אמירת סדר העבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סדר העבודה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "סדר העבודה" מפנה לכאן. לערך העוסק בעבודת יום הכיפורים עצמה, ראו יום הכיפורים בבית המקדש.

אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית. במקור כנראה נאמר סדר העבודה בלשון פשוטה ופרוזאית, אך במהרה הפך מנהג זה לבסיס ליצירת סוגה שלמה של פיוטים – "פיוטי עבודה" – המתארים סדר זה בלשון פיוט, ובמתכונת זו הוא נהוג בימינו. המנהג העיקרי הוא לומר את סדר העבודה בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, שעיקרה הוא העבודה במקדש, אך ישנם גם מנהגים נוספים.

היסטוריה של אמירת סדר העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמירת סדרי העבודה היא מנהג קדום ביותר, המופיע כבר בתלמוד בכמה מקומות, כמנהג שרווח בתקופת האמוראים.

היו שהקדימו את אמירת סדר העבודה כבר לסוף תקופת בית שני, וטענו שקטעי מגילות ממערות קומראן מהווים קטעים מסדר עבודה;[1] פרופ' צבי מלאכי שלל הנחה זו,[2] ומאידך טען אף הוא כי הייתה אמירה של סדר העבודה כבר בתקופת הבית, ומצא אותה בקריאת התורה על ידי הכהן הגדול.[3]

בתלמוד, תוך כדי דיון על הלכות עבודת יום הכיפורים, מוזכרים חזנים שונים שפסקו כדעה מסוימת: "ההוא דנחית קמיה דרבה ועבד כרבי מאיר[א]"[4] חוקרי זמננו משערים שבתקופת הגמרא לא אמרו בדיוק פיוט, אלא נוסח המבוסס על משניות יומא, עם תוספות והפחתות שונות.[ב][5]

בתקופת הגאונים היו שנהגו לומר את סדר העבודה לא רק בתפילת מוסף, אלא גם בתפילות שחרית ומנחה.[ג] היו גאונים שהתנגדו למנהג, בטענה ש"כיון שהזכיר במוסף, למה הוא חוזר ומזכיר במנחה",[7] אולם היו שאישרו את המנהג, וכך כתב רב סעדיה גאון "אחרי שקבלו הרוב את המנהג לומר פיוטי הכפור גם בתפילת תמיד וגם אין בדבר הפסד לתפלה, רואה אני לרשום בשביל יום הכיפורים ג' פיוטים".[8] המנהג נשאר בקהילות מסוימות לפחות עד המאה ה־14, וכך כותב רבי אהרון הכהן מלוניל "והמנהג להזכיר סדר עבודה אף בשחרית מתוך חביבות הדבר".[9]

בשונה ממנהג רוב העדות, במנהגי תימן נאמר סדר העבודה לאחר חזרת הש"ץ של מוסף ולא בתוכה, בעקבות החשש מהפסק.[10]

פיוטי סדר העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הפיוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטי סדר העבודה, החל מהפיוט אתה כוננת עולם מראש,[ד] הם פיוטים בעלי מבנה קבוע, שרק סדרים בודדים חורגים ממנו.
הפיוטים כוללים שני חלקים.[ה] החלק הראשון – סקירה היסטורית של אירועים מאז בריאת העולם ועד אהרן הכהן. הסקירה יכולה להיות קצרה, ולכלול רק פרטים מעטים (כגון אדם הראשון, שלושת האבות, ויציאת מצרים) ויכולה להיות ארוכה ולכלול פירוט רב של ההתרחשות בעולם בתקופה הנסקרת (כגון פירוט חטא עץ הדעת, דור הפלגה וכו').
החלק השני מתאר את סדר עבודת הכהן הגדול בים הכיפורים, על פי המתואר במשנה במסכת יומא, עם הוספות שונות, בין על פי הגמרא ובין על פי מקורות אחרים הדנים בעבודת בית המקדש. גם בחלק זה, יכול להיות פירוט רב, או איזכור קצר של פעולות שונות (כך לדוגמה, בתיאור הקטרת הקטורת בקודש הקודשים. בסדר אמיץ כח קיצר את התיאור, וכתב "קִישׁ צְעָדָיו לְפָרֳכות וְקֵרַב לַבַּדִּים. קְטרֶת שָׂם בֵּינֵימו וְעִשֵּׁן וְיָצָא." בעוד בסדר אתה כוננת כתב "זֵרֵז עַצְמו וְנִכְנַס לַקֹדֶשׁ וְהִנִּיחַ מַחְתָּה בֵּין־בַּדֵּי הָאָרון. חָפַן וְנָתַן עַל הַגֶּחָלִים וּמִמֶנָּה נִתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּו עָשָׁן: טִמְטֵם עֵינָיו וְשָׁב לַאֲחורָיו וּמִתְפַּלֵּל בְּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה."[12]) החלק השני מתחיל בדרך כלל, בדומה למסכת יומא, בתיאור הפרשת הכהן הגדול מביתו ללשכת פרהדרין שבעה ימים לפני יום כיפור.
בנקודת המעבר בין שני החלקים מופיע, במרבית[ו] הסדרים, הפסוק "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (ויקרא, ח', ל"ד). מסורת זו כנראה מבוססת על מנהג הקדום לפיוטי העבודה.[14]

היחס בין שני החלקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי מלאכי מביא שלשה הסברים להצמדת החלק ההיסטורי אל החלק הסיפורי, שהוא עיקר המטרה של אמירת סדר העבודה.

  1. הסבר ראשון קושר זאת עם המעמדות שהיו נאמרים בבית המקדש, בהם היו קוראים קטעים מפרשת הבריאה, ופסוקים העוסקים בקרבנות היום. אמירת סדרי העבודה על שני חלקיהם, היא מעין שיחזור של המעמד שהיה בבית המקדש.[ז]
  2. הסבר שני קושר זאת עם סגנון התפילה התנכ"י העתיק, בו תפילות רבות נפתחו בהזכרת ההיסטוריה, בין אם כדי להזכיר זכות אבות, ובין אם כדי לעורר את העם לשוב אל דרכיהם הטובות של האבות,[15] והפייטנים הראשונים שקבעו את מבנה סדרי העבודה הושפעו ממבנה התפילות הקדמון.[ח] גם מדברי רי"ץ גיאת עולה שהפתיחה ההיסטורית מטרתה להזכיר זכות אבות.[16]
  3. הסבר שלישי הוא שהפתיחה ההיסטורית היא הקדמה רעיונית לסדר העבודה, על מנת להבין את גדלות בורא העולם ואת חשיבות העולם, ומתוך כך את חשיבות עבודת הקרבנות המקיימת את העולם.[17]

מבנה החלק ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם הבדלים רבים בין הפיוטים ביחס לבחירת הסיפורים שמופעים בחלק ההיסטורי, אולם ישנו בסיס קבוע. הסיפורים לקוחים בדרך כלל מהתורה, אולם תיאור הסיפורים נלקח פעמים רבות מהמדרשים. הסיפורים יסודרו על פי סדר הופעתם בתורה, בין אם בפיוט יש הרבה סיפורים ובין אם מעט.

מבנה החלק הסיפורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב. הזאות הדם תופסות מקום מיוחד בסדרי העבודה השונים.

כמו שהוזכר, כל פייטן הרחיב וקיצר כפי ראות עיניו. אולם ישנה תבנית משותפת לכל סדרי העבודה. תבנית זו מכונה "וידויין והזאות".[ט]
הוידויין הם שלושת הוידויים שהתוודה הכהן הגדול במהלך יום הכיפורים. שני וידויים על פר החטאת שלו, ווידוי נוסף על השעיר המשתלח. במהלך הווידויים, כאשר הכהן הגדול היה אומר את שם ה', מתואר שהכהנים והעם שעמדו בעזרה היו משתחווים ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ההזאות הם הזאות הדם שהכהן הגדול היה מזה מדם פר החטאת שלו ודם השעיר הפנימי בקודש הקודשים ובהיכל. לשתי פעולות אלו, הוידויין וההזאות, ישנו טקסט קבוע בכל סדרי העבודה, על פי נוסח המשניות הרלוונטיות במסכת יומא,[י][19] והם מהווים את השלד של הסדר.[י"א] בבתי כנסיות רבים כיום נוהגים שהקהל אומר בשקט את כל סדר העבודה, אולם את הוידויים וההזאות כל הקהל אומר בקול יחד עם החזן, במנגינה מיוחדת, ובמהלך איזכור הוידויים אף מתשחווים.

אקרוסטיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב סדרי העבודה כתובים לפי תבניות אקרוסטיכוניות של א-ב. חלקם באלף בית ישר, וחלקם באלף בית הפוך (תשר"ק), או שילוב של שני הסדרים. בחלק מהסדרים לכל אות ישנו מופע אחד בכל אקרוסטיכון, וישנם סדרים עם יותר, כגון ארבע שורות לאות, או שמונה שורות לאות. בחלק מהפיוטים ישנו בנוסף לאקרוסטיכון הא–ב גם אקרוסטיכון עם שם המחבר.

נוסח סדר העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקים הלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרי העבודה לאורך השנים היוו מקור להכרעות הלכתיות, ולדיונים הלכתיים אודות הכתוב בהם. בגמרא במסכת יומא מוזכרים בשני מקומות חזנים שאמרו בסדר העבודה שלהם כאחת השיטות, והגמרא דנה בשאלה האם נהגו כראוי. גם בראשונים ישנם דיונים ענפים סביב שאלות שונות הנוגעות להלכות עבודת יום הכיפורים, ובהם מוזכרים פעמים רבות סדרי העבודה השונים, במטרה להביא מהם ראיה או לחלוק עליהם.[י"ב] להלן נביא חלק מן הסוגיות שבהם הוזכרו סדרי העבודה ונדונו בהם.

הפייסות ביום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמרא לא נזכר האם היו פייסות ביום הכיפורים. הראשונים נחלקו בסוגיה, והביאו כאחד מהמקורות בסוגיה את הפיוטים. בעל המאור סבר שלא היו פייסות ביום הכיפורים, ולפיכך תמה על מחברי הפיוטים שכן הזכירו אותם "והוי יודע כי בעלי הקרובו"ת שהכניסו בפיוטיהן בסדר עבודת היום ארבעה פייסות טעו כולן במשנתנו."[22] הרמב"ן תקף אותו בחריפות, וטען שלא יכול להיות שכל הפייטנים טעו: "אף בסדר עבודת הבבלי אשר מימי רבותינו כתוב בו פייסות, וכן בדברי הפייט הראשון ר"א ברבי קליר, ובקרובות הגאונים וחכמי הישיבות ורבני ספרד האחרונים ז"ל. ואי אפשר שיטעו כל רבותינו ואבותינו, ולבעל המאור הזה לבדו נתנה חכמה."[23] גם בעלי התוספות, כשנדרשו לסוגיא, ציטטו את הפיוט אשוחח נפלאותיך של רבי משולם בן קלונימוס.[24][י"ג]

מחלוקת רבי מאיר וחכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוספתא מובאת מחלוקת בין חכמים לרבי מאיר, בנוגע לנוסח הוידוי שאומר הכהן הגדול.[25] לדעת רבי מאיר, נוסח הוידוי הוא "עויתי פשעתי וחטאתי",[י"ד] ולדעת חכמים הנוסח הוא "חטאתי עויתי ופשעתי". כבר בגמרא מוזכר שהיה חזן שאמר בסדר עבודה כרבי מאיר, בעוד רבה גער בו.רוב הפוסקים פסקו כחכמים, אולם הרי"ץ גיאת ורב סעדיה גאון פסקו כרבי מאיר.[26] בפיוטים שנכתבו על ידם ונמצאים בידינו הנוסחא היא כחכמים, אולם ייתכן שהנוסחא המקורית הייתה כרבי מאיר, והמעתיקים תיקנו את הנוסח בהתאם לשיטה המקובלת.[27] לפי נוסחאות מסוימות גם בסדר אמיץ כח הנוסח הוא כרבי מאיר.[28]

הגיית שם ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירושלמי[29] נאמר שבפעם השנייה שהכהן הגדול היה מזכיר את שם ה' בוידוי, הוא היה אומר אנא בשם, ולא אנא השם,[ט"ו] כפי שעולה מנוסחת המשנה.[30] חלק מהראשונים שדנו בסוגיה העידו שיש בדבר מחלוקת בין סדרי העבודה. וכך כתב הראבי"ה "ובסדר רבינו שלמה הבבלי יסד שניה אנא השם. אבל בסדר אתה כוננת[ט"ז] יש בראשונה אנא השם ובשניה אנא בשם."[32]

אמירת סדר העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוטים הנאמרים בקהילות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב קהילות הספרדים נוהגים כיום לומר את הסדר אתה כוננת עולם מראש. סדר עבודה זה היה מקובל בקהילות קסטיליה שבספרד כפי עדות ר' דוד אבודרהם.[דרוש מקור] מאוחר יותר, עם גירוש ספרד והתגבשות מחזור התפילה הספרדי אימצו כמעט כל קהילות הספרדים את נוסח זה. גם הרבה מקהילות נוסח ספרד קיבלו עליהם את סדר העבודה הזה מן הספרדים, במקום הסדר "אמיץ כח", שנהוג בקהילות אשכנז.[33] מאוחר יותר סדר זה חדר אף לקצת קהילות המתפללות בנוסח אשכנז במזרח אירופה, אבל ברוב קהילות נוסח אשכנז שמרו על "אמיץ כח". גם ברוב קהילות תימן נהוג כיום סדר "אתה כוננת עולם מראש".

בנוסח תימן נהגו (עד למאה ה־17) לומר את הפיוט "אמוני לבב" של רבי אברהם אבן עזרא, ובמאות ה־17 וה־18, בעקבות השפעתם של רבי שלמה מנזלי ושל המהרי"ץ, עברו לומר את הפיוט "אתה כוננת עולם מראש".[34]

סדר העבודה בנוסח אשכנז הוא "אמיץ כח", שנתחבר על ידי ר' משולם בן קלונימוס.

בנוסח איטליה אומרים סדר עבודה "אזכר סלה", המיוחס לר' יוחנן הכהן.

בנוסח צרפת (ואפ"ם) אמרו "אתה כוננת עולם ברב חסד" ליוסי בן יוסי (שחיבר ככל הנראה שלושה סדרי עבודה שונים).

בנוסח רומניא אמרו "אדרת תלבושת" לר' שלמה הבבלי.

בנוסח פרובנס (וכן במספר תכאליל קדומים ובמחזורים בכתבי יד של נוסח איטליה) אמרו "אמוני לבב הבינו" לר' אברהם אבן עזרא.[35]

בקהילות קטלוניה ואראגון את סדר העבודה של ר' יוסף אבן אביתור,[36] במחזור שפתי רננות כמנהג ג'רבא וטריפולי - ר' יצחק אבן גיאת.[37]

מנהגים בשעת אמירת סדר העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שסדר העבודה מנוסח כטקסט תיאורי המתאר את שהיה במקדש, מתוך תפיסה שאמירת סדר העבודה מהווה תחליף לקיום העבודה בפועל ("ונשלמה פרים שפתינו"), נוהגים בשעת אמירתו לבצע פעולות שונות המשחזרות את המעמד המקורי, מתוך תפיסה "שאנחנו עכשיו מדמין נפשינו במקום הכהנים בזמן שבית המקדש קיים"[38]
המנהג הרווח ביותר הוא להשתחוות לאחר אמירת הווידויים, במקביל למעשיהם של העומדים בעזרה בזמן בית המקדש. מכיוון שהשתחוויה זו אינה ממש במקדש, חל עליה איסור השתחוואה מחוץ למקדש, ולכן לא משתחווים ממש, אלא רק כורעים כשהראש צמוד לרצפה, אבל לא בשכיבה מלאה. כמו כן, במקרה שהרצפה עשויה מאבן מפרידים בינה לבין הראש בעזרת חומר אחר (כגון מגבת).
מנהגים נוספים הם: לומר יחד עם החזן את הוידוי, ולהכות על הלב במהלך אמירת הוידוי.[38]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופיה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית תשל"ד. כרך א – מחקר על סדר העבודה, כרך ב – איגוד של סדרי עבודה שונים.
  • צבי מלאכי, בנועם שיח – פרקים מתולדות ספרותנו, מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד תשמ"ג.
  • יוסף יהלום, אז באין כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום הכיפורים, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשנ"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיטת רבי מאיר שונה משיטת חכמים לגבי נוסח וידויו של הכהן הגדול.
  2. ^ ההפחתות ברובן נועדו כדי להתעלם ממחלוקות שהופיעו במשנה, אבל אין צורך להזכירם בתפילה.
  3. ^ אחת הקהילות שנהגו כך היא קהילת בגדד, כך על פי תשובת רב האי גאון המובאת בספר מאה שערים לרי"ץ גיאת.[6]
  4. ^ גם לסדר העבודה "שבעת ימים", שהוא הקדמון ביותר שיש בידינו, קיימת פתיחה היסטורית ("אתה בראת"), אולם היא לא חלק אינטגרלי מהסדר, אלא פיוט בפני עצמו שהוצמד כפתיחה לסדר, ואין אנו יודעים מתי חובר.[11]
  5. ^ ראו אצל צבי מלאכי (ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופיה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 4) שהעיר שמבחינה תוכנית החלק הראשון גם הוא מחולק לשני חלקים – בריאת העולם, והשתלשלות ההיסטוריה לאחריה.
  6. ^ על פי צבי מלאכי, הפסוק חסר בסדרים הבאים: אתה כוננת עולם מראש, סדרים של רבי משה אבן עזרא ורבי אברהם אבן עזרא, אשוחח פועל, ובפיוט של רבי נחמיה בן שלמה בן הימן הנשיא, בו הפסוק נמצא מעט אחרי התחלת החלק השני.[13]
  7. ^ אמנם גם לפי הסבר זה לא ברור מדוע מובאים סיפורים מההשתלשלות ההיסטורית, ואין מעבר ישיר מבריאת העולם אל תיאור העבודה, כפי שהיה במעמדות. לדעת מלאכי, ייתכן שהסיפורים הללו נועדו לגשר על המרחק הרעיוני בין בריאת העולם להקרבת הקרבנות.
  8. ^ אמנם מלאכי שם מציין שהסבר זה בעייתי, משום שסדרי העבודה אינם תפילות במובנה הרגיל של המילה, כפנייה אל ה', אלא תיאור היסטורי של מה שהיה, ולפיכך אין כל כך סיבה לקשר בין מבנה תפילות קדומות למבנה סדרי העבודה.
  9. ^ לפי מנחם שמלצר הוידויים וההזאות הם עיקר סדר העבודה, ותיאור העבודה שלא כולל אותם לא נחשב לסדר עבודה. לדעתו זו הסיבה שאף על פי שהגאונים התנגדו לאמירת סדר העבודה בתפילות שאינן מוסף, הם התירו לומר פיוטים על עבודת הכהן הגדול, שלא כללו וידויים והזאות (מכונים במחקר "עבודה קטנה").[18]
  10. ^ אמנם ראו אצל יעקב נחום אפשטיין, ‏מבוא לנוסח המשנה, עמודים 971–972, באתר HebrewBooks שייתכן שהתיאור "והכהנים והעם וכו'" לא הופיע במקור במשנה, ונכנס אליה מסדרי העבודה.
  11. ^ אמנם ראו אצל צבי מלאכי[20] שמציין ש"ברוב העבודות לא נזכרו ההזיות ו"וכך היה מונה", ונראה שזו תוספת מאוחרת". לעומתו דניאל גולדשמידט[21] קובע ש"כך היתה כנראה כוונת הפייטן בעבודת "אתה כוננת", ואחריו הלכו שאר הפייטנים".
  12. ^ ראו למשל בבית יוסף באורח חיים סימן תרכא שכתב כהקדמה לדיון הלכתי בסדרי העבודה: "והסדר הפשוט לקרות בני ספרד הוא סדר אתה כוננת... ויש בו כמה דברים שאינם כהלכה, ואין לתמוה עליו, שהרי כתבו התוספות בפרק קמא דיומא (ח. ד"ה דכולי) גבי טבילה בזמנה מה שעשה רבינו אליהו באזהרות שלו טבילה בזמנה ועל ארבע גדילים יתד על אזנך תכסה הגדולים מנהגם היה שלא היו מקפידין לכתוב כהלכתא". ולאחר מכן הביא רשימה ארוכה של תיקונים לסדר "אתה כוננת עולם מראש".
  13. ^ להרחבה על נושא בפייסות ביום הכיפורים והופעתם בפיוטים ראו שמאי ליבוביץ, הפייסות ביום הכיפורים - ההלכה והפיוטים עלון שבות בוגרים 4.
  14. ^ וכן על זו הדרך בכל פעם שהכהן מתוודה, כגון עוו פשעו חטאו, או כפר לעוונות לפשעים ולחטאים.
  15. ^ על משמעות ההבדל בין השם לבשם ראו גדליה אלון, ‏בשם, תרביץ כא, תשרי תש"י, באתר JSTOR
  16. ^ ככל הנראה מדובר בסדר אתה כוננת עולם ברב חסד שחיבר יוסי בן יוסי.[31] ראו כאן את הפיוט. בפיוט אתה כוננת עולם מראש שנאמר על ידי קהילות הספרדים ככל הנראה היה רשום גם בפעם השנייה "אנא השם" (ראו סדר רב עמרם גאון, חלק ב עמוד נ, באתר HebrewBooks), אולם כיום ברבים מהדפוסים גם בנוסח זה נאמר בפעם השנייה "אנא בשם" (ראו למשל תשלום אבודרהם, עמוד 49, באתר HebrewBooks שהנוסחא ששונתה יותר, כדי להתאימה להלכה המקובלת, נוסחת ה"שפעת רביבים" גורסת בפעם השנייה אנא בשם).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע מאיר גרינץ, פרקים בתולדות בית שני, עמודים 155–158. מובא גם אצל אהרן מירסקי, בהקדמת מהדורתו לפיוטי יוסי בן יוסי.
  2. ^ צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופיה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 120 הערה 9.
  3. ^ צבי מלאכי, שם, עמודים 150-151.
  4. ^ ציטוט זה מתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ו, עמוד ב', אזכור נוסף של המנהג מופיע במסכת יומא בדף נ"ו, עמוד ב'.
  5. ^ דניאל גולדשמידט, ‏מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב - יום כיפור, עמוד יח, באתר HebrewBooks; יום-טוב ליפמן צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, מהדורת פרנקל עמוד 102; צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופיה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 152
  6. ^ שערי שמחה חלק א', באתר HebrewBooks
  7. ^ רב עמרם גאון בשם רב נטרונאי גאון, סידור רב עמרם גאון, תפילת מנחה ליום כיפור, (עמוד קסט [פסקא קכה] במהדורת דניאל גולדשמידט); וכן מזכיר את שיטתם בעל ספר המנהיג (סימן סג מהלכות ראש השנה ויום הכיפורים, עמוד שנה במהדורת יצחק רפאל) שם הוא כותב שגם רב האי גאון סבר כמותם. צבי מלאכי (ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופיה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמ' 156) מביא בשם שרגא אברמסון שגם רבי פירקוי בן באבוי סבר כך.
  8. ^ סדר רב סעדיה גאון, הלכות יום הכיפורים, (עמוד רסד במהדורת אסף דוידזון ויואל, באתר HebrewBooks)
  9. ^ סדר יום ככיפורים פסקא לב, באתר HebrewBooks
  10. ^ רחמים שר–שלום, ‏מנהגים ודינים ליהודי תימן, באתר "דעת"; שם טוב גאגין, ‏כתר שם טוב, עמוד תמה, באתר HebrewBooks
  11. ^ צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופיה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 14
  12. ^ הנוסח על פי השיחזור המשוער של הנוסח המקורי של הפיוט שיצר דניאל גולדשמידט, ‏מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב - יום כיפור, עמוד כא, באתר HebrewBooks. הנוסח שנאמר כיום ארוך בהרבה, ומשקף תוספות של מגיהים שונים שרצו להוסיף יותר פרטים לאמירה.
  13. ^ צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופיה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 118 הערה 4
  14. ^ שולמית אליצור, סוד משלשי קודש (ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשע"ט), עמ' 55.
  15. ^ כגון מקרא ביכורים והתפילה המתוארת בספר נחמיה, פרק ט', וראו דוגמות נוספות אצל מלאכי בעמוד 120
  16. ^ שערי שמחה חלק א', באתר HebrewBooks
  17. ^ צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופיה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמודים 119–122. את ההסבר השלישי מעלה גם אהרן מירסקי, בספרו פיוטי יוסי בן יוסי עמוד 29.
  18. ^ מנחם שמלצר, ""עבודה קצרה" לרב יצחק אבן גיאת", צבי מלאכי (עורך), יד להימן, מכון הברמן לוד תשמ"ד, עמוד 159.
  19. ^ ראו משניות יומא:ג,ח; ד,ב; ה,ב–ג; ו,ב
  20. ^ ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופיה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמ' 154
  21. ^ מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב - יום כיפור, עמוד כד, באתר HebrewBooks
  22. ^ בעל המאור יומא א א (על דף כו ב).
  23. ^ מלחמות ה' לרמב"ן יומא א א
  24. ^ תוספות מסכת יומא, דף כ', עמוד ב' דיבור המתחיל משום חולשא (הקטע הרלוונטי נמצא בהמשך התוספות בדף כא.)
  25. ^ יומא פרק ב הלכה א, מובא גם בגמרא מסכת יומא, דף ל"ו, עמוד ב'
  26. ^ שערי שמחה חלק א', באתר HebrewBooks. אמנם לגבי דעת רס"ג, ייתכן שחזר בו ופסק כחכמים. ראה השגות ר' מבשר על רס"ג ניו יורק תשט"ו, עמודים 121–122 ובהערה 306; וראה פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה מוסד הרב קוק ירושלים תשמ"ד, עמוד קלג הערה 14. כשיטה הזו פסק גם ספר המנהיג (הלכות יום הכיפורים סימן סב).
  27. ^ כך משער שאול ליברמן (תוספתא כפשוטא יומא עמוד 756 פרק ב הערה 17), וכך גם מעיד המפרש על סדר העבודה של הרי"ץ גיאת (צבי מלאכי, סדר עבודת יום הכיפורים לר' יצחק אבן גיאת הספרדי מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד תשנ"ז, עמוד 90) שהרי"ץ גיאת סידר כרבי מאיר, אולם רוב החכמים פסקו כרבנן, "ולכך הביאו בנוסח הזה 'חטאתי...' כדברי חכמים ז"ל".
  28. ^ אברהם בר עזריאל, ‏ערוגת הבושם, חלק ג עמוד 525, באתר HebrewBooks
  29. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ג', הלכה ז'
  30. ^ אמנם ראו אצל שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה כפורים עמודים 753–754 שהיו כאלה שגרסו אחרת גם במשנה.
  31. ^ כך כותב שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה כפורים עמוד 754 הערה 9
  32. ^ אליעזר בן יואל, ‏ספר ראבי"ה, מהדורת אביגדור אפטוביצר חלק ב עמוד 196, באתר HebrewBooks וראו שם בהערות 3–6 דיון באילו סדרי עבודה מדובר, ובאילו סדרי עבודה נוספים יש הבדלים.
  33. ^ בהרבה מחזורי נוסח ספרד הדפיסו את שתי הנוסחאות. עיין לדוגמה במחזור כל בו.
  34. ^ משה גברא, מחקרים בסידורי תימן, כרך ד' תפילות ר"ה ויום כיפור, עמודים 346–351. וראו שם שהוא משער שלפני תקופתו של האבן עזרא אמרו בתימן את פיוטי רס"ג.
  35. ^ סדר של יום כיפור כמנהג קהל קודש אויגניון, וכן כאן.
  36. ^ תפלת יעקב: מחזור לשחרית ומוסף יום כיפור כפי מנהג ק"ק קאטאלאן יע"א, (שלוניקי, ה'תרפ"ז), עמ' 102, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
  37. ^ מקור הרשימה הנ"ל אצל דניאל גולדשמידט, ‏מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב - יום כיפור, עמוד כג, באתר HebrewBooks על פי מאמר בגרמנית של יצחק משה אלבוגן.
  38. ^ 38.0 38.1 ט"ז אורח חיים סימן קיג סעיף קטן ד.