מסופוטמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מֵסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית, הֶלחֵם של המילים: מסוס μέσος - "בין"; פוטמיה ποτάμια - "נהרות") הוא האזור המשתרע בין הנהרות הגדולים הפרת והחידקל. האזור מהווה את חלקו המזרחי של הסהר הפורה. בתקופה ההלניסטית ציין השם את חלקו הצפוני של האזור בין הנהרות, האזור היה תחום מדרום באזור של בגדד של ימינו (האזור נקרא בערבית אל ג'זירה שפירושו האי). במשך הזמן התרחב הכינוי, ועתה הוא מתייחס לכל האזור שבין הפרת והחידקל. האזור הקרוי בתנ"ך ארם נהריים נמצא בין הפרת והחַבּוּר צפונית מערבית למסופוטמיה.

המונח "מסופוטמיה" משמש חוקרים גם ביחס לתקופה כרונולוגית של האנושות בה האזור שגשג תחת שלטון שמי. כל זאת בטרם כבשו הפרסים את המחוז בשנת 539 לפנה"ס ולאחר מכן בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס.[1][2]

מסופוטמיה
אזור מסופוטמיה

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם מסופוטמיה מציין את האזור הגובל ממזרח במורדות הרי הזגרוס והרי כורדיסטן, בצפון הרי כורדיסטן ורמת קרג'לי, במערב ובדרום גובל האזור במדבריות סוריה וערב עד חוף המפרץ הפרסי. רוב השטח נכלל בעיראק מיעוטו בסוריה ובאיראן.

האזור מתחלק לשני חלקים: בצפון רמה נמוכה בגובה של 200 - 400 מטר, בעלת אופי ערבתי. עמקי הנהרות נמוכים בכמה עשרות מטרים מפני הרמה. חלקו הדרומי המתחיל באזור בגדד הוא מישור נמוך המשתפל במתינות לעבר המפרץ הפרסי. אפיקי הנהרות הם בגובה המישור עד כדי הצפה של האזור ממי הנהרות.

את האזור חוצים שני נהרות עיקריים, נהר הפרת המערבי שמוצאו בטורקיה של ימינו ואורכו 2,781 ק"מ והחידקל, שזורם ממזרח לפרת, אורכו 1,740 ק"מ וגם מוצאו ממזרח טורקיה. המרחק המקסימלי בין הנהרות הוא 250 ק"מ, המרחק המינימלי הוא 10 ק"מ.

לשני נהרות יובלים גדולים מאד. יובלי הפרת: החָבּוּר הזורם בסוריה ממזרח מערבה. מערבה לו זורם הבָּליח. יובלי החידקל: הזב הגדול, הזב הקטן, ודיאלא (ליד בגדד) זורמים כולם מהרי הזגרוס מערבה.

תקופות הכרונולוגיות של האימפריות[3][4][עריכת קוד מקור | עריכה]

פרה היסטוריה

תקופת הברונזה המוקדמת

תקופת הברונזה המאוחרת

תקופת הברזל

בעיית המים באזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר בעיית המים קיימת בדרום, כמות המשקעים בשנה נעה בין 70–300 מ"מ גשם בשנה. החקלאות צורכת כ-250 מ"מ גשם, כאשר חלק מהשנים הן שחונות. כתוצאה מכך ההסתמכות היא על מי הנהרות. מועד זרימת המים העיקרית הוא בחודשים אפריל-מאי עם הפשרת השלגים. העונה החקלאית היא בחורף, אז נוצרת בעיה בתזמון המים. בצפון מספקת כמות המשקעים בין 300–500 מ"מ גשם בשנה. נהר הפרת גבוה מהחידקל ב-9 מטר, בכל תקופות ההתיישבות נבנו תעלות להזרמת מים בין הנהרות. התעלות בדרום היוו פתרון למיעוט הגשמים וזרימת המים המאוחרת, אבל הם הביאו גם להמלחת הקרקעות, אשר הביאו לשקיעת תרבויות ולתזוזתן. במאה ה-10 לפנה"ס למדו להעלות את מי החידקל; התוצאה הביאה להתיישבות באזורים הצפוניים יותר ולהקמת ההתיישבות של אשור.

עליות וירידות של תרבויות באזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 9000 לפנה"ס, הגיעו המתיישבים הראשונים לאזור נהרות הפרת והחידקל, זאת כדי לנצל את משאבי האזור המכונה הסהר הפורה. בתחילה, האנשים התיישבו ביישובים חקלאיים, אך ככל שהאוכלוסייה גדלה, עיירות החלו להיווצר ובהמשך התפתחו לערים-מדינות.[5]

במהלך התקופה אורוכ המאוחרת, בסביבות 3500 לפנה"ס, מסופוטמיה הקימה את הערים הראשונות בעולם.[6] אנשי ערים אלו המכונים שומרים היו עצמאיים ושאפו לשלוט על האזור. למרות היותם שותפים לזהות האזורית היו מאבקים פנימיים על כוח ואדמה בין אנשי הערים השונות.[4] הערים השומריות התפתחו ועם זאת, צמחו תקנים פוליטיים, המנהיגים שהתמנו לתפקידים אלו נהיו מעין מלכים שהעבירו את מעמדם בירושה ויצרו שושלות.[7] מלכים אלו מכונים גם מלכים-לוחמים, זאת מכיוון שנלחמו בצורה מתמדת כדי להרחיב את אזור שליטתם.[8] 

עוד בתקופת הברונזה המוקדמת, במסופוטמיה הצפונית תהליך העיור תפס תאוצה.[9] בשנת 2334 לפנה"ס, המלך הצפוני האכדי סרגון עלה וכבש את שומר.[10] כל מסופוטמיה הייתה תחת שליטת אדם אחד בפעם הראשונה, וכך נוצרה האימפריה הראשונה.[11] לאחר מות סרגון, כל המחוז חזר למלחמה מתמשכת בין מלכי הערי-מדינות מה שהוביל לקריסת האימפריה.[12]

בשנת 2115 לפנה"ס, מרכז ודרום מסופוטמיה נפלו תחת שלטונו של אור-נמו אשר ניסה להפוך את אזור זה לשושלת אור השלישית. אכן תחתיו האזור שגשג מבחינה כלכלית ונהייה יציבה מבחינה פוליטית, אך בסוף השושלת קרסה.[13]

בשנת 1792 לפנה"ס, כאשר חמורבי עלה כמלך על העיר-מדינה בבל והחל לכבוש אזורים נוספים עד לכדי איחוד מסופוטמיה תחתיו לתחיית אימפריה.[14] לאחר שלטון חמורבי, פלשו זרים לאימפריה אשר נאבקה כדי להישאר בשליטה. המלכים שעלו אחרי חמורבי בהדרגה איבדו את ההחזקה באימפריה הבבלית. במקביל, אימפריה אשורית חדשה החלה לעלות.[12]

לבסוף, אימפריה האשורית כבשה ושלטה במספוטמיה ושלטון אשורי שרר ממצרים ועד פרס. האימפריה האשורית התעצבה לאחת מהאימפריות הגדולות בהיסטוריה, גודלה של האימפריה אפשר לאחד ממלכה האחרונים אשורבניפל להכריז על עצמו מלך היקום. מותו של מלך אשורבניפל השיב את הממלכה למצב של חוסר יציבות פולטית שתרם למפלתה הסופית של האימפריה האשורית.[15]

האימפריה הנאו-בבלית השיגה את מרבית כוחה תחת שלטונו של נבוכדנצר השני, הוא השיב את האימפריה לימי הזהב שלה. עודד השקעה בלימודים ואומנות ולימים אף בנה מחדש את בירתה של בבל. האימפריה הנאו-בבלית הפכה למרכז של כוח, עושר ותרבות.[16] בשנת593 לפנה"ס האימפריה הנאו-בבלית נכבשה על ידי כורש השני, ראש ממלכת האחמנית. כיבוש מסופוטמיה על ידי פרס נהווה סוף שליטת מלכים שמיים באזור זה.[17]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, תל אביב תשמ"ב.
  2. בוסתנאי, עודד, "גלות ישראל ויהודה באשור ובבל: מאות ח'-ו' לפנה"ס.”  (חיפה: פרדס הוצאה לאור, 2010)
  3. גבאי, אורי ותמר וייס, "המיתולוגיה הבבלית: מיתוסים." (תל אביב: מפה – מיפוי והוצאה לאור, 2003)
  1. Ur, Jason, "Households And The Emergence Of Cities In Ancient Mesopotamia." Cambridge Archaeological Journal 24.2 (2014): 249-268. Humanities Source.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסופוטמיה
מסופוטמיה העתיקה Babylonlion.JPG
אימפריות/ממלכות
שומר אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק
עילם שושן • אנשאן
האימפריה האכדית אכד • מארי • גותים
אמורי איסין • לרסה
בבל התקופה הבבלית הקדומה • כשים • התקופה הנאו-בבלית • כשדים • דור-כוריגלזו
האימפריה האשורית אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל
חורים מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו
נושאים נוספים
מלוכה ושלטון מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל
מיתולוגיה וספרות מיתולוגיה מסופוטמית • אותנפישתים • אנומה אליש • גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית
שפות וכתב כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • עילמית • אכדית • ארמית • חורית
נהרות פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Enrico Ascalone, Trans. Rosanna M. Giammanco Frongia, Dictionaries of Civilization: Mesopotamia, (Berkely, California: University of California Press 2007), pp. 6.
  2. ^ Helen Chapin Metz, Iraq: A Country Study, (Washington D.C.: U.S. Government Printing Office, 1990), pp. xxiii
  3. ^ נעשה תיאום בין תקופות הארכאולוגיות לבין תקופות שלטון במסופוטמיה (ראה מראה מקום הבא).
  4. ^ 4.0 4.1 Seth Richardson, “Early Mesopotamia: The Presumptive State.” Past and Present 215.1 (2012), pp. 4. Web. 5 Dec. 2015
  5. ^ Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 6-7
  6. ^ Ibid., p. 7
  7. ^ Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 10
  8. ^ Ibid., pp. 14
  9. ^ Dan Lawrence and T.J. Wilkinson, “Hubs and Upstarts: Pathways To Urbanism In The Northern Fertile Crescent”, Antiquity 89.344 (2015), pp. 334. Web. 5 Dec. 2015
  10. ^ Enrico Ascalone, Trans. Rosanna M. Giammanco Frongia, Dictionaries of Civilization: Mesopotamia, (Berkely, California: University of California Press 2007), pp. 26.
  11. ^ Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 9
  12. ^ 12.0 12.1 Ibid., pp. 12
  13. ^ Enrico Ascalone, Trans. Rosanna M. Giammanco Frongia, Dictionaries of Civilization: Mesopotamia, (Berkely, California: University of California Press 2007), pp. 36.
  14. ^ Virginia Schomp, Ancient Mesopotamia: the sumerians, babylonians, and assyrians, (New York: Scholastic Inc. 2004), pp. 42
  15. ^ Ibid., pp. 13
  16. ^ Ibid.
  17. ^ Ibid., pp. 84
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מסופוטמיה&oldid=23685025"