מרקם פויקוליטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שקף של אוגיט פויקוליטי שבתוכו גבישים של פלגיוקלז

מרקם פויקוליטי הוא מרקם של סלעי יסוד המתאפיין בגבישים גדולים המכילים גבישים קטנים יותר של מינרלים אחרים המפוזרים בחוסר סדר בתוכם. בסלעים פויקוליטיים הגביש הקטן המוכל בגביש הגדול יותר קרוי "צ'אדאקריסט" (chadacryst) והפנוקריסט מכונה "אויקוקריסט" (oikocryst). הדרך הטובה ביותר לצפות במרקם פויקוליטי היא באמצעות שקף פטרוגרפי.

בחלק מהסלעים נראה כאילו יש למינרלים נטייה להימנע מלעטוף מינרלים אחרים. מצב זה מתרחש ברבים מסלעי הגברו, האפליט והגרניט. הגרגירים שוכנים זה בצד זה כאשר פאות הגבישים של המינרלים המאוחרים יותר מותכים או מותאמים למבנה הגבישי המושלם יותר של המינרלים המוקדמים יותר.

כאשר הגבישים הקטנים האידומורפים[א] שנוצרו קודם מפוזרים בחוסר סדר בתוך הגבישים המאוחרים הגדולים יותר, המבנה מכונה "פויקוליטי". מקור המונח מיוונית עתיקה "פויקילוס" (ποικίλος – "מפוזר").

"פויקיובלסט" (poikioblast) הוא גביש גדול המכיל גבישים קטנים יותר של מינרלים אחרים בסלעים מותמרים.[1]

מרקם אופיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

וריאציה של מרקם פויקוליטי המכונה "מרקם אויפטי" (ophitic מיוונית "אבן הנחש") הוא מרקם אופייני נפוץ לסלעי דיאבז רבים, שבהם גבישים גדולים של אוגיט עוטפים רצועות קטנות יותר של פצלת השדה מסוג פלגיוקלז. ביוטיט והורנבלנדה עוטפים את פצלת השדה לעיתים קרובות במרקם אופיטי. נפוצים פחות הם גבישים של תחמוצות ברזל וטיטניט. בפרידוטיט המבנה המכונה "מבריק-מנומר" (lustre-mottled) נובע מפירוקסן או הורנבלנדה העוטפים אוליבין באותה צורה. במקרים אלו אין קשר קריסטלוגרפי בין שני המינרלים (העוטף והנעטף).

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ idiomorphic – בעלי צורה תקינה – מינרלים שלא הייתה הפרעה בעת שצמחו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]