פלך (כלי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
a - כישור, b - פלך
טווייה באמצעות פלך

פלך (מכונה לעתים פלך טווייה) - מוט עץ המשמש כציר לטוויית צמר, פשתן, קנבוס, כותנה וסיבים אחרים. הסיבים כרוכים סביב הפלך, ומוחזקים במקום בעזרת סרט. הפלך הוא מכשיר ששימש לטווייה בעת העתיקה ובתקופת ימי הביניים, יחד עם הכישור.

כמו כן, הפלך עוזר לשמור ולאחסן את הסיבים שעדיין לא נטוו, כך שלא יסתבכו ושיהיו קלים לטווייה.

פלכים או חלקי פלכים מסוגים שונים נמצאו באתרים ארכאולוגיים רבים, והם עשויים לייצג את אחת הטכנולוגיות המוקדמות בהיסטוריה של האנושות. הפלך שצורתו הבסיסית לא השתנתה מן האלף הרביעי לפסה"נ מורכב משלושה חלקים:[1]

  1. הכוש: קנה דק, עשוי מעץ או מתכת, מחודד בשני קצותיו, שעליו כרוכים חוטי הערב (שתי וערב). הכוש נתון בתוך "סירה" והוא מטלטל הלוך ושוב דרך חוטי השתי.
  2. הפיקה: משקולת הקבועה בראש הכוש על מנת לאפשר סיבוב קבוע של הפלך, והיא עשויה מעצם, אבן או חרס.
  3. הצינורה: וו מתכת שחובר מעל הפיקה ובו נתלה החוט.

הפלך מוזכר במקרא בשיר המפורסם הפותח במילים "אשת חיל מי ימצא" (משלי פרק לא), בו נאמר (פסוק יט): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶך". איזכור נוסף מופיע בספר שמואל, בקללת דוד את יואב בן צרויה: "וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם". פרשני ימי הביניים מסבירים שהפלך כאן מציין את המוט ללא קשר לטווייה, והמובן הוא שיואב יזדקק למשענת בהליכתו[דרוש מקור]. מאידך, פרשנים בעת החדשה סבורים שהכוונה לפלך הטווייה, והמובן הוא שיואב יזדקק מחמת חולשתו להתפרנס מטווייה כדרך הנשים[דרוש מקור].

עיסוקן של הנשים בעת העתיקה בטווייה הוא מקור הפתגם בפי רבי אליעזר בן הורקנוס: "אין חכמה לאשה אלא בפלך" (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף סו עמוד ב).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיה,כץ, "היבטים מתודולוגיים בחקר מעמד האישה בתקופת המקרא", בית מקרא קפ"ד (תשס"ו), עמ' 74-77.