משתמשת:רוליג/על סירוס ועיקור חתולים/ניתוח כלכלי של דרכי ההתמודדויות השונות ומסקנות

חלק שלישי מתוך שלושה:

חלק ראשון - תיאור מקרה בקנה מידה קטן וניתוח כלכלי שלו

חלק שני - תיאור הבעיה בקנה מידה רחב יותר הכולל גם מקרים לדוגמה של התמודדויות שונות עם ריבוי חתולים בארץ ובעולם

חלק שלישי - ניתוח כלכלי של דרכי ההתמודדויות השונות ומסקנות

ניתוח פונקציות הרווחה (השלכות קיום החתולים על רווחת בני האדם).

המערכת האקולוגית כוללת מגוון אדיר של גורמים החל מהאדמה וכלה בעולם החי. האינטראקציות בין חלקי המערכת משפיעות על חלקים שונים בתוך המערכת וכך כמובן גם על בני האדם. מכאן ניתן לגזור קשת של השפעות של המערכת האקולוגית על רווחת בני האדם. הן המערכת האקולוגית , והן מערכת הרווחה מורכבות מרכיבים שונים שביניהם יחסי גומלין מורכבים אותם תאר מרסלו סטינברג בהרצאה שהעביר בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב.

מרכיבי הרווחה

החופש לבחור ולפעול ההזדמנות להשיג ערכי קיום ועשייה כאינדיבידואל

בטחון

- הגנה אישית - נגישות בטוחה למשאבים - בטחון מאסונות

בסיס חומרי לחיים טובים

- תנאי מחיה מינימלית - מזון מספק ומזין - מחסה - נגישות לסחורות

בריאות

- חוסן - הרגשה טובה - נגישות לאוויר ומים נקיים

יחסים חברתיים חיוביים

- לכידות חברתית - כבוד הדדי - יכולת לסייע לאחרים

שרותי המערכת האקולוגית

אספקה

- אוכל - מים נקיים - עץ, דלק ועוד

ויסות

- אקלים - הצפות - מגפות - טיהור מים

תרבות

- אסתטיקה - עולם רוחני - השכלה - בילוי

תמיכה

- מחזור מזין- nutrient cycling - Soil formation - Primary production

השפעות על מרכיבי הרווחה הציבורית

קהילת החתולים הינה חלק מתוך המערכת האקולוגית העוטפת אותנו ולפיכך אין ספק שהיא לוקחת חלק בהשפעה על רווחתנו. מתוך מגוון השפעות אלו, ניתן לגזור מספר השפעות עיקריות הנוגעות לענייננו. השפעת חתולים על המערכת האקולוגית ויסות מגפות – מניעת התפשטותם של חרקים, זוחלים ומכרסמים העשרת התרבות (עולם רוחני, בילוי)

השפעה חיוביות על מרכיבי הרווחה הציבורית

הגנה על הבריאות הציבורית – מניעת כניסת חתולים שאינם חלק מהקהילה המטופחת, מניעת התפשטות בעלי חיים נושאי מחלות. חינוך ליחסים חברתיים חיוביים מניעת מזיקים המשפיעים על איכות המזון

השפעות שליליות על מרכיבי הרווחה הציבורית

רעש בתקופת הייחום (רלוונטי רק לקהילות של חתולים לא מסורסים/מעוקרים) חדירה אפשרית לבתים. לכלוך פגיעה בבריאות הציבורית – במצב שבו אוכלוסיית החתולים אינה מטופלת.

ניתוח מכלול הפתרונות לאור ההשפעה של כל פתרון על פונקצית הרווחה.

פונקציית רווחה המורכבת מכל ההשפעות המצוינות לעיל משקפת את אוסף המצבים המתרחשים כיום בערים השונות. כמובן שפונקציית הרווחה תושפע גם מצפיפות המגורים וגורמים נוספים. עקב הגידול הטבעי של החתולים, התכנון לטווח הארוך הוא קריטי לנושא זה.

ארבעת הפתרונות המרכזיים הנידונים בהקשר זה הם

1. מלחמה באוכלוסיית החתולים, פתרון שיושם במספר רב של מקומות בארץ. פתרון זה ככלי מרכזי נאסר על ידי בג"ץ מסיבות מוסריות, תוך הסתייגות שנוגעת למקרים של סכנה מוחשית. סכנה זאת נקבעת על ידי אותה רשות שמבצעת את ההרג. פתרון זה עולה מחדש בכל אשר יש חשד לכלבת.
2. פתרון שני, הוא מדיניות של עיקור וסירוס והחזרה למקום המחיה. שיטה זו נוסתה בהצלחה (דוגמאות בהמשך). העיקרון המרכזי העמוד מאחוריה הוא ההכרה בהשפעה החיובית של קהילת חתולים בריאה ויציבה בגודלה.
3. אין יישום של מדיניות הסירוס/עיקור או של כל מדיניות אחרת, זאת ללא האכלה קבועה של תושבים באופן וולונטרי (המצב הנפוץ היום)
4. אין יישום של מדיניות הסירוס/עיקור או של כל מדיניות אחרת, זאת עם האכלה קבועה של תושבים באופן וולונטרי (כפי שקורה בשכונות מסויימות בערים)

כמו שניתן לראות, רק מדיניות של סירוס ועיקור יכולה להביא למספר קבוע של חתולים. גם אם נניח, בניגוד להנחה על פיה מבוססת הטבלה שמספר קבוע של חתולים ייווצר באופן טבעי בגלל מגבלות של שטח מחיה ואוכל, לא תוכל אף מדיניות אחרת להגיע לאורך זמן למספר קבוע הנמוך מהמספר אליו מדיניות הסירוס עיקור יכולה להביא.

מספר החתולים אינו הגורם היחיד המשפיע על פונקציית הרווחה, אלא גם יציבות קהילת החתולים ובריאותה. גם אם נתייחס למספר חתולים מסוים, נוכל להבחין בין רווחה רבה יותר במצב בו אוכלוסיית החתולים היא בריאה ויציבה. מדיניות חיסול החתולים תביא כאמור לכניסה של בעלי חיים נושאי מחלות, ו/או לכניסה של חתולים אחרים אל הטריטוריה שהתרוקנה. לפיכך תרד רמת הרווחה. הפתרון של השארת המצב הקיים ללא טיפול באוכלוסיית החתולים אמנם תמנע חלק מההשפעות השליליות של ניסיון לחיסול הקהילה, אבל תביא השפעות שליליות על הרווחה (רעש,חדירה לבתים בחיפוש אחר אוכל, לכלוך, פגיעה בבריאות הציבור בגלל מחלות). ככל שהטיפול באוכלוסיית החתולים יגבר כך ההשפעה השלילית תקטן כיוון שבריאות החתולים תעלה, והצורך במאבק על אוכל ירד, ולכן הרווחה הציבורית תעלה. פתרון הסירוס/עיקור ימנע את ההשפעה של הרעש הקיים בתקופת הייחום, שתמנע, וכך גם יתר ההשפעות השליליות. הרווחה הציבורית תהיה בשיאה. הממצאים מניסיון ערים בארץ ובעולם מחזק את טענותיי.

לסיכום

מאבק בין שכנים מוביל לתיקון תקנות המנסות לשפר את הסביבה בה אנו חיים, אך פוגעות בזכויות מאכילי החתולים ויתכן גם בזכויות החתולים וברווחתם. עמותות וארגונים נחלקים בשאלה שהגיעה עד לבג"צ. הצדדים השונים כולם מחפשים את רווחת הכלל, אך הפתרונות שהם מציעים שונים בדרך הטיפול בפרשה. הם משקפים את השקפות העולם של הצדדים השונים ביחס לתפקידנו בתוך המערכת האקולוגית שעוטפת אותנו הנבדלים בתפיסת האחריות של המתכננים עליה. בדיקת ההשלכות השונות של קהילת החתולים כחלק מהמערכת האקולוגית העלתה גורמים שונים ברווחה הציבורית שמושפעים לחיוב ולשלילה בגלל שינויים שנוצרים במערכת האקולוגית עקב מדיניות טיפול בחתולים כזו או אחרת. הרווחה של החברה האנושית, והרווחה של אוכלוסיית החתולים תלויות זו בזו ונראה כי הפתרון האופטימלי ששומר על רווחת התושבים, הוא גם זה שמיטיב ביותר עם החתולים, ומתייחס באופן האחראי ביותר כלפי הסביבה בה אנו חיים.