משה יצחקוף הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב משה יצחקוף הכהן
הרב משה יצחקוף.jpg
לידה 1865
ה'תרכ"ה
בוכרה
פטירה 1943 (בגיל 78 בערך)
כ"ה באייר ה'תש"ג
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בוכרה, ירושלים
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב משה הכהן יצחקוף (ה'תרכ"ה, 1865 - כ"ה באייר ה'תש"ג, 1943) היה רבה הראשי של יהדות בוכרה בישראל, רבה של שכונת הבוכרים בירושלים וראש ישיבת "מדרש שלמה - צופיוף".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בט"ז בניסן ה'תרכ"ה (1865) בעיר בוכרה, לרב יצחק הכהן ולמרת רחל תילאיוף.

בצעירותו עמד בראשו של בית המדרש המרכזי בבוכרה, וכן ניהל ועדי תורה שונים במרכז אסיה.

בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19, נישא לאשה את מרת באנו. מבין הילדים שנולדו לשניהם, נותרו רק הבן הגדול הרב אברהם חיים, והבן הצעיר הרב מנחם ציון. לאחר מספר שנים התאלמן, כשאשתו נפטרה בשנות הארבעים המוקדמות לחייה.

עלייתו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1913 עלה לארץ ישראל, ובמהלך ביקורו בירושלים נישא ליפה בת הרב ברוך גאולה. בתום מסע בן שנה שערך בישראל, שב עם אשתו החדשה לבוכרה. כוונתו הייתה לחזור ולהתארגן לקראת עזיבה לצמיתות לארץ ישראל בהקדם, אך מאורעות מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 עיכבו את התוכנית. בינתיים, בשנים אלו נולדו לזוג ילדיהם יוסף וקציעה.

בשנת 1922 עלה עם משפחתו בשנית לארץ ישראל והשתקע בירושלים.

פעילותו בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התיישבותו בירושלים נמנה עם ראשי ומנהיגי הקהילה הבוכרית בירושלים, וכיהן כראש ישיבת "מדרש שלמה - צופיוף". בתקופה זו צורף הרב לכהן בוועד הכללי של הקהילה הבוכרית.

עסק בכלל ענייני השכונה ובייחוד בעניינים הרוחניים, מתוקף חברותו ב"וועד הרוחני" של הקהילה, שתפקידו היה לדאוג לפעילות בתי הכנסת, שמירת השבת, כשרות הבשר ופיקוח המידות והמשקולות בשוק, העמדת ממונים על הפרשת תרומות ומעשרות מן הנמכר בשוק, הקמת ישיבות, פיקוח על נכסי ההקדש בשכונה ועוד. בנוסף פעל הוועד גם בטיפול בצרכי השכונה כדאגה למים לתושבים, בתחזוקת הדרכים ובסלילת דרכים חדשות, בהפעלת שירותי בריאות, בהצבת שומרים בשכונה, בהקמת שוק גדול ששימש מרכז כלכלי לתושבי השכונה ועוד.

רבה הראשי של עדת הבוכרים בישראל, ורבה של שכונת הבוכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939 מונה לשמש כרבה הראשי של עדת הבוכרים בארץ ישראל וכרבה של שכונת הבוכרים. בתקופת זו שמר על קשרים טובים עם הרבנים הראשיים, רבני ירושלים, רבני עדות, ראשי היישוב בארץ ישראל מחד וגם עם הבריטים, אשר שלטו אז בארץ ישראל, מאידך.

מדי שנה בחג הסוכות, היו עולים לרגל לסוכתו, וביניהם נמנו הרבנים הראשיים, רבני ירושלים, הנציב העליון והמושל הבריטי אדוארד קית'-רוץ'.

רב בית הכנסת "בבא תמא"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירושלים קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת הגדול של קהילת הבוכרים "בבא תמא" וכיהן למעלה מעשרים שנה כרב בית הכנסת.

הרב יחיאל שלומוב סיפר עליו : "זכורני בהיותו חזן בבית הכנסת הגדול "בבא תמא" בשכונת הבוכרים, ירושלים, בימים הנוראים היה בית הכנסת מלא אורחים שבאו לשמוע את תפילותיו של רבינו זצ"ל שהייתה בדמעות ובהשתפכות הנפש וברושם אדיר על הקהל. אמרותיו הנפלאות בזמן תקיעת שופר שהיו מתובלות בדברי הלכה ומוסר, היו משפיעים השפעה גדולה ועצומה וכשהיה שופך שיחו לפני קונו בתפילת מוסף של יום הכיפורים בסדר העבודה, נדמה היה כמראה הכהן הגדול ממש"

הלך לעולמו ב-30 במאי 1943 (כ"ה באייר ה׳תש"ג) ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך חייו העמיד אלפי תלמידים, ביניהם:

  • פינחס בן הרב שמעון חכם
  • שלמה צופיוף
  • יעקב חי פנחסוף (מולא נייאז)
  • הרב יוסף חיים שלומוף
  • הרב ממאן סולימאנוף
  • רפאל דגים-ריבקוף
  • גבריאל חכם
  • אבא-אלנתן מירזיוף
  • נתנאל אליהו (איליץ')
  • הרב אהרן קאזיוף
  • הרב משה קאזיוף
  • אברהם חיים יאדגארוף
  • בצלאל רפאל כהן
  • הרב חזקיה קטנוף
  • מיכאל ממאן
  • מתתיהו תילאיוף
  • יוסף תילאיוף
  • ציון זירקיוף
  • הרב מיכאל חי זירקיוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "קול סיני", ב', ירושלים ה'תשכ"ג (עמ' 225 - 226)
  • יוחנן הכהן חזק, גלות יהודי בוכארה ושיבה לציון, ירושלים ה'תשנ"ד (עמ' 210 - 213)
  • גיורא פוזיילוב, יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה, ירושלים ה'תשס"ח (עמ' 459 - 462)