משחק לולאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משחק לולאותאנגלית: String Figures) הוא יצירת צורות על ידי הפעלה מעל, או מסביב עצמה של לולאה מחוט חזק או חבל דק, בין אצבעות שתי הידיים של אדם אחד או ידיהם של כמה אנשים. אפשר גם להשתמש בפה, אמת היד או רגליים. בתרבויות שונות אנשים בכל הגילים עוסקים בכך ויש מקומות שבהם סבורים שזהו רק משחק ילדים. אורך החבל צריך להיות 198 ס"מ[1] [6.5 רגל].

לחלק מהצורות מובן או הקשר בהתאם לתרבות או למקום הגאוגרפי בה נוצרו.

"הטבעת הקסומה"

ניתן ליצור מגוון גדול של צורות באמצעות החבל. חלק מהמשחקים מיועדים לשחקן בודד, ואחרים לשני שחקנים ומעלה המעבירים ביניהם את הלולאות ומשכללים את הצורות המתקבלות. הגרסה הנפוצה ביותר בישראל היא סבתא סורגת, (באנגלית: "Cup and Saucer" וגם "Cat's cradle"). גם במשחקי יו-יו, נעשה לפעמים שימוש במשחקי לולאות.

משחקי הלולאות השונים נפוצים בכל העולם ומשוחקים כבר מאות שנים. זוג אנתרופולוגים במשך שנות השמונים של המאה ה-19 עד המאה ה-20, ד"ר ריברס וד"ר האדון, חקרו ברחבי העולם את תרבות הפנאי של תרבויות שונות בעולם. צורות רבות נאספו ותועדו מאיים שונים באוקיינוס השקט, האינואיטים שבקוטב ושבטים של אינדיאנים.

"רכבת הרים"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לולאות משחק הלהטוטים היצירתי מיפן, וכטנברג, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משחק לולאות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ W. W. Rouse Ball, Fun With String Figures, New York: Dover, 1971, 1920, פרק A Lecture on String Figures, עמ' 1, ISBN 0-486-22809-6. (באנגלית)