משפט רפואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משפט רפואי (Medical Law; או משפט בריאות) הוא תחום העוסק בתפר שבין משפט ורפואה. בשונה ממונחים קרובים בעלי משמעות מעט שונה כגון "משפט בריאות" (health law) ו"רפואה משפטית" (forensic medicine), המשפט הרפואי עוסק בנורמות חוקיות מחייבות ביחס להתנהגותם של רופאים ואנשי מקצועות הבריאות, וכן כולל סוגיות אתיות כמו הסדרה משפטית של השתלת איברים, חקיקה בתחום מחלות מידבקות, הורות פונדקאית, הפריה חוץ גופית, תרומת זרע ואחרים.

בעבר התמקד המשפט הרפואי רק בנושאים מינהליים שהתייחסו לרופא ועבודתו: תנאי רישוי הרופא ותנאי העסקתו, עבודות, אחריותו וסמכויותיו. ברבות השנים החלו העוסקים בתחום לגלות עניין בחקר בעיות חברתיות ומוסריות שקשורות ברופא, בחולים, בבריאות ובמחלה וכדומה. אף שכותרת העיסוק נותרה זהה, תוכנו התרחב ויש המכנים תחום נרחב זה כיום "משפט בריאות".

המשפט הרפואי בהגדרתו הרחבה מהווה מערכת כללים משפטיים שמסדירים את המפגש בין המטפל למטופל ובין המטפל לצרכני הבריאות בכלל, בין המטפל לבין יתר אוכלוסיות של מטפלים, בין המטפל למדינה - לרבות קבלת רישיון לעסוק במקצוע, וכן את המפגש שבין המטפל למערכת הבריאות, כולל חובותיו, זכויותיו וסמכויותיו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.