מר קו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מר קו
La Linea.png
סוגה אנימציה
יוצרים אוסבלדו קאבנדולי
מדבבים קרלו בונומי (כל הקולות)
ארץ מקור איטליה
מספר עונות 3
מספר פרקים 90
הפקה
אורך פרק כ-3 דק'
שידור
רשת שידור Rai (איטליה)
רשת שידור בישראל הטלוויזיה החינוכית
תקופת שידור מקורית 19721991
קישורים חיצוניים
דף הסדרה ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מר קואיטלקית: La Linea) היא סדרת סרטוני אנימציה איטלקיים שנוצרה על ידי הקריקטוריסט ומייצר הפרסומות האיטלקי אוסבלדו קאבנדולי. הסדרה בת 90 פרקים שמוספרו כ-225 פרקים באורך של שתים וחצי דקות כל אחד שהופקו במקור לשידור בערוץ Rai האיטלקי בשנים 1972 - 1984. בהתחלה, במשך שנים, הדמות הופיעה בפרסומות של חברה איטלקית ליצור סירים. לאור ההצלחה האדירה של הפרסומת, הדמות החלה להופיע בסדרה עצמאית שנקראה באיטליה "הקו" ודרכה התפרסמה ברוב העולם. לאורך השנים שודרה הסדרה בלמעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם. כל פרקי הסדרה נמכרים כיום בגירסת DVD והדמות ממשיכה עדיין להופיע בפרסומות למוצרים שונים.

בישראל הסדרה שודרה לראשונה בערוץ הראשון במהלך שנות השמונים במסגרת התוכנית "חברים מצוירים" שהגישה גילת אנקורי. החל משנת 2009 הסדרה משודרת בערוץ ג'וניור.

המוזיקה אשר מנוגנת ברקע של כל סרטוני הסדרה נוצרה על ידי פרנקו גודי בנוסח המזכיר ג'אז. הדמות של מר קו מדברת בג'יבריש תערובת של קולות ומילמול אשר בתוכו ניתן לזהות מלים באיטלקית במבטא של מילנו ולעתים מילים באנגלית, במבטא איטלקי בולט. בכל הפרקים, הקולות מבוצעים על ידי קרלו בונומי.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיותו של מר קו מאופיינת כטיפוס ים-תיכוני חם-מזג וקצר-רוח. בטלן ושובב והרפתקן. התנהגותו ילדותית משהו, שזורה בתגובות מעוררות גיחוך, ומצב רוחו משתנה בקלות לפי הנסיבות בהם הוא מצוי, והמצבים שנקלע אליהם. יש לו נטייה להסתבך בקלות עם כל דבר שנתקל בו ועם כל מי שנקרה בדרכו. הוא מביע את תחושותיו בהבלטה מוגזמת. סימן ההיכר העיקרי שלו אלה פרצי הצחוק הפרועים עם נטפי רוק מרובים, המביעים לגלוג וזלזול. כל אלה משתלבים יפה עם הקלילות והעליזות של העלילה. מר קו הוא איש מצויר ההולך לאורך קו אופקי ואינסופי, כאשר הוא מהווה, באותו הזמן, חלק מהקו עליו הוא הולך. קו ההליכה מוגדר ומוגבל רק על ידי רצונו של הצייר והעיפרון שלו אשר גם מספקים למר קו לאורך הסרטונים השונים את האביזרים הנחוצים לו ויוצרים למעשה את היקום בו הוא חי. כמו כן, בכל פעם שמר קו נתקל בדרכו במכשולים הוא נוהג לפנות לצייר על מנת שזה ייצר עבורו את הפתרון. אם מר קו אינו מרוצה מהפתרונות של המצייר ומהחפצים והמכשולים שזה מעמיד לפניו, הוא מתרגז ורוטן ופותח את פיו במילות זעם וקללות בשפתו הלא מובנת. כמו כן, צבע הרקע משתנה בהתאם לרגשות ולאווירה שמר קו מרגיש, אף על פי שרוב הסדרה הייתה בצבעים לבן, כחול ושחור. העלילה סובבת סביב מבנה קבוע של "מרוצה/מופתע/חסר שביעות רצון/מתוסכל/זועף/מקטר" וכו', במעברים חדים ביניהם. בסוף כל סרטון נוהג הצייר, לרוב, לקטוע את הקו האופקי עליו הדמות הולכת ובכך לגרום למר קו ליפול לתוך תהום.

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב־2005, הווידאו־קליפ לשיר של להקת ג'מירוקוואיי, Don't) Give Hate a Chance) הייתה מעין מחווה לסדרת סרטוני מר קו. הווידאו־קליפ הוא מעין פירוש באנימציה למלחמה בטרור ומציג דמויות תלת ממדיות בדמותו של מר קו וכמו כן גם ידו של הצייר אשר מופיעה מספר פעמים במהלך הווידאו-קליפ. סרטוני מר קו משודרים בקביעות בתחנות הרכבת התחתית במספר ערים בגרמניה ובשוודיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מר קו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)