משגר GX

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משגר GX
ייעוד משגר לוויינים
יצרן Galaxy Express Corporation
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית

יפןיפן  יפן

היסטוריית שיגורים
סטטוס פיתוחו בוטל ב־2010
אתרי שיגור SLC-3E מבסיס חיל האוויר ונדנברג
יכולת
מטען ל־LEO 3,600 ק"ג
מידע נוסף
גובה 48 מטר
קוטר 3.3 מטרים
משקל 190,500 ק"ג
שלב ראשון RD-180
מספר מנועים 1
סוג מנוע מנוע דלק מוצק
דחף 4,152 ק"נ
זמן בעירה 253 שניות
דלק RP-1/LOX
שלב שני GX
מספר מנועים 1
סוג מנוע מנוע דלק נוזלי
דחף 118 ק"נ
זמן בעירה 480 שניות
דלק LNG/LOX

ה־GX תוכנן להיות משגר לוויינים שישמש לשיגור לוויינים מסחריים. המשגר תוכנן על ידי חברת Galaxy Express Corporation, שהייתה איחוד של מספר חברות, בהן IHI Corporation, הסוכנות היפנית לחקר החלל, ULA, לוקהיד מרטין ומספר חברות יפניות נוספות.

השלב הראשון של המשגר יועד להיות אותו שלב ראשון המשמש את הטיל אטלס 5 (בתחילה תכננו להשתמש בשלב ראשון של אטלס 3) שסופק על ידי ULA, והשלב השני היה אמור להיות שלב חדש לגמרי שיבנה על ידי חברת IHI.

את הטיל תכננו לשגר החל מ־2012 מבסיס חיל האוויר ונדנברג בקליפורניה, אבל הממשלה היפנית פרשה מהתוכנית בדצמבר 2009 וחברת גלקסי אקספרס התפרקה בסביבות מרץ 2010.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]