משתמשת:Aranka111

שרה ארנסון

(24 במאי 1940 ירושלים) אשת חזון ,  אקדמיה, מיזמי תרבות והגשמה. 

בת לרחל ומרדכי הלפמן, שהיה רופא עינים ועמד בראש קרן היסוד בשנות ה 40 של המאה ה 20 בארץ.

ילדות ונעורים -שנים מעצבות

גדלה בשכונת רחביה למדה והתחנכה בגמנסיה רחביה כל שנות לימודיה , למעט שנת 1952 שבה בהיותה בת 12 הייתה ילדת חוץ בקיבוץ קרית ענבים יחד עם אחיה, לרגל צאת הוריה לשליחות בחו"ל.

בילדותה זכתה לחינוך מוסיקלי משמעותי , למדה נגינה בפסנתר אצל עליזה הרץ זומר ולימודי מחול אצל חסיה לוי . בשני התחומים הגיעה לרמת ביצוע גבוהה.

שולמית כצנלסון (מייסדת אולפן עקיבא )הייתה המחנכת שלה בשנות לימודיה הראשונות בגמנסיה והמפגש ביניהן הותיר בה חותם עמוק.

ארנסון הייתה פעילה בתנועה המאוחדת דבר שהתקבל בגמנסיה כמעשה התרסה שכן באותן שנים היה מקובל שתלמידי הגמנסיה מצטרפים רק לתנועת הצופים שנתפסה כתנועה ללא זיקה פוליטית .

בשנות לימודיה בתיכון בחרה במגמה המזרחנית ושאפה להגיע לשליטה מושלמת בשפה הערבית המדוברת על כל להגיה וכן בשפה הכתובה ואכן מימשה את שאיפתה. באותן שנים לימדו בגמנסיה מורים שלימים נודעו כאנשי שם מובילים באקדמיה ובתרבות הישראלית דוגמת שלמה אבינרי, דן פגיס, יהודה עמיחי וזאב שטרנהל . אצל האחרון למדה ביזמתה האישית ומחוץ למסגרת הלימודים לטינית.

שירות צבאי

את שירותה הצבאי בשנים 1958 - 1961 עשתה בחיל המודיעין בהאזנה . אביה נפטר לפני תחילת שירותה. הצבאי. בעת שירותה אירע איחוד הקהילה הערבית קע"ם בהנהגת עבדול נאצר, בחסות רוסיה.

בזכות ידיעותיה בשפה הרוסית הצליחה לירט תקשורת שהתנהלה עם המיגים הרוסיים שהופיעו אז לראשונה בזירה .

חיים אישיים

ב 1962 נישאה לעולה מקנדה, אברום יואל , מהנדס אזרחי שעלה לארץ לעבוד על המוביל הארצי.

בשנים 1963-1964 שהו בני הזוג בגאנה בגלל עיסוקיו המקצועיים של בן זוגה .שם עסקה בהוראת אנגלית מדוברת בבית הספר הישראלי של הקהילה הישראלית הגדולה שחייתה שם באותן שנים.

בשעות הערב שימשה ככוריאוגרפית של להקת המחול הלאומית של גאנה שעד אז כל שבט פעל באופן נפרד.

בשנת 1965 נולד בנה הבכור. ואחריו ילדה עוד חמישה ילדים.

לימודים גבוהים והתפתחות מקצועית

במקביל לשירותה הצבאי למדה באוניברסיטה העברית מזרחנות , שפה וספרות ערבית והיסטוריה כללית. היא התמקדה בתקופת ימי הביניים במפגש ובהשפעה ההדדית בין שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות.

היא סיימה לימודים לתואר ראשון ושני בתחומים אלה . עבודת המאסטר שלה עסקה ב תעמולת הג'יהאד של סלאח אדין כתגובה לתעמולה הצלבנית .

טענתה הייתה שהערבים זנחו את כוונות הג'יהאד שלהם אך הופעת הצלבנים באזור ומסעות הכיבוש שלהם עוררו אותה מחדש.

בשנים 1965 - 1969 שימשה כעוזרת מחקר של פרופ' יהושע פראוור . במקביל עסקה בתרגומים מדעיים . תירגמה עבור ספריית הקונגרס מערבית לאנגלית את " חובות הלבבות" של רבנו בחיי איבן פקודה