משתמשת:Nasamzaid/קדחת עקיצת אפריקנית (1)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה, קישורים לגוגל טרנסלייט ולוויקיאנגלית, עיצוב לא אחיד, שם הערך עצמו.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה, קישורים לגוגל טרנסלייט ולוויקיאנגלית, עיצוב לא אחיד, שם הערך עצמו. | |
| שכתוב | |
קדחת עקיצת קרצייה אפריקנית (באנגלית: African tick bite fever) היא זיהום חיידקי המתפשט על ידי עקיצה של קרציות.[1] הסימפטומים עשויים לכלול חום, כאב ראש, כאבי שרירים ופריחה[1]. באתר העקיצה יש בדרך כלל פצע בעור אדום עם מרכז כהה[1]. ההתפרצות מתרחשת בדרך כלל 4-10 ימים לאחר הנגיסה. הסיבוכים הם נדירים, אך עם זאת עשוי להיכלל דלקת מפרקים[2][3]. יש אנשים שאינם מפתחים תסמינים[4].
המחלה נגרמת על ידי החיידק "ריקטסיה" האפריקני[2]. החיידק מתפשט על ידי קרציות מסוג "אבליומה"[2]. אלה בדרך כלל חיים בתוך עשב גבוה או בשיח ולא בערים[2]. האבחנה בדרך כלל מבוססת על סימפטומים[3]. זה יכול להיות מאושר על ידי התרבות, PCR או Immunofluorescence.[2]
אין חיסון[1] למחלה זו. המניעה היא על ידי הימנעות מהעקיצות של הקרצית על ידי כיסוי העור, שימוש ב חומר דוחה חרקים (DEET) או באמצעות שימוש ב פרמתרין (תרופה שקוטלת חרקים וניתן לרסס על בגדים[1]). יש עדויות לגבי הטיפולים שמוצעים אבל לעומת זאת הן מוגבלות.
המחלה מתרחשת ב אפריקה שמדרום לסהרה, הודו המערבית ו אוקיאניה[1][5]. מחלה זו יחסית נפוצה בקרב מטיילים באפריקה שמדרום לסהרה[2]. רוב הדלקות מתרחשות בין נובמבר לאפריל[1]. ההתפרצויות של המחלה עלולות להתרחש[3]. שוררת האמונה שהתיאורים המוקדמים ביותר של המחלה הם משנת 1911. קדחת עקיצת האפריקנית היא סוג של קדחת מנומרת[5], אשר בעבר התבלבלו בינה לבין קדחת מנומר ים תיכוני[2].
סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קדחת עקיצת אפריקנית, באה לעיתים קרובות ללא תסמינים או בתסמינים קלים בהצגה הקלינית והסיבוכים נדירים[6]. תחילת המחלה היא בדרך כלל 5-7 ימים לאחר עקיצת הקרצית, למרות זאת במקרים מסוימים זה יכול לקחת 10 ימים עד שהתופעות יתחילו להתרחש[7]. הסימפטומים יכולים להימשך מספר ימים עד שלושה שבועות.
סימפטומי הצגה שכיחים כוללים:
- חום.
- כאב ראש.
- כאבי שרירים.
- התחסנות "אסקר" שמאופיינת ברקמה שחורה ומתה סביב אתר הנגיסה.
סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיבוכים נדירים ואינם מסכני חיים ולא דווח על מקרי מוות עקב קדחת עקיצת אפריקנית.
הסיבוכים המדווחים כוללים:
- חום ממושך ליותר מ3 שבועות.
- כאב ראש בינוני עד חמור.
- דלקת מפרקים ראקטיבית.
סיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקטריולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריקטסיה אפריקנית הוא חיידק שלילי, מחייב בין תאיים וחיידק Pleomorphism. הוא שייך לסוג ריקטסיה, הכולל מספר מינים של חיידקים המועברים לבני אדם על ידי arthropods.
פתוגנזה - אופן התפתחות המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחיידק "הרקטסיה" מזהם ומדביק את בני האדם באמצעות עקיצת קרצית, הוא פולש לתאי אנדותל במערכת הדם (ורידים, עורקים, נימים). לאחר מכן, הגוף משחרר חומרים כימיים שגורמים לדלקת, וכתוצאה מכך נראים הסימפטומים האופייניים כמו למשל כאב ראש וחום. הסימן המוכר של כל מחלות חיידק "הרקטסיה", הוא ממצא היסטולוגי (תאית) הנקרא דלקת כלי הדם "הלימפושיסטית", אשר מכיל תאי חיסון בתוך תאי האנדותל המרכיבים את כלי הדם. דבר זה מתרחש בצורה משנית לחומרים הכימיים שהוזכרו לעיל, כמו גם נזקי הזיהום, והוא כולל אותות לתאי המערכת החיסונית (תאי T ומאקרופאגים) כדי להגיע למיקום הזיהום.
אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חולים רבים עם ATBF (קדחת עקיצת אפריקנית) המתגוררים באזורים עם מספר גבוה של זיהומים (אפריקה והודו המערבית) לא מבקרים אצל רופא, וזה מכיוון שרוב החולים שם מעלים רק סימפטומים קלים. למרות זאת, מחלה זו יכולה להוביל לתסמינים חמורים יותר בקרב המטיילים שמעולם לא נחשפו לחיידק "הרקטסיה" האפריקני לפני כן ואינם חסינים. מטיילים שמגיעים לרופא לאחר טיול באזורים הנגועים, יכול להיות קשה לאבחן אותם, מכיוון שהרבה מחלות טרופיות גורמות לחום דומה לזה של ATBF. מחלות אחרות, אשר עשויות להיראות דומות הן מלריה, קדחת דנגי, שחפת, איידס (HIV) חריפה ודלקות בדרכי הנשימה. בנוסף לשאלות בקשר לסימפטומים, הרופאים הולכים לבקש מהחולים אינפורמציה מדויקת על הנסיעה שלהם ובין אם הוא/היא היה ליד חיות או קרציות. בדיקות מיקרוביולוגיות הן זמינות עבור הרופאים, אבל הן יקרות ולעיתים קרובות יש לעשות אותן על ידי מעבדות מיוחדות.
הטיפול האנטיביוטי הזמין עבור זיהומי הרקטסיה יש לו ממש מעט תופעות לוואי, לכן אם לרופא יש חשד גבוה של המחלה, הוא עשוי פשוט לטפל מבלי לעשות יותר בדיקות מעבדה.
מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המניעה מפני ATBF מתרכזת סביב ההגנה העצמית מפני עקיצות הקרצית באמצעות לבישת מכנסיים ארוכים וחולצה וגם באמצעות שימוש בקוטלי חרקים כמו למשל "DEET" (חומר דוחה חרקים) על העור. המטיילים באזורים כפריים באפריקה והודו המערבית צריכים להיות מודעים לכך שהם עלולים לבוא במגע עם וקטוריות ATBF. הזיהום סביר יותר להתרחש אצל אנשים אשר נוסעים לאזורים כפריים או מתכננים לבלות את הזמן בהשתתפות בפעילויות בחוץ. יש להיות זהירים יותר בחודשים נובמבר - אפריל, כאשר קרציות Amblyomma יהיו יותר פעילים. ביצוע בדיקה לגוף, לביגוד, לציוד ולחיות המחמד לאחר בילוי הזמן בחוץ יכול לעזור בזיהוי והסרת קרציות מוקדם יותר.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדרך כלל, קדחת עקיצת אפריקנית היא מחלה קלה ורוב המטופלים לא צריכים יותר מאשר טיפולי אנטיביוטיקה בבית למחלה שלהם. עם זאת, מכיוון שחולים מעטים עם זיהום זה מבקרים אצל הרופא, הבחירה הטובה ביותר לאנטיביוטיקה, המינון ומשך הטיפול לא ידועים[8]. בדרך כלל הרופאים מטפלים במחלה זו בעזרת תרופות אנטיביוטיקה אשר שימשו בהן ביעילות לטיפול במחלות אחרות הנגרמות על ידי חיידקים של מינים דומים, כגון קדחת של רוקי מאונטן ( RMSF ).
עבור מקרים קלים, אנשים בדרך כלל מטופלים על ידי אחת מהפעולות הבאות:
אם לאדם יש תסמינים חמורים יותר, כמו למשל חום גבוה או כאב ראש רציני, אפשר לטפל בזיהום על ידי שימוש בדוקסיציקלין למשך פרק זמן ארוך יותר. עבור נשים בהריון לא צריך להשתמש באנטיביוטיקה מסוגים "דוקסיציקלין" או "ציפרופלוקסאצין" מכיוון ששתיהן יכולות לגרום לבעיות אצל עוברים. Josamycin שימשו בו ביעילות עבור טיפול בנשים בהריון עם מחלות רקטסיות אחרות, אך זה לא ברור אם יש לתרופה זאת תפקיד בטיפול בATBF.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Uslan, Daniel Z ; Sia, Irene G, African tick-bite fever, Mayo Clinic proceedings, August 2004, Vol.79(8), pp.1007, 2004
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפואה ובריאות - הסבר על מחלת שינה אפריקאית - תסמינים, פתוגן, טיפול.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 "CDC Works 24/7". Centers for Disease Control and Prevention (באנגלית אמריקאית). 2018-01-12. נבדק ב-2018-01-14.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Mogens Jensenius, Pierre-Edouard Fournier, Patrick Kelly, Bjørn Myrvang, African tick bite fever, The Lancet. Infectious Diseases 3, September 2003, עמ' 557–564
- ^ 1 2 3 Mogens Jensenius, Pierre-Edouard Fournier, Didier Raoult, Rickettsioses and the international traveler, Clinical Infectious Diseases: An Official Publication of the Infectious Diseases Society of America 39, 2004-11-15, עמ' 1493–1499 doi: 10.1086/425365
- ^ Manson's tropical diseases., 23rd edition, Philadelphia, Pennsylvania: Saunders
- ^ 1 2 "CDC Works 24/7". Centers for Disease Control and Prevention (באנגלית אמריקאית). 2018-01-12. נבדק ב-2018-01-15.
- ^ David H. Walker, J. Stephen Dumler, Thomas Marrie, Harrison's Principles of Internal Medicine, 18, New York, NY: The McGraw-Hill Companies, 2012
- ^ Mogens Jensenius, Pierre-Edouard Fournier, Patrick Kelly, Bjørn Myrvang, African tick bite fever, The Lancet. Infectious Diseases 3, September 2003, עמ' 557–564
- ^ A. Valsamakis, Y. Riviere, M. B. Oldstone, Perturbation of differentiated functions in vivo during persistent viral infection. III. Decreased growth hormone mRNA, Virology 156, February 1987, עמ' 214–220