משתמשת:Matanelf/נשים בשומר
מעמד הנשים בחברה השומרית היה ככל הנראה גבוה יחסית לשכנותיה במסופוטמיה הקדומה. היקפו של שוויון יחסי זה צומצם כאשר השומרים התערבבו עם תרבויות שמיות כגון האכדים, בהן מעמד האישה היה פחות באופן משמעותי. ההשפעה השומרית על תרבויות מסופוטמיה התבטאה בכך שלמרות אופיין הפטריארכלי, שהתבטא בחיי הבית והמשפחה, מעמד האישה במגזר הציבורי היה כסובייקט בעל רצון עצמאי ולא כאובייקט. זאת בניגוד למה שניתן לראות בתרבויות שמיות, כגון במקרא ובקוראן.[1]
מעמד חוקי וחברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאישה בשומר היו מספר זכויות חוקיות: היה באפשרותה להחזיק רכוש משלה, לעסוק במסחר, ולשמש כעדה במשפטים ובעסקאות, כל זאת ללא צורך בקבלת רשות מבעלה.[2] [3] בנוסף, אישה בשומר יכולה הייתה להחזיק בקרקעות, ונשות מושלי הערים ניהלו פעמים רבות אחוזות גדולות מאוד.[4] במחקר הקברים שנמצאו בשרידי העיר השומרית אור, סגנון קבורתן ופריטי לבוש המזוהים כסמלי משרה הובילו את החוקרים להסיק כי היו נשים בעלות כוח שהשיגו את מעמדן הגבוה באמצעות הצלחה מקצועית, ולא מתוך קרבה משפחתית לגברים בעלי כוח. מכך ניתן לראות שהיה אפשרי לנשים לצבור כוח פוליטי ודתי בכוחות עצמן.[5]
מנגד, החוק אפשר לבעל לגרש את אשתו בקלות יחסית, ואם לא היו לאישה ילדים, הותר לו לשאת אישה שנייה.[6] על פי החוק שנכתב במסמך החוקי "אורוכגינה", מהעיר השומרית לגש, אישה שנישאה לשני בעלים נרגמה באבנים. כמו כן, אישה שחטאה בכך שדיברה לא כיאה לגבר, שברו את שיניה על ידי לבנים שרופות שעליהן כנראה נכתב חטאה.[7]
חיי היום-יום[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזרחי העיר השומרית היו מאורגנים במשפחות, שבטים וקהילות פטריארכליים.[8] חתונות אורגנו על ידי ההורים, והאירוסין הוכרו חוקית כאשר חתן הגיש מתנה לאבי הכלה.[9] נישואים דיפלומטיים היו נהוגים גם כן, כאשר בנותיהן של שליטי ערי-המדינה נישאו פעמים רבות לבתי מלכויות בשולי מסופוטמיה, במסגרת קשרי דיפלומטיה ומסחר בין משפחות. הכלות לקחו איתן פריטים וחפצים מביתן, וכך התקיים סוג של מסחר. ככל הנראה תבנית זו הייתה נפוצה גם בקרב שכבות הסוחרים הנמוכות יותר.[10]
נשים ככל הנראה לא למדו בבית הספר השומרי, ונרשמו רק מקרים בודדים של נשים במשרות לבלר.[11] תעסוקה עיקרית של נשים הייתה בתעשיית הטקסטיל, התעשייה השנייה בחשיבותה בחברה השומרית אחרי חקלאות, ומחוזן של נשים בעיקר. נשים ונערות עבדו בבתי מלאכה במקדשים וארמונות כאורגות, ויצרו מגוון רב של בדים שונים שיוצאו למרחקים ובנוסף שימשו לצרכי המקדש עצמו.[12] [13] לעיתים נשים נקברו עם חלקי פלך, כסמל לתרומתן לתעשייה.[14] תפקיד נוסף שמילאו הנשים בעיר השומרית היה ככהנות דת במקדשים, מוסדות שהיוו את מרכז העיר השומרית. המקבילה הנשית לתפקיד הכהן הגדול, הסמכות הדתית העליונה, נקראה נינ.[15] לדוגמה, במקדש האכישנוגל של אל הירח ננה בעיר אור הכהנת הגדולה הייתה אישה תמיד, בדרך כלל בתו של המונארך הנוכחי בשומר.[16]
נשים שומריות נהגו ללבוש שמלות שנראו כשלים מעוטרים בציציות, שכיסו אותן מכף רגל ועד ראש, והשאירו רק את כתפן הימנית חשופה. שערן בדרך כלל הופרד באמצע והיה קלוע בצמה ארוכה שנכרכה סביב הראש. לעיתים קרובות הן חבשו כיסויי ראש משוכללים, כנראה מפשתן, שהיו מורכבים מסרטים, חרוזים, ותליונים שונים. [17] [18] נשים נקברו עם אביזרים כגון סרטי שיער, עגילים, שרשראות וכיסויי ראש, וחפצים אופייניים, כגון נבלים.[19]
נשים בספרות השומרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רמזים למעמד האישה הגבוה יחסית בחברה השומרית ניתן לראות בפנתאון האלים ובסיפורי המיתולוגיה השומריים. בעוד שפנתאון האלים השומרי הכיל נוכחות נשית משמעותית, היא הידלדלה באופן מובחן בפנתאונים מסופוטמים מאוחרים יותר, שהושפעו מהתרבות השמית.[20] לעומת נוכחותן המסיבית של האלות, בספרות השומרית האפית נשים בנות תמותה כמעט ולא שיחקו תפקיד.[21] אך נשים כן נטלו חלק חשוב באוצר המשלים והפתגמים המופיע בספרות השומרית, הנותנים לנו הצצה ליחסי המשפחה באותה תקופה. לדוגמה:
"מי שלא כלכל אישה או ילד, מעודו חבל לא נאסר בחטמו"
"אישתי בבית התפילה,/ אמי לנהר ירדה,/ ואנוכי כאן, גווע ברעב."
"כד במדבר הוא חיים לאדם,/ אישה היא עתיד לאדם,/ בן הוא מקלט לאדם,/ בת היא ישועה לאדם,/ כלה היא שטן לאדם."[22]
בנוסף, מיוחדת בנוף הספרות העתיקה היא דמותה של אנחדואנה, הסופרת הידועה הראשונה בהיסטוריה. אנחדואנה, שנודעת כביתו של סרגון מאכד, הייתה כוהנת גדולה בעיר אור. היא הייתה ידועה כעורכת של קובץ מזמורי מקדש שומרים, וכמחברת של חיבור ארוך ומורכב בשם נינ-מ-סרה שעוסק באלה איננה ובחוויות הפוליטיות של המחברת עצמה בעקבות מינויה לכוהנת גדולה. כתביה היו רבי השפעה, והועתקו ונקראו במשך מאות שנים לאחר מותה.[23] [24]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יובל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, (מרחביה: ספריית הפועלים)
Bottéro, Jean, "Women's Rights" in Jean Bottéro (ed), Everyday Life in Ancient Mesopotamia, translated by Antonia Nevill (Baltimore,MD: The John Hopkins University Press, 2001)
Crawford, Harriet E.W., Sumer and the Sumerians, 2nd Edition (Cambridge, UK: Cambridge University Press, 2004)
Kramer, Samuel Noah, The Sumerians: Their History, Culture, and Character (Chicago: The University of Chicago Press, 1963)
Leick, Gwendolyn, Mesopotamia: The Invention of the City (London: Penguin Books, 2002)
[1] Jean Bottéro, "Women's Rights" in Jean Bottéro (ed), Everyday Life in Ancient Mesopotamia, translated by Antonia Nevill (Baltimore,MD: The John Hopkins University Press, 2001), p. 113-114, 121
[2] Jean Bottéro, "Women's Rights" in Jean Bottéro (ed), Everyday Life in Ancient Mesopotamia, translated by Antonia Nevill (Baltimore,MD: The John Hopkins University Press, 2001), p. 124
[3] Harriet E.W. Crawford, Sumer and the Sumerians, 2nd Edition (Cambridge, UK: Cambridge University Press, 2004), p.32
[4] Harriet E.W. Crawford, Sumer and the Sumerians, 2nd Edition (Cambridge, UK: Cambridge University Press, 2004), p.32
[5] Gwendolyn Leick, Mesopotamia: The Invention of the City (London: Penguin Books, 2002), p. 116-117
[6] Samuel Noah Kramer, The Sumerians: Their History, Culture, and Character (Chicago: The University of Chicago Press, 1963), p.78
[7] Samuel Noah Kramer, The Sumerians: Their History, Culture, and Character (Chicago: The University of Chicago Press, 1963), p.83
[8] Samuel Noah Kramer, The Sumerians: Their History, Culture, and Character (Chicago: The University of Chicago Press, 1963), p. 77
[9]Samuel Noah Kramer, The Sumerians: Their History, Culture, and Character (Chicago: The University of Chicago Press, 1963), p. 78
[10] Harriet E.W. Crawford, Sumer and the Sumerians, 2nd Edition (Cambridge, UK: Cambridge University Press, 2004), p. 177
[11] Samuel Noah Kramer, The Sumerians: Their History, Culture, and Character (Chicago: The University of Chicago Press, 1963), p. 231-232
[12] Harriet E.W. Crawford, Sumer and the Sumerians, 2nd Edition (Cambridge, UK: Cambridge University Press, 2004), p.160
[13] Gwendolyn Leick, Mesopotamia: The Invention of the City (London: Penguin Books, 2002), p. 124
[14] Gwendolyn Leick, Mesopotamia: The Invention of the City (London: Penguin Books, 2002), p. 80
[15] Gwendolyn Leick, Mesopotamia: The Invention of the City (London: Penguin Books, 2002), p.43
[16]Samuel Noah Kramer, The Sumerians: Their History, Culture, and Character (Chicago: The University of Chicago Press, 1963), p.141
[17] Samuel Noah Kramer, The Sumerians: Their History, Culture, and Character (Chicago: The University of Chicago Press, 1963), p. 100
[18] Harriet E.W. Crawford, Sumer and the Sumerians, 2nd Edition (Cambridge, UK: Cambridge University Press, 2004), p. 161
[19] Gwendolyn Leick, Mesopotamia: The Invention of the City (London: Penguin Books, 2002), p. 113-114
[20] Jean Bottéro, "Women's Rights" in Jean Bottéro (ed), Everyday Life in Ancient Mesopotamia, translated by Antonia Nevill (Baltimore,MD: The John Hopkins University Press, 2001), p. 125
[21] Samuel Noah Kramer, The Sumerians: Their History, Culture, and Character (Chicago: The University of Chicago Press, 1963), p. 185
[22]יובל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, (מרחביה: ספריית הפועלים), עמ' 181-182
[23] Gwendolyn Leick, Mesopotamia: The Invention of the City (London: Penguin Books, 2002), p. 120-122
[24] Harriet E.W. Crawford, Sumer and the Sumerians, 2nd Edition (Cambridge, UK: Cambridge University Press, 2004), p. 197