עוזר וירטואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוזרים וירטואליים
Google Assistant בעת השימוש בטלפון חכם מדגם פיקסל

עוזר אישי וירטואלי או סייען וירטואלי (באנגלית: Virtual Assistant) היא תוכנה שיכולה לבצע משימות או שירותים עבור האדם. לעיתים המונח "צ'טבוט" משמש להתייחסות לעוזרים וירטואליים באופן כללי או באופן ספציפי (ייעודי) לאלו המתקשרים באמצעות צ'אטים מקוונים (או בחלק מהמקרים תוכנות צ'אט מקוונות שנועדו לצורך בידור ולא למטרה שימושית). עוזר וירטואלי יכול להבין את הדיבור האנושי ולהגיב באמצעות קול מלאכותי. המשתמש יכול לשאול את העוזר הווירטואלי שלו שאלות, לשלוט במכשירים בבית (אם הם מחוברים לעוזר הווירטואלי), ולנהל משימות בסיסיות כמו השמעת מוזיקה או שליחת דואר אלקטרוני.

החל משנת 2017, השימוש והיכולות של העוזרים הווירטואליים התרחבו במהירות, כשמוצרים חדשים שהחלו להימכר בשוק הפכו לנגישים לעוזרים וירטואליים. בין הסייעים הווירטואליים המוכרים כיום בשוק ניתן למצוא את סירי, Google Assistant ואמזון אלכסה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט Apple TV שניתן באמצעותו להשתמש בסירי לצורך מציאת תוכן

המכשיר הראשון שיכול היה לזהות דיבור דיגיטלי היה IBM Shoebox, שהוצג לציבור במהלך יריד סיאטל העולמי ב-1962, לאחר השקתו הראשונית ב-1961. מחשב זה, שפותח כמעט 20 שנה בטרם IBM נכנסה לשוק המחשבים האישיים ב-1981, הצליח לזהות 16 מילים מדוברות ואת הספרות 0–9. אבן הדרך הבאה בפיתוח טכנולוגיית זיהוי קול הושגה בשנות ה-70 באוניברסיטת קרנגי מלון בפנסילבניה יחד עם תמיכה משמעותית מצד מחלקת ההגנה של ארצות הברית ו-DARPA. המכשיר שפותח, "Harpy", הצליח לזהות 1,000 מילים, אוצר המילים של ילד בן 3. כ-10 שנים מאוחר יותר, אותה קבוצת מפתחים פיתחה מערכת שיכולה לנתח רצפים שלמים של מילים באמצעות מודל מרקוב חבוי.[1] בשנות ה-90 הפכה טכנולוגיית הדיבור הדיגיטלי לתכונה של המחשבים האישיים, שפיתחו מיקרוסופט, IBM, פיליפס ו-Lernout & Hauspie. הרבה יותר מאוחר, לאחר ש-IBM הניחה את היסודות לשוק הטלפונים החכמים עם השקת IBM Simon ב-1994, העוזרת הווירטואלית הראשונה שהוטמעה בטלפונים חכמים, הייתה סירי של אפל, במכשיר אייפון 4s ב-4 באוקטובר 2011. חברת אפל פיתחה את סירי לאחר רכישת חברת סירי בע"מ, חברת בת של SRI International, מכון מחקר הממומן על ידי מחלקת ההגנה של ארצות הברית ו-DARPA.[1]

דרכים לקיום אינטראקציה עם בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזר וירטואלי יכול לקיים אינטראקציה עם בני אדם בכמה דרכים:

רמקול Amazon Echo, המשמש להרצת אמזון אלכסה
  • טקסט (צ'אט מקוון) - בייחוד ביישומוני מסרים מידיים או יישומונים אחרים.
  • דיבור - לדוגמה, אמזון אלכסה, המקיימת אינטראקציה עם בני אדם באמצעות מכשירי Amazon Echo ואחרים.
  • תמונות - על ידי צילום תמונות, כפי שקורה במקרה של סמסונג עם Bixby שפועל על סמסונג גלקסי S8.

חלק מהעוזרים הווירטואליים נגישים לבני אדם, כמו ב-Google Assistant שנגישה באמצעות צ'אט מקוון ביישומון Google Allo ובאמצעות הרמקולים החכמים מתוצרת גוגל.

עוזר וירטואלי משתמש בעיבוד שפה טבעית כדי להתאים את קלט הטקסט או הקול מצד המשתמש לפעולות שהעוזר יבצע. רבים מהעוזרים הווירטואליים לומדים ומשפרים את הבנתם באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית ולמידת מכונה.

התקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזר וירטואלי יכול להיות משולב בסוגים רבים של פלטפורמות, או כמו אמזון אלכסה, על כמה מהן:

  • רמקולים חכמים כמו Amazon Echo, Google Home ו-Apple HomePad.
  • ביישומוני מסרים מידיים הן בטלפונים חכמים והן באינטרנט, למשל קורטנה, העוזרת הווירטואלית של מיקרוסופט, שנגישה הן על מחשבים נייחים (במערכת הפעלה Windows 10) והן על הטלפונים החכמים (המריצים אנדרואיד או iOS).
  • בשעונים חכמים, כמו Apple Watch.

שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העוזר הווירטואלי יכול לספק מגוון רחב של שירותים. בין היתר הוא יכול להציג את מזג האוויר, לעדכן את המשתמש בחדשות השעה, לקרוא ערכים מוויקיפדיה, להכין רשימת קניות, להגדיר אזעקה, לנגן שירים ומוזיקה משירותי מוזיקה שונים, להציג סרטונים ולהזרים תוכן משירותי סטרימינג ובהם נטפליקס.

כמו כן, בחלק מהעוזרים הווירטואליים זמינים גם כישורים (Skills) להורדה, שמרחיבים את יכולותיו של העוזר הווירטואלי.

פרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הסיוע שהם מעניקים, לעוזרים הווירטואליים מגוון בעיות פרטיות. תכונות כמו "היי סירי" מאפשרות למכשיר להאזין כל העת. עם זאת, תכונות אלו מסייעות לאנשים אשר מפאת קשיי נגישות הם אינם יכולים לעשות שימוש בעוזרים הווירטואליים. במטרה לפתור את הבעיה, הוצע להוסיף כפתור אבטחה כדי ליצור אימות רב-שלבי עבור הסייעים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "Feature: Von IBM Shoebox bis Siri: 50 Jahre Spracherkennung - WELT" [From IBM Shoebox to Siri: 50 years of speech recognition]. Die Welt (בגרמנית) (Welt.de). 20 באפריל 2012. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2017.