משתמשת:רוליג/על סירוס ועיקור חתולים/תיאור הבעיה בקנה מידה רחב יותר

חלק שני מתוך שלושה:

חלק ראשון - תיאור מקרה בקנה מידה קטן וניתוח כלכלי שלו

חלק שני - תיאור הבעיה בקנה מידה רחב יותר הכולל גם מקרים לדוגמה של התמודדויות שונות עם ריבוי חתולים בארץ ובעולם

חלק שלישי - ניתוח כלכלי של דרכי ההתמודדויות השונות ומסקנות

גודל הבעיה

אוכלוסיות החתולים מעוררות בעיה בעיקר בערים הגדולות בהן אין העירייה מטפלת במצב ומאפשרת גידול ללא פיקוח נכון על האוכלוסיה. ההתרעה על המצב בעיריית ראשון הגיע מתלונות תושבים. בשנת 2005 הועברו לטיפול השירות הווטרינרי העירוני בעיריית ראשון לציון באמצעות המוקד, מעל 2,000 פניות בנושא מטרדים הנגרמים ע"י חתולי רחוב (שהם כ- 33% מכלל הפניות בנושאים וטרינרים). ההערכה היא כי בעיר יש 50,000 - 100,000 חתולים חסרי בית. (ד"ר יהונתן אבן צור ושאול לפיד, ירוק נושך, NRG, מעריב, 14/3/06) חתולים הם בעלי מנגנון רבייה מאוד מפותח, המאפשר לנקבות להמליט פעמיים בשנה, כל פעם בסביבות חמישה גורים. ככל שהסביבה יותר ידידותית להם, כך יותר מוצאים את מרחב מחיתם. זאת אומרת, שחתולה אחת שנולדה למשל לפני שנה וחצי לחתולת בית, ושבעליה נטשו אותה בגינה ציבורית, יכלה להמליט לפני שנה כמה גורים, ששלושת הנקבות שמתוכם כבר המליטו בעצמם כל אחת כמה גורים לפני חצי שנה, וכולם ביחד עומדים להמליט עוד מעט את הדור הבא. כמובן, מספר גדול של חתולים נפגע במספר רב של תאונות דרכים, מחלות, והתעללויות. אם כמות האוכל לא גדלה באופן פרופורציונלי עם מספר החתולים, הם מגיעים לתת תזונה וגוועים מרעב. בנוסף, הרבה חתולים עושים הרבה רעש (בעונת הייחום), והופכים למטרד בעיני רבים. .(ד"ר יחיאל מני, וטרינר המועצה המקומית אזור, מרץ 2003) הערכות מדברות על כשני מיליון חתולים שחיים 'חיי חרפה' בארץ.( גדי ויטנר, דובר אגודת צער בעלי חיים בישראל-ת"א) ככל שהעיר גדולה יותר וצפופה יותר כך מצבם של החתולים עלול להיות רע יותר.

קצת על החתול

חתולי הרחוב שומרים בקנאות על שטח מחייתם ולא מתירים לחתולים זרים להיכנס אליו. חתול הנה חיה המקפידה על ניקיונה ועל ניקיון הסביבה בה היא שוהה. (על פי אתר העמותה למען החתול) הטבע בנה את החתולים להיות ציידי לילה מושלמים - הם מסוגלים לראות היטב בלילה , הם נעים בדממה מוחלטת על כפות רגליהם העדינות. אוזניהם הרגישות כרויות לכל קול ציוץ. הם מסוגלים לרבוץ קפואים במקומם , שוחרים לטרף.

פגיעה בחתולי הרחוב תגרום לעלייה מבהילה במספר המכרסמים שיציפו את העיר. הרשויות לא יוכלו להילחם בתופעה- גם לא עם רעלים וחומרי הדברה , כיוון שהמכרסמים הם חיות אינטליגנטיות מאוד הלומדות להיזהר ממלכודות ורעלים.

... כמו כן במקום שיש חתולים אין נחשים כי הם אוכלים להם את המזון והם מסלקים אותם מהטריטוריה שלהם. כבר היו כמה מקרים שחתולי רחוב איתרו נחש בין השיחים ולא נתנו לו להתחמק עד שבא הלוכד ותפס אותו.החתולים עצמם אינם מסוכנים לבני האדם, הן חיות נקיות במיוחד, והמחלות המעטות שהם יכולים להעביר לאדם הן לא מהותיות לעומת העזרה העצומה שהם מושיטים לנו. ... מחלת הדבר, למשל, היא לא עניין תיאורטי בלבד. רק לפני 80 שנה בתל אביב נלחמו בחורמה במחלה זו. אז עוד לא היו כל כך הרבה חתולי רחוב, ומכת בעכברים היתה גדולה. (דר' רפי קישון, [www.petnet.co.il אתר פט נט])

חתולי רחוב מהווים חגורת הגנה אקולוגית מצוינת, מפני שהם אלה שצדים מכרסמים הנושאים מחלות מסוכנות לאדם וגם כן מקקים (ג'וקים) המהווים גורם משמעותי מאוד לאלרגיות ולאסטמה. אפילו נחשים ועקרבים שייכים ל"קורבנות" חתולינו, ומכיוון שנחשים ניזונים ממכרסמים, היעדרות החתולים גוררת גם התרבות של מכרסמים וגם התרבות של נחשים. (ד"ר יחיאל מני, וטרינר המועצה המקומית אזור, מרץ 2003)

מקרים לדוגמה

תל אביב

בעבר, המדיניות בעיר היתה של חיסול חתולי רחוב, על פי הרישום של הטיפול הווטרינרי בעיר מתברר שמאז 1931 הם הרדימו למוות כ-150 אלף חתולים, אבל לא הצליחו לפתור את הבעיה.

שבע שנים לאחר שהחלו בתל אביב לערוך ניתוחי עיקור וסירוס, הגיע מספר הניתוחים ל-16 אלף. ההיקף הגדול של הניתוחים הוא זה שגורם לפעולה להיות אפקטיבית. לדברי הווטרינר העירוני, ד"ר צבי גלין, זוהי כמות גדולה שבהסתמך עליה, על מדדים נוספים הוא מעריך כי ישנה ירידה בקצב התרבות החתולים בתל אביב. פעילות העיקור נהפכה לנוהל קבוע, והיא מבוססת על קשר עם מאכילי חתולים קבועים הפונים לעירייה ומזמינים אותה לאסוף חתולים ולעקרם או לסרסם. בממוצע נענית כל פנייה לאחר כחודש וחצי. יום או יומיים לאחר הניתוח מוחזרים החתולים ומשוחררים במקום ממנו הם נלקחו. כיום יש בתל אביב כ- 5,000 משפחות המאכילות חתולים בתל אביב. יש בהם מי שמאכילים 50 עד 60 חתולים בעולם נעשו כמה עבודות מחקר שבדקו את ההשפעה של עיקור וסירוס, ובדרך כלל התברר שפעולות אלה גורמות לירידה בקצב התרבות החתולים. אולם עבודות המחקר נעשו כמעט תמיד באתרים נקודתיים ולא בעיר שלמה.

מספרם המדויק של חתולי הרחוב בתל אביב אינו ידוע. ככל הנראה מדובר בכמה עשרות אלפים. מחקרים שנעשו בכמה ערים בעולם מראים שחתולים אלה חיים במעין תאי שטח: בכל תא חיה קבוצת חתולים שמואכלת באופן קבוע. קבוצה כזאת מונעת בדרך כלל כניסת חתולים זרים, ולכן כאשר חתולים המשתייכים אליה מעוקרים או מסורסים יורד קצב ההתרבות בשטח שבו היא נמצאת.

התוצאות מסתמנות בשטח, במוקד העירוני בתל אביב ניכרת באחרונה ירידה במספר פניות התושבים על רקע מטרדים שגורמים חתולים. ייתכן שזהו אחד הסימנים הראשונים לכך שפעילות העיקור והסירוס של חתולים שמנהלת העירייה מתחילה להניב תוצאות. המדיניות של עיריית תל אביב בכל הנוגע לחתולים הנמצאים בתחומה נהפכה למודל לחיקוי, ובשנתיים האחרונות החלו ערים נוספות בפעילויות דומות. (הארץ, רינת צפריר, 7/11/01)

אזור

באוקטובר 2001, החליט הווטרינר הרשותי לשנות את המדיניות כלפי חתולי רחוב בתחום שיפוטו. עד אז נתפסו חתולים שהתקבלה בגינם תלונה מוצדקת, או חתולים שהתרבו במקום מסוים מעל המקובל, והועברו לתחנות הסגר שם נכלאו או הומתו. התוצאה היא הרבה עצב ומרירות מצד המאכילים, שמוביל כמובן לאי שיתוף פעולה. מזה נובעת העובדה, שהתלונות חוזרות על עצמם בתדירות קבועה, כי הלוכד בדרך כלל מצליח לתפוס רק חלק מהחתולים, והנותרים חיים יותר טוב עם כמות המזון הקבועה מצד המאכילים, ומתרבים. במקומות בהם רוב החתולים פונו, קורה בדרך כלל אפקט הוואקום, כלומר המאכילים ממשיכים להאכיל, וחתולים משטחים סמוכים נכנסים לשטח הפנוי, מה שמבטיח התרבות תוך זמן קצר. במילים אחרות, מספר התלונות על מטרדי חתולים אינו יורד, וגם קצב הלכידות אינו יורד. ניתן להגדיר את המצב כהקלה זמנית ונקודתית במחיר כבד של פגיעה בחתולים ובאנשים המטפלים בהם. הפתרון זוהה עם שיטת "עקר והחזר" שהיא במהותה מדיניות של עיקור וסירוס. היתרון העיקרי הוא בשיתוף פעולה עם המאכילים, שמבינים ומקבלים את הגישה, ומעדכנים אותנו על מספר ומצבם של החתולים. שיתוף פעולה זה מאפשר לנו בקרה על גודל אוכלוסייתם וכמו כן פותר את בעיית המטרדים, מפני שחתול מסורס או מעוקר ממעט לריב וליילל. באוקטובר 2001 החלו את יישום השיטה, וכיום, אחרי יותר מ300- חתולים מעוקרים, יש ירידה חדה של תלונות על מטרדים. פחות חתולים ועם דפוסי התנהגות מתונים יותר עושים הרבה פחות רעש. בנוסף, המדיניות החדשה שיפרה גם את איכות חייהם של חתולי הרחוב, ושל תושבי היישוב, ושל המאכילים בתוכם בפרט. הזמנים, בו הם חששו מתלונות של שכנים, שלעיתים השתמשו בתלונות על החתולים כאמצעי לחץ בסכסוכים על נושאים לגמרי אחרים, שייכים לעבר. ( ד"ר יחיאל מני, וטרינר המועצה המקומית אזור, מרץ 2003, אתר העמותה למען החתול)

קוריאה

בקוריאה היו לפני כעשרים שנה המון חתולי רחוב. הממשלה החליטה להיפטר מהם בטענה שהם מפריעים לציבור. בתוך זמן קצר יחסית הם הצליחו להשמיד את רוב חתולי הרחוב בערים הגדולות. שמחתם על ההצלחה לא ארכה זמן רב. את החשבון הכואב הם קיבלו מיד: מתוך תעלות הביוב, הבארות ומחשכי האדמה עלו והופיעו אלפי עכברושים, עכברים וחולדות שהציפו את העיר.

הם פשטו על כל המקומות והגיעו לכל פינה,הם חיבלו ברכוש ובמזון, פגעו בכבלים ובחוטי חשמל, וגרמו לנזק כלכלי עצום ופגיעה קשה בבריאותם של אלפי אנשים. שכן העכברושים, החולדות והעכברים הם מעבירי מחלות מסוכנות לאדם: מחלות כמו לפטוספירוזיס, דבר וכלבת שהשמידו מאות אלפי אנשים בעולם. כמו כן העכברושים מסוכנים מאוד לתינוקות ולילדים קטנים מכיוון שהם מסוגלים לנשוך בחוזקה ולגרום לנזקים חמורים. גם מספר הנחשים שהתקרבו למגורי אדם עלה בהתמדה.

הקוריאנים התחילו לייבא חתולים ולגדל אותם במיוחד כדי שיפרו וירבו וימלאו את הארץ ויצילו אותם ממכת העכברושים.אני מקווה שבארצנו לא הולכים לעשות טעות דומה ולפגוע בחתולי הרחוב המהווים חגורת הגנה אקולוגית מצוינת. (דר' רפי קישון, אתר פט נט, www.petnet.co.il)

דרום אפריקה

באי קטן לחופי דרום אפריקה הושארו בשנת 1949 ע"י קבוצת מדענים ששהתה במקום 5 חתולים לא מעוקרים, זכרים ונקבות. בשנת 1975 נספרו באי 2500 חתולים, צאצאיהם. הדבקה מכוונת בווירוס קטלני גרמה למות 65 אחוז מהם, כאשר השאר הפכו לעמידים בפני אותו וירוס. רק לאחר 16 שנים של מאמצים, כולל הרעלה שפגעה במספר לא ידוע של עופות ובעלי חיים אחרים, הצליחו להכחיד את אוכלוסיית החתולים באי מבודד ומרוחק כאשר באותה תקופה לא הובאו למקום חתולים מבחוץ .

אנגליה

ניסיון השמדה של בעלי חיים משוטטים שנעשה באנגליה ע"י הפצה נרחבת של וירוס, במטרה לגרום לתחלואה ותמותה שלהם נכשל, תוך שאלו שהודבקו במכוון הפכו בתוך זמן קצר יחסית לעמידים בפני הווירוס והעבירו עמידות זו לצאצאיהם. מצד שני, וירוס עלול לעבור מוטציה ולהפוך לגרסה אליה עמידים אותם בעלי חיים, אך מסוכנת לאחרים ואף לבני האדם. לניסיון כזה ולכישלונו מייחסים פגיעה חמורה בכלבי הים בחצי הכדור הצפוני ולפגיעה באריות באפריקה, שנדבקו בווירוס שמקורו בניסיון להשמדת כלבים משוטטים . בכפר Boreham, כפר לא גדול באנגליה, נעשה על פי דרישות התושבים מאמץ להשמיד את כל חתולי החוצות המשוטטים. לאחר 10 שנות השקעה במאמצי ההשמדה נמצא כי אוכלוסייתם אף גדלה , בגלל נדידת חתולים מאזורים כפריים סמוכים והתרבות החתולים שלא הצליחו להשמידם בחודשי המאמץ הראשונים. כמו כן אותרו חתולים נוספים שמקורם בחתולים נטושים ובצאצאיהם.

ניו יורק

בעיר ניו יורק עוסקים בהשמדת כלבים משוטטים באופן שיטתי ומתמיד, בניסיון להפחית את מספרם . על פי נתוני המחלקה לבקרת בעלי חיים בעיר הרי שמאז 1908 ועד 1962 מספר הכלבים המשוטטים אף גדל ב 250 אחוז למרות מאמצים נרחבים להשמידם - וזאת על פני נתוניה העירייה עצמה. רק לאחר שבשנת 1965 החלו לבצע עיקורים בהיקף נרחב החלה להירשם התייצבות במספר בעלי החיים המשוטטים, והחל משנת 1967 נרשמת ירידה קבועה במספרם.

אריזונה וקליפורניה

לאחרונה התגלה במחקרים ע"י אוניברסיטת טוסון באריזונה ואוניברסיטת בסן דייגו בקליפורניה, כי במקומות בהם היתה השמדה נרחבת של כלבים וחתולים משוטטים, הרי שלמקומם חדרו מההרים אל העיר זאבי ערבות . ברורה הסכנה הבריאותית שבמצב זה, בו אל ואקום הנוצר כתוצאה מסילוק או השמדה של בעלי חיים נכנסים אחרים שמצב בריאותם מפוקפק, תוקפניים לחיות מחמד ולאדם גם יחד.

טקסס

בפקולטה לווטרינריה של אוניברסיטת A&M בטקסס נערך מתחילת 1998 פרויקט עיקור/שחרור . תחילת הפרויקט היה בניסיון להתגבר על תופעת חתולי חוצות ברחבי הקמפוס,300 עד 500 במספר מהם על פי הערכה ראשונית. לאחר בדיקת חלופות ואפשרויות הוחלט לטפל בבעיה בשיטת עיקור/שחרור.

לאחר השנה הראשונה הוחלט, על פי ממצאי החוקרים, להפוך את התוכנית כתוכנית פורמלית של האוניברסיטה ולשלב את הנושא כחלק ממערך הלימודים בפקולטה לווטרינריה. לאחר תקופה בה נלכדו חתולי חוצות בקמפוס, החולים שביניהם הורדמו ואילו הבריאים בחלקם הושמו בבתי מאמצים ובחלקם שוחררו חזרה לרחבי הקמפוס, נצפתה ירידה של ממש בגודל האוכלוסיה שנשמרת כעת ללא גידול נוסף, וכן ירידה בכמות התלונות המגיעות בעניין זה. שתוף הפעלה של הסטודנטים ואנשי הסגל כצוות מאוחד למטרה משותפת הועיל גם בהיבט החברתי וגם מבחינת התועלת הלימודית של הסטודנטים בפקולטה לווטרינריה. אופן הביצוע והשיתוף תרם למחויבות עתידית לקיום אוכלוסיית חתולים בריאה וקבועה. הנתונים מבטאים בבירור ירידה בכמות החתולים, כאשר הירידה המשמעותית ביותר נצפתה בתום השנה הראשונה.

תהליך דומה נצפה גם כשבודקים את כמות הגורים שנמצאו באזור. לאחר שנת פרויקט ראשונה פחת מספרם כמעט לחלוטין. במהלך השנה השנייה והשלישית נצפו חתולים נוספים באזור, צעירים או גורים, אשר היו מורגלים בחברת בני אדם . ניתן להסביר זאת בהבאתם למקום ע"י סטודנטים ושחרורם ברחבי הקמפוס כחיות מחמד, תהליך המתרחש בקמפוס בכל שנה עם הגעת סטודנטים חדשים בחודש אוקטובר (וגם במספר קטן יותר ביוני ביציאת סטודנטים לחופשת הקיץ). אלמנט זה, ההתנהגות האנושית, הוא הבעייתי ביותר לטיפול.

גם מספר החתולים החולים ירד משמעותית עד שלא אותרו יותר חתולים חולים ברחבי הקמפוס. הירידה הבולטת ביותר של חתולים בוגרים חדשים בשטח מוכיחה כי חדירת חתולים אקראית נבלמה למעשה ומחזקת את הטיעון של התווספות חתולים צעירים כתוצאה מהבאתם המכוונת ע"י אנשים, כחיות מחמד שהושארו להסתובב בשטח. טיעון זה מקבל משנה תוקף כאשר לומדים כי הגורים נצפו כבודדים ולא כקבוצת גורים מהמלטה כלשהי. החל מהשנה השלישית נפסקו לחלוטין תלונות על מטרדי חתולים בקמפוס, משמע שהחתולים שנשארו סיגלו דרכי התנהגות שאינם נתפסים כמטרד.

באוניברסיטה של מדינת טקסס בארה"ב (UNT) ערכו פרויקט דומה. התוצאות מראות הפחתה משמעותית ביותר במספר חתולי החוצות, לאחר 3 שנות פעילות תוך שליטה ובלימת הריבוי. הישג נוסף במסגרת הפרויקט: היות וכל החתולים לא רק מחוסנים אלא גם מטופלים נגד פרעושים, נרשמה ירידה של ממש עד כדי חיסול מוחלט של בעיית פרעושים במגורים (סטודנטים המכניסים חתולים לחדרי מגורים). הדבר מצביע על יציבות בגודל האוכלוסיה של אלו שנשארו מטופלים, וללא חדירה, כמעט, של חתולים חדשים ולא מטופלים לשטח. כרווח נוסף, קיום אוכלוסיית חתולים מטופלת ומבוקרת סייע בטיפול ובחיסול מטרדי מכרסמים ברחבי הקמפוס. לאור הגידול הקבוע במספר הסטודנטים מדי שנה, מעריכים כי יהיה גידול דומה במספר החתולים והכלבים המובאים על ידם מדי שנה לקמפוס ולאזורי המגורים בסביבתו (כחיות מחמד), כמו גם במספר בעלי החיים הננטשים מדי שנה. כדי להתמודד עם גידול זה מקפידים להמשיך בלכידה ועיקור באופן שיטתי , בכך משיגים יציבות בגודל האוכלוסיה של חתולי חוצות. קיום תוכנית מסודרת הביא לפינות האכלה נקיות ומוגדרות, ללא מצבים של תלונות על לכלוך. במקביל נערכו פעולות הסברה/חינוך למניעת נטישת בעלי חיים.

קליפורניה2

במחוז San Diego בקליפורניה נערכת פעילות דומה בהיקף נרחב ובאופן מתמיד. הפעילות מרוכזת ע"י ארגון הפועל בעניין חתולי חוצות Feral Cat Coalition באופן שהתמיכה של הרשויות והמעקב של המוסדות המקצועיים ניתן כשירות לארגון זה ואילו הארגון, בעיקר בעזרת מתנדביו, אחראי על ביצוע התכנית בפועל. מכאן שכל הפרסומים בנושא מרוכזים גם במסגרת פרסומי המידע של ארגון זה. הארגון ליווה פעילות ניהול אוכלוסיית חתולי חוצות במרכז הרפואי Center Gillis W. Long Hansen's Disease בעיר Carville בלואיזיאנה, בית חולים ומרכז מחקר רפואי פדרלי. במקום שכזה, ניתנת הדעת באופן מיוחד על היבט ההשפעה של קיום אוכלוסיית חתולים על בריאות הציבור. תוצאות הפעילות מוכיחות כי פעילות של לכידה וסילוק/המתה אינן מועילות לטווח ארוך. פעילות עיקור/שחרור, לעומת זאת, יוצרת אוכלוסיית חתולים קבועה בגודלה ומאידך שנתוניה הבריאותיים ידועות ומבוקרות . הוכח כי גידול האוכלוסיה נבלם וכי המלטות חדשות לא אותרו בשטח. ערך מוסף הושג מבחינת התייחסות צוות בית החולים לנושא, לאור התרומה המורלית לחולים שאותרה כמושגת במסגרת הטיפול בחתולים והצפייה בהם, ההשפעה החיובית של בעלי חיים על אנשים חולים ומבוגרים הוכחה זה מכבר . במחוז San Diego עצמו עורך הארגון פעילות קבועה של עיקור/שחרור החל משנת .1992 היות והמחוז עצמו (ולא עמותות מתנדבים) מפעיל בתי מחסה ומרכזי טיפול בבעלי חיים המנוהלים ע"י המחלקה לבקרת בעלי חיים (מקביל למחלקה וטרינרית ברשות מקומית אצלנו), הרי שנתוניה של הרשות עצמה מוכיחים כי במקום עליה קבועה בכמות החתולים המובאים למרכז ומומתים שם, נרשמה ירידה קבוע במספר זה החל משנת הפעלת התוכנית .