דן פגיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דן פגיס
Dan Pagis.jpg
לידה 16 באוקטובר 1929
רדאוץ, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביוני 1986 (בגיל 56)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק בלשן, משורר, סופר, מתרגם, עריכה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דן פָּגיס (16 באוקטובר 192929 ביוני 1986) היה משורר ומתרגם עברי, חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 1973 ונחשב לאחד מחשובי המשוררים בשירה העברית המודרנית. פגיס זכה לפרסומו בעיקר בזכות יצירותיו שעסקו בזיכרון השואה, שירו "כתוב בעיפרון בקרון החתום" שפורסם ב-1970 בספרו השלישי "גלגול" נחשב לאחד משירי השואה המוערכים והחשובים בישראל. כמו כן, זכה להכרה בזכות יצירותיו הספרותיות המגוונות, ובזכות ספר הילדים המפורסם שכתב "הביצה שהתחפשה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות הילדות ברדאוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן פגיס נולד בכ"ד בתשרי תר"צ בשם סֶוֶרִין[1] ליוסף וליהודית בעיר רדאוץ שבחבל בוקובינה שברומניה. אביו יוסף, יליד קישינב שבבסרביה, שלט ביידיש, רוסית ורומנית. אמו יוליה גדלה על ברכי התרבות הגרמנית-אוסטרית, שהייתה דומיננטית בקרב יהודי רדאוץ. ב-1934 עלה אביו לארץ ישראל בגפו כדי להכין בית למשפחה. באותה שנה מתה אמו של פגיס במפתיע בעקבות הליך רפואי שהסתבך, והוא עבר לבית משפחת אוסלנדר, סבו וסבתו מצד אמו. חינוכו בבית סבו וסבתו, תחת השגחת מטפלת גרמניה, נשא צביון גרמני אוסטרו-הונגרי, אף שלמד כנראה גם עברית עם מורה פרטי. פגיס, שהצטייר כילד מופנם, מחונן וסקרן, בילה שעות רבות בספרייה הגדולה של סבו והתוודע לספרות הקלאסית הגרמנית.

שנות השואה - מגיל 10 עד 15[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנכרתה ברית בין המשטר הפאשיסטי הרומני למשטר הנאצי בנוגע למלחמה נגד ברית המועצות, החל בתאריך 12 באוקטובר 1941 גירוש המוני של חלק גדול מיהודי בוקובינה למחנות ואתרי ריכוז בטרנסניסטריה שמעבר לנהר דנייסטר, בשטחי מערב אוקראינה הכבושה. בסך הכל נספו באזור זה כ-10,000 מיהודי רדאוץ. 6,000 יהודים הועמסו על קרונות להובלת בקר והובלו ברכבת לעיירה מרקולשט שבבסרביה, ורובם נטבחו בדרך משם לטרנסניסטריה. ב-13 באוקטובר 1941 הובלו 4,000 יהודים נוספים מרדאוץ לעיירה אוטאץ' (אטאקי) בבסרביה ומשם לטרנסניסטריה, ביניהם משפחת אוסלנדר ועמם פגיס הצעיר.
בתום המלחמה חזר פגיס בליווי סבתו לרומניה, ובשנת 1946 עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער שם נפגש עם אביו יוסף. קשריו של פגיס עם אביו היו סבוכים ומורכבים בעקבות מאורעות השואה, ורק לקראת פטירתו פרסם את קובץ השירים "אבא" שעסק ביחסיו עם אביו. גם עם חוויות השואה שעבר בתור נער צעיר התקשה פגיס להתמודד באופן ישיר, הוא סירב לפרט אודות חייו בשנות השואה, ובחר בספרות בתור האמצעי להעברת רגשותיו.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר של דן פגיס על קיר האנדרטה בבלז'ץ
אנדרטת הקרון ביד ושם. על קיר האנדרטה רשום שירו של דן פגיס "כתוב בעיפרון בקרון החתום"

לאחר עלייתו עברת פגיס את שמו הפרטי לדן, השם בו היה ידוע עד מותו. הוא התחנך בחברת הנוער בקיבוץ מרחביה, שם הכיר את המשורר טוביה ריבנר והתיידד עמו. לאחר מכן למד בסמינר הקיבוצים, ובין 1951 ל-1955 לימד בבית ספר יסודי בקיבוץ גת. ב-1956 עבר לירושלים כדי ללמוד אנגלית וספרות עברית באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיו באוניברסיטה עבד כמורה לספרות בגימנסיה רחביה, והמשיך בפיתוח קריירה אקדמית. בשנת 1968 היה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית[2]. בשנת 1976 נעשה פגיס חבר סגל באוניברסיטה והיה לחוקר שירת ימי הביניים.

בסך הכל פרסם בחייו ששה קובצי שירה. את ספר שיריו הראשון, "שעון הצל", פרסם פגיס ב-1959. כן עסק בתרגום ובעריכה; בין היתר אסף וערך את שירי דוד פוגל.

פגיס פרסם מספר ספרי מחקר ועיון על השירה העברית בימי הביניים, והשתתף במפעל ההוצאה לאור של שירת משה אבן עזרא בשנת 1968. בשנת 1973 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

פגיס הלך לעולמו בירושלים בגיל 56, והובא לקבורה בהר המנוחות[3]. הוא הותיר אחריו אישה, עדה פגיס ושני ילדים.

לאחר מותו, ב-1987, יצא לאור הספר "שירים אחרונים", וב-1991 יצאה אסופת כל שיריו הכוללת גם חטיבה של קטעי סיפורת שלא השלים. ב-1995 פרסמה אלמנתו, עדה פגיס, ספר ביוגרפי בשם "לב פתאומי".

שירו "כתוב בעיפרון בקרון החתום" נחשב לאחד משירי השואה המפורסמים ביותר בישראל, והוא חקוק על אנדרטת הקרון ביד ושם ועל האנדרטה במחנה ההשמדה בלז'ץ. השיר נלמד במסגרת תוכנית הלימודים המחייבת לבגרות בספרות עברית בבתי הספר התיכוניים בישראל.

על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריו של דן פגיס עוסקים בנושאים אוניברסליים כאהבה, מסע והזקנות. כמו כן, זיכרון השואה בולט בשירתו. שיריו עוסקים גם בנושאים רגישים ואישיים של אובדן, כמיהה ותהליכים פנימיים עמוקים. ניתן למצוא בשיריו חוט המקשר בין מסעות ונדודים ברחבי העולם, אל רכבות שהובלו בהם יהודים אל מחנות ההשמדה.

מוטיבים בולטים בשירתו הם הנסיעה, בעיקר ברכבת; אהבה, שאינה בהכרח רומנטית; תיאורים רגישים של פני האדם; והזמן, על חוויותיו הרבות והתחושות מולו. בנוסף חלק משיריו עוסקים באופן ישיר או מטאפורי בנושאים ובדמויות מהספרות ומהשירה הקלאסית, כדוגמת שירים העוסקים בדמויות כמו שאול המלך מספר שמואל או אופליה ממחזהו המפורסם של שייקספיר, המלט.

שיריו של דן פגיס הם לרוב קצרים יחסית, בני בית אחד או כמה בתים קצרים. את שירתו ניתן לסווג כשירה מודרנית אשר משולבים בה אלמנטים של מצלול, חריזה, משקל, ומשחקי מילים.

מיצירותיו (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובצי שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חידוש ומסורת בשירת-החול העברית: ספרד ואיטליה, הוצאת כתר, ירושלים, 1976
  • על סוד חתום: לתולדות החידה העברית באיטליה ובהולנד, הוצאת מאגנס, ירושלים, 1986
  • מחוץ לשורה: מסות ורשימות על השירה העברית המודרנית, ערך, הקדים דברים והביא לדפוס: חנן חבר, תל אביב: קשב לשירה, 2003.

קובצי שירים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "שירי החול של משה אבן עזרא", הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, תשכ"ז
  • "דוד פוגל - כל השירים / מלוקטים בצירוף מבוא ומקורות", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשל"ב (1971)
  • "כחוט השני: שירי אהבה עבריים מספרד, איטליה, טורקיה ותימן", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשל"ט (1979)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דן פגיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ את שמו הפרטי של פגיס, ששמר אותו בסוד לאורך כל חייו בעקבות מאורעות השואה, גילה פרופ' מיכאל גלוזמן במכתב שכתב הילד פגיס לאביו. http://www.academia.edu/25878146/זיכרון_ללא_סובייקט_על_דן_פגיס_ושירת_דור_המדינה
  2. ^ הועלו בדרגה באוניברסיטה, מעריב, 13 באוגוסט 1968
  3. ^ המצבה ומקום הקבר של דן פגיס, באתר "פרויקט גלעד"