מערכת השתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערכת השתן
Illu urinary system heb.svg
3DPX-002331 Urinary collecting system 3DFile.stl
תמונה תלת ממדית של מערכת השתן. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק
שיוך מערכות גוף
תיאור ב אנציקלופדיה של אוטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) systema urinarium עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A08.0.00.000 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 7159 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D014551 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מערכת השתן (או מערכת ההפרשה) היא מערכת בגוף האדם המטפלת באמצעות איברים שונים בטיהור וּוִיסוּת הדם וסילוק תוצרי פסולת רעילים ממנו. כחלק מתהליך זה המערכת מפרישה עודפי מים ושאריות רעילות מן הגוף באמצעות השתן.

מערכת השתן והכליות כוללת: שתי כליות, שני שופכנים, שלפוחית שתן ושופכה.

הכליות מסננות את הדם, ורוב המים והחומרים המומסים בהם מוחזרים למערכת הדם. המים והחומרים המומסים הנותרים מהווים את השתן.

השתן המופרש מכל כליה מועבר לשופכן, נאגר בשלפוחית השתן ובעזרת השופכה מופרש מהגוף. אצל זכרים השופכה היא גם נתיב להפרשת נוזל הזרע.

הכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כליות

הכליות הן זוג איברים דמויי שעועית בגודל אגרוף, הממוקמים מעל המותניים בין הצפק והדופן האחורית של הבטן בגובה החוליה החזית השתים עשרה עד החוליה המותנית השלישית (T12-L3).

הכליות הן האיברים הפעילים ביותר במערכת השתן, כמות הפלזמה העוברת בכליות נאמדת ב־180 ליטרים ביום. הכליות מווסתות את משק המים, את מאזן היונים ואת חומציות הגוף. הן מסננות את הדם ומפרישות חומרי פסולת מטבוליים (במיוחד שתנן) וחומרים כימיים זרים. הכליות גם מסנתזות גלוקוז מחלבונים (תהליך המכונה גלוקונאוגנזה) ומפרישות לתוך הגוף הורמונים שונים.

הכליות ממוקמות בצד האחורי של חלל הבטן, משני צדי עמוד השדרה, מאחורי המעי ומתחת לסרעפת. הכליות מקבלות את הדם מאב העורקים של הבטן דרך סעיפיו, העורקים הכלייתים (הימני והשמאלי) ומחזירות את הדם המטופל לווריד הנבוב התחתון דרך ורידי הכליה.

מרבית הקליפה והלשד של הכליה מורכבים ממבנים מיקרוסקופים בשם נפרונים. נמנו כ־1.25 מיליון נפרונים בכל כליה.

רבע מכלל הדם בגוף נתון בכל דקה בתהליך של סינון ושל סילוק חומרים מזיקים ומיותרים לפני שהוא זורם לאיברים אחרים, כל הדם הנמצא בגופו של אדם בוגר עובר את תהליך הסינון בכליות מידי ארבע חמש דקות.

כמות המים המופרשת בשתן תלויה בכמות המים בגוף. כאשר יש בגוף מחסור במים תופרש כמות קטנה של מים בשתן וצבעו יהיה לכן כהה יותר.

הנפרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נפרון

הנפרון מורכב מגופיף כליה ומצינור. גופיף הכליה עשוי מפקעית נימים העטופה בקופסית על שם באומן. הפלזמה המסוננת לקופסית מתנקזת לצינור הנפרון הנמשך עד לצינור מאסף. צינורות מאספים מנקזים נפרונים רבים ומתנקזים בסופו של דבר לאגן הכליה.

נפרונים מהווים את יחידת המבנה והתפקוד הבסיסית של הכליות, הפועלות לשמירת תנאים מקיימי חיים לתאי הגוף. בנפרון מווסתים כמות המים והאלקטרוליטים בגוף, לחץ הדם וכן איזון חומצה-בסיס. נפרונים מסלקים חומרי פסולת מטבולים וחומרים זרים מהדם. כל אלו נעשים במהלך ייצור שתן בנפרונים, תהליך הבנוי שלושה מרכיבים, סינון מפלזמת הדם לתוך הנפרון מתבצע בכוח לחץ הדם, ספיגה חוזרת מחלל הנפרון לנוזל הבין-תאי ומשם לדם והפרשה לתוך הנפרון. לאחר שלושת התהליכים האלו נותר השתן שמופרש מהגוף. פעולת הנפרונים מווסתת על ידי הורמונים ועל ידי מערכת העצבים.

תפקידי הכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלפוחית השתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שלפוחית השתן

שלפוחית השתן היא שק שרירי המצוי באגן. מורכבת מ-3 שכבות:

  • מוקוזה (אלסטית)
  • סובמוקוזה
  • מוסקולריס (סיבים אורכיים חיצוניים, סיבים מעגליים, סיבים אורכיים פנימיים)

בחלקה העליון- פתחי כניסת השופכנים. בחלקה התחתון- פתח יציאת השופכה.

שופכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שופכה

השופכה היא צינור שתן המתמשך מרצפת שלפוחית השתן עד לפתח החיצוני. קצרה בנשים, ארוכה יותר בגברים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערכת השתן בוויקישיתוף