מרי פרסונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרי פרסונס
Mary Bliss Parsons
לידה 1628 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בינואר 1712 (בגיל 84 בערך)
ספרינגפילד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פרוביניציית מסצ'וסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית קברות ספרינגפילד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרי בליס פרסונס (16281712) הייתה אישה אמריקאית שהואשמה בעיסוק בכישוף, אך זוכתה מאשמה, במהלך המאה ה-17.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי נולדה למרגרט (הלינס) ותומס בליס בגלוסטרשייר, אנגליה בשנת 1628 לערך. לאחר מותו של אביה, היגרה משפחתה להרטפורד, קונקטיקט, שם התחתנה מרי עם ג'וזף פרסונס ב-2 בנובמבר 1646. הזוג הטרי עבר לספרינגפילד, מסצ'וסטס ומשם למושבה החדשה נורתהמפטון, שאת שטחה רכש ג'וזף מידי ילידים אמריקאיים. לזוג נולדו 11 ילדים: ג'וזף ג'וניור, בנג'מין, ג'ון, סמואל, אבנעזר, ג'ונתן, דייוויד, מרי, האנה, אביגייל ואסתר.[1][2]

רקע להאשמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין משפחת פרסונס לשכניהם, משפחת ברידג'מן, התפתחה יריבות שיש הסוברים כי היא תוצאה של קנאה רבת שנים. מרי ושכנתה, שרה ברידג'מן, שתיהן גדלו בהרטפורד. אביה של מרי היה איכר פשוט עם שטח אדמה של 24 דונם בלבד, בעוד שאביה של שרה נחשב למוצלח יותר ובבעלותו היה שטח אדמה של 120 דונם. שתיהן התחתנו ועברו באותו הזמן עם בעליהן לספרינגפילד ומשם לנורתהמפטון. משפחתה של מרי זכתה להצלחה רבה בתחום הכלכלי. בעלה היה סוחר מצליח והיו בבעלותו נכסים רבים בספרינגפילד, הדלי, מסצ'וסטס ובוסטון. בנוסף, הם ניהלו עסקים רבים בהם הפאב הראשון בנורתהמפטון, חנות, מנסרה ועוד. ג'וזף אף נבחר לייצג את המושבה ולשמש כפקיד בכיר. לעומת זאת, משפחתה של שרה חוו קשיים כלכליים. בעלה עבד תקופה קצרה כשוטר, ובעוד מספר תפקידים פחות משמעותיים. למרות שמדובר היה באמצע המאה ה-17, תקופה בה נשים רבות מתו בשעת לידה וילדים רבים לא שרדו מעבר לשנותיהם הראשונות, למרי נולדו 11 ילדים, בהם שני זוגות תאומים. תשעה מילדיה גדלו להיות בגירים והפכו בעצמם להורים. לעומתה, לשרה נולדו שמונה ילדים ורק ארבעה מהם, שלוש בנות ובן, שרדו מעבר לגיל ינקות.[3]

שרה הייתה משוכנעת כי מזלה הטוב של מרי הוא מתנה מהשטן וכי היא גרמה באמצעות מעשה כישוף למות תינוקה.[2] בנוסף, היא האשימה את מרי בכך שגרמה פציעה קשה לבנה היחיד כאשר ניסה לתפוס פרה תועה והוא בתורו תיאר כיצד מרי "מושכת את ברכו" ו-"יושבת על המדף... ובורחת ועכבר שחור בעקבותיה". שמועות בנוגע למרי החלו להתפשט במושבה, ותושבים החלו להאשים אותה בכך שהיא גורמת לפציעות של חברי המושבה ואף למות חיות המשק שלהם.[3]

משפט דיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות השמועות הרבות יצא ג'וזף להגנה על שמה הטוב של אשתו ומשפחתו, ותבע את הזוג ברידג'מן בטענה כי הם אחראים להפצת שמועות כזב שמטרתן לרמוז על כך שמרי מכשפה. באוגוסט 1656 החלו הדיונים במשפט "פרסונס נגד ברידג'מן". כמחצית מהמשפחות בנורתהמפטון שלחו נציג מטעמן כדי לשמש עד בתביעה. שרה ברידג'מן העידה על כך שבמאי 1654 שמעה "רעש חזק בדלת" ומיד לאחר מכן חשה בשינוי אצל תינוקה שזה עתה נולד. היא ראתה "שתי נשים עם כסות לבנה על ראשן עוברת ליד הדלת", והבינה מכך שבנה עומד למות, משום שהרגישה שיש "כישוף באוויר". עדה אחרת סיפרה כיצד כדור צמר שטוותה עבור מרי נהיה מלא בקשרים. משום שבכדורי צמר שטוותה לאחרים לא נעשו קשרים, היא הסיקה כי הדבר קרה בגלל מעשה כישוף של מרי. עדה נוספת סיפרה כי בתה חלתה לאחר שלא הורשתה לעבוד אצל משפחת פרסונס ואדם בשם וויליאם הנום טען שלאחר חילופי דברים עם מרי, הוא מצא את הפרה שלו "מוכנה למות", והיא אכן מתה כעבור שבועיים. היו גם עדים שיצאו להגנתה של מרי וסיפרו כי תינוקה של שרה היה חולה מן הרגע שנולד, וכי הפרה המדוברת מתה כתוצאה מ"מים בבטן".[2] בית המשפט בקיימברידג' פסק לבסוף לטובת מרי והורה לשרה ברידג'מן להתנצל בפניה באופן פומבי על הוצאת דיבה, או לשלם לה פיצויים.[4]

משפט נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות פסיקת בית המשפט, המשיכה משפחת ברידג'מן לשמור טינה למרי ואף האשימה אותה פעם נוספת בכישוף. בשנת 1674, בעלה וגיסה של שרה האשימו את מרי במעשה כשפים, לאחר שבתה בת ה-22 מתה בנסיבות מסתוריות. בינואר 1675 החל משפטה של מרי. היא נתנה את עדותה מול חבר מושבעים שכלל 12 גברים, ואמרה כי "האל הצדיק יודע שאני חפה מפשע ואליו אני נושאת את פניי". בית המשפט הורה למרי לעבור בדיקה בה נשים חיפשו על גופה סימנים כהוכחה לכך שהיא מכשפה, והיא נשלחה לבית סוהר עד תום ההליכים. במאי אותה שנה היא זוכתה מאשמה והורשתה לחזור אל ביתה.[2]

השיבה לספרינגפילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שמרי נוקתה מכל אשמה, השמועות על כך שהיא עוסקת בכשפים סירבו לשכוך. בשנת 1679 או 1680, עברו משפחת פרסונס חזרה אל ספרינגפילד. מרי מתה בגיל 84, ב-29 בינואר 1712.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Putnam Demos, Entertaining Satan: Witchcraft and the Culture of Early New England, Oxford University Press, 2004-11-18, ISBN 978-0-19-972631-8. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 Jury Finds Mary Parsons Not Guilty of Witchcraft, www.massmoments.org, ‏2005-05-16 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Leslie Landrigan, Mary Bliss Parsons, the Witch of Northampton, New England Historical Society, ‏2020-06-25 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Mary Bliss Parsons Project – from Historic Northampton and the Center for Educational Software Development, The Full Story of the Slander Trial (באנגלית)