אנומליות רחמיות
אנומליות רחמיות הן וריאנטים אנטומיים במבנה הרחם. מדובר תופעה שכיחה הקיימת ב 3.2% מהנשים בגיל הפוריות[1].
במרבית המקרים אנומליות רחמיות הן תופעה חסרת תסמינים. האנומליות מתגלות בדרך כלל בבדיקה מקרית, אולם ייתכנו מקרים בהם הן מתגלות עקב כאבים בזמן הווסת או עקב ירידה בפוריות. אנומליות רחמיות מהוות עד 19% מהסיבות להפלות חוזרות[2]. תוארו גם מקרים נדירים של קרע רחמי בהריון של נשים עם אנומליות רחמיות[3].
קיימים מספר סוגים של אנומליות רחמיות. מבין האנומליות הרחמיות השכיחה ביותר היא מחיצה תוך רחמית (90% מסך האנומליות), לאחריה רחם דו קרני (5%) ורחם כפול (5%). סוגים נוספים נדירים יותר כוללים רחם חד קרני והעדר התפתחות של הרחם. ההיארעות גבוהה יותר בנשים עם הפלות חוזרות או מוקדמות.
עד 30% מהמקרים של אנומליות רחמיות מופיעות יחד עם אנומליות במערכת הכליות והשתן[4][5]. כן מומלץ שכל הנשים עם אנומליות רחמיות יעברו בדיקות הדמיה של מבנה מערכת השתן והכליות.
אנומליות רחמיות לרוב לא דורשות טיפול. במקרים בהם נדרש טיפול, עקב כאבים או הפרעות בפוריות, הוא יכלול לרוב ניתוח בגישה ישירה או בניתוח זעיר פולשני (היסטרוסקופיה או לפרוסקופיה).
רחם דו קרני[עריכת קוד מקור | עריכה]
_(14743115356).jpg)
רחם דו קרני הוא רחם שבסיסו מחורץ ואילו הנרתיק הוא במבנה תקין[6]. בתהליך ההתפתחות העוברית מתבצע איחוי של צינורות ה müllerian. איחוי זה יוצר את הנרתיק, הרחם והחצוצרות. כאשר איחוי זה חלקי, נוצרת הפרדה בין קרני הרחם וכך נוצר רחם דו קרני.
הפרדה זו יכולה להיות מלאה, חלקית או מזערית.
גנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במעל 90% מהמקרים הקריוטיפ תקין ולא מוצאים הפרעה כרומוזומלית. מעריכים כי מרבית המקרים הם תוצר השפעה של גורמים גנטיים רבים אולם טרם נמצא פגם גנטי ספציפי שגורם ליצירת רחם דו קרני.
תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, מרבית המקרים של רחם דו קרני הם א-תסמיניים. ישנם מקרים בהם ייתכן כאב אגני כרוני.
ברוב המקרים לא תהיה השפעה על פוריות האישה. במיעוט המקרים ייתכנו הפלות מוקדמות, לידה מוקדמת או מצג לא תקין של העובר[7]. יחד עם זאת, בנשים עם חוסר פוריות ראשונית, היארעות אנומליות רחמיות זהה לזו שבנשים ללא פגיעה בפוריות[8].
אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבחנה של רחם דו קרני יכולה להתבצע על ידי בדיקת אולטרסאונד או על ידי צילום רחם. ניתן לבצע גם בדיקת תהודה מגנטית לשם אבחנה. לעיתים האבחנה מתקבלת בבדיקת היסטרוסקופיה או לפרוסקופיה.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרוב לא נדרשת התערבות במקרים של רחם דו קרני. טיפול ידרש במקרים נדירים של הפלות חוזרות או כאב אגני קשה.
הטיפול יהיה ניתוח בו יאוחו שתי הקרניים של הרחם.
טרם הניתוח יש לשלול סיבות אחרות לתסמיני האשה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Marc A. Fritz and Leon Speroff, clinical gynecologic endocrinology and infertility, Lippincott Wiliams & Wikins,
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ C. Simón, L. Martinez, F. Pardo, M. Tortajada, Müllerian defects in women with normal reproductive outcome, Fertility and Sterility 56, December 1991, עמ' 1192–1193
- ^ Carolyn R. Jaslow, Uterine factors, Obstetrics and Gynecology Clinics of North America 41, March 2014, עמ' 57–86 doi: 10.1016/j.ogc.2013.10.002
- ^ Dawn Lovelace, Congenital Uterine Anomalies and Uterine Rupture, Journal of Midwifery & Women's Health 61, July 2016, עמ' 501–506 doi: 10.1111/jmwh.12423
- ^ Paul C. Lin, Kunwar P. Bhatnagar, G. Stephen Nettleton, Steven T. Nakajima, Female genital anomalies affecting reproduction, Fertility and Sterility 78, November 2002, עמ' 899–915
- ^ Peter Oppelt, Meike von Have, Mareike Paulsen, Pamela L. Strissel, Female genital malformations and their associated abnormalities, Fertility and Sterility 87, February 2007, עמ' 335–342 doi: 10.1016/j.fertnstert.2006.07.1501
- ^ Robert N. Troiano, Shirley M. McCarthy, Mullerian duct anomalies: imaging and clinical issues, Radiology 233, October 2004, עמ' 19–34 doi: 10.1148/radiol.2331020777
- ^ F. Raga, C. Bauset, J. Remohi, F. Bonilla-Musoles, Reproductive impact of congenital Müllerian anomalies, Human Reproduction (Oxford, England) 12, October 1997, עמ' 2277–2281
- ^ G. F. Grimbizis, M. Camus, B. C. Tarlatzis, J. N. Bontis, Clinical implications of uterine malformations and hysteroscopic treatment results, Human Reproduction Update 7, March 2001, עמ' 161–174
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.