אטלס (סדרת טילים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אטלס
Atlas
מידע בסיסי
ייעוד משפחת כלי רכב עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן קונבאייר, לוקהיד מרטין, ג'נרל דיינמיקס, United Launch Alliance עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים United Launch Alliance עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טיל אטלס שבחרטומו החללית "פרנדשיפ 7" שבתוכה האסטרונאוט ג'ון גלן

אַטְלָסאנגלית: Atlas) היא סדרת טילים שפותחה בארצות הברית. טיל האטלס המקורי נבנה על ידי "קונבאייר" שהייתה חטיבת ייצור נפרדת בחברת ג'נרל דיינמיקס, בשנות החמישים על מנת לשמש כטיל בליסטי בין־יבשתי (ICBM). הטיל הונע על ידי מנוע דלק נוזלי ששרף חמצן נוזלי יחד עם RP-1. לטיל היו שלושה מנועים שסודרו בצורה יוצאת דופן שנקראה "שלב וחצי": שני מנועים שימשו כמאיצים והושלכו תוך כדי נסיקה, והמנוע הראשי המשיך לפעול עד כלות הדלק.

הטיל שימש כ־ICBM לזמן קצר מאוד, ויצא משימוש ב־1965. בין 1962 ל־1963, טילי האטלס שימשו לשיגור ארבעת האסטרונאוטים הראשונים של ארצות הברית למסלול סביב כדור הארץ במסגרת תוכנית מרקורי. דגמים שונים של הטיל אטלס 2 שוגרו 63 פעם בין 1991 ל־2004. 6 שיגורים של אטלס 3 בוצעו בין שנת 2000 ל־2005. האטלס 5 עדיין פעיל כיום ומתוכנן לפעול עד 2020.

יותר מ־307 טילי אטלס שוגרו מנמל החלל קייפ קנוורל בפלורידה ועוד 290 טילים שוגרו מבסיס חיל האוויר ונדנברג שבקליפורניה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אטלס בוויקישיתוף