מסופוטמיה
מסופוטמיה (מיוונית, הֶלחֵם של המילים: מסוס μέσος - "בין"; פוטמיה ποτάμια - "נהרות"[1]) הינו האזור המשתרע בין הנהרות הגדולים הפרת והחידקל. האזור מהווה את חלקו המזרחי של הסהר הפורה. בתקופה ההלניסטית ציין השם את חלקו הצפוני של האזור בין הנהרות, האזור היה תחום מדרום באזור של בגדד של ימינו (האזור נקרא בערבית אל ג'זירה שפירושו האי). במשך הזמן התרחב הכינוי, ועתה הוא מתייחס לכל האזור שבין הפרת והחידקל. האזור הקרוי בתנ"ך ארם נהריים נמצא בין הפרת והחָבּוּר צפונית מערבית למסופוטמיה.
תוכן עניינים
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם מסופוטמיה מציין את האזור הגובל ממזרח במורדות הרי הזגרוס והרי כורדיסטן, בצפון הרי כורדיסטן ורמת קרג'לי, במערב ובדרום גובל האזור במדבריות סוריה וערב עד חוף המפרץ הפרסי. רוב השטח נכלל בעיראק מיעוטו בסוריה ובאיראן.
האזור מתחלק לשני חלקים: בצפון רמה נמוכה בגובה של 200 - 400 מטר, בעלת אופי ערבתי. עמקי הנהרות נמוכים בכמה עשרות מטרים מפני הרמה. חלקו הדרומי המתחיל באזור בגדד הינו מישור נמוך המשתפל במתינות לעבר המפרץ הפרסי. אפיקי הנהרות הם בגובה המישור עד כדי הצפה של האזור ממי הנהרות.
את האזור חוצים שני נהרות עיקריים נהר הפרת המערבי - מוצא הנהר בטורקיה של ימינו ואורכו 2,781 ק"מ והחידקל שזורם ממזרח לפרת, אורכו 1,740 ק"מ וגם מוצאו ממזרח טורקיה. המרחק המקסימלי בין הנהרות הינו 250 ק"מ, המרחק המינימלי הוא 10 ק"מ.
לשני נהרות יובלים גדולים מאד. יובלי הפרת: החָבּוּר הזורם בסוריה ממזרח מערבה. מערבה לו זורם הבָּליח. יובלי החידקל: הזב הגדול, הזב הקטן, ודיאלא (ליד בגדד) זורמים כולם מהרי הזגרוס מערבה.
בעיית המים באזור[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקר בעיית המים קיימת בדרום, כמות המשקעים בשנה נעה בין 70–300 מ"מ גשם בשנה. החקלאות צורכת כ-250 מ"מ גשם, כאשר חלק מהשנים הן שחונות. כתוצאה מכך ההסתמכות היא על מי הנהרות. מועד זרימת המים העיקרית הוא בחודשים אפריל-מאי עם הפשרת השלגים. העונה החקלאית היא בחורף, נוצרת בעיה בתזמון המים. בצפון מספקת כמות המשקעים בין 300–500 מ"מ גשם בשנה. נהר הפרת גבוה מהחידקל ב-9 מטר, בכל תקופות ההתיישבות נבנו תעלות להזרמת מים בין הנהרות. התעלות בדרום היוו פתרון למיעוט הגשמים וזרימת המים המאוחרת, אבל הם הביאו גם להמלחת הקרקעות, אשר הביאו לשקיעת תרבויות ולתזוזתן.
במאה ה-10 לפנה"ס למדו להעלות את מי החידקל; התוצאה הביאה להתיישבות באזורים הצפוניים יותר ולהקמת ההתיישבות של אשור.
התרבויות באזור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתיישבות במסופוטמיה החלה בתקופה קדומה מאד, נמצאו שרידים המתייחסים לאלף השביעי לפנה"ס. התפתחה תרבות של שני עמים שונים: השומרים והאכדים. השומרים הם העם בעל התרבות העתיקה ביותר הידועה במחקר; הם אינם שמיים ומוצאם אינו ידוע. השומרים שכנו באזור הדרומי של מסופוטמיה, בארץ שומר, והגיעו לדרגת התפתחות תרבותית לא מבוטלת. כיום ניתן לראות במוזיאונים ברחבי העולם חלק מכתבי השומרים בכתב היתדות שהצליחו לשרוד. האכדים, לעומתם, הם עם שמי שהגיע מצפון מסופוטמיה וכבש את שומר. עם הזמן נטמעו השומרים בתוך העם האכדי. בשלב מאוחר יותר נבנו על תרבויות עתיקות אלו שתיים אחרות - האשורים בצפון והבבלים בדרום.
הכובשים בימי מסופוטמיה לא השליטו את דתם ואמונתם על העם הנכבש, אלא קיבלו את דת המקור ואף שילבו בה את זו שלהם.
הדת השומרית-אכדית שונה מן הדת האשורית-בבלית. ההבדל המרכזי הוא שהשומרים והאכדים היו הרבה יותר פוליתיאיסטים ואילו האשורים והבבלים נטו לכיוון אמונה בפחות אלים ואפילו עשו כמה צעדים לקראת מונותיאיזם. האל העליון אצל האשורים הוא האל אשור ואצל הבבלים זהו מרדוך. בפועל, כיוון שמדובר באותו אזור גאוגרפי, ובתהליכים היסטוריים ארוכים, בעצם נוצרה במסופוטמיה תרבות משולבת של כל העמים האלו, עם פנתאון "מסופוטמי".
בירת ממלכת אשור, נינווה, נפלה במאה ה-7 לפנה"ס, אך האשורים המשיכו לעבוד את האל אשור, והעיר אשור המשיכה להתקיים. בבל נותרה עצמאית זמן רב לאחר מכן ושמרה על אמונתה ועל פולחן האל העליון מרדוך. ידוע שהיו להם קשרי מסחר עם הטורקים והמונגולים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מסופוטמיה, באנציקלופדיה ynet
- אתר של המוזיאון הבריטי אודות מסופוטמיה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
|
- שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, תל אביב תשמ"ב.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ביחיד - פוטמוס
 מסופוטמיה העתיקה  |
||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
||||||||||||||||||||||||||||
