משתמטים מעבודה (גרמניה הנאצית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משתמטים מעבודהגרמנית: Arbeitsscheu, אָרְבַּייטְסְשוֹי) הוא מושג שתיאר בתקופת גרמניה הנאצית תת-קטגוריה של קטגוריית האסירים ה"א-סוציאלים" (A-Sozial) שהוספה בשנת 1938 למערכת המושגים של המפלגה הנאצית.

אסירים יהודים נכים במחנה בוכנוואלד בשנת 1938 מסומנים במשולש שחור

אסירים שנכלאו במחנות הריכוז בהתאם לקטגוריה זו סומנו במשולש שחור. בתקופת שלטון המפלגה הנאצית נערכו קמפיינים רבים עבור התושבים הגרמנים ותושבי המדינות שנכבשו על ידי גרמניה שקראו להם להתייצב בלשכות התעסוקה ולקבל עבודה.

ב-26 בינואר 1938 קרא היינריך הימלר לגסטפו לערוך פעולות "לכליאה של כל הגברים הכשירים לעבודה שדחו שתי הצעות עבודה שהוצעו להם ללא הצגת סיבה הולמת, או כאלו שלקחו את הצעות העבודה אך לאחר זמן קצר ללא סיבה מבוססת נטשו את המשרה". בהגדרת הא-סוציאלים נכללו גם מפגרים, חולי נפש, אלכוהוליסטים, חסרי בית, קבצנים, זונות וחלק מן האנרכיסטים.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הספר Konzentrationslager Buchenwald 1937-1945, Begleitband zur ständigen historischen Ausstellung עמודים 72-73, בעריכת ד"ר הארי שטיין, Wallstein Verlag 2010

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]