משתמשת:Yanshofa/טיוטה
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
אנדרדוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
אַנְדֶּרְדּוֹג או דַּל-סִיכּוּי[1] (באנגלית: Underdog) הוא ביטוי לאדם או קבוצה של אנשים המשתתפים בעימות, תחרות או מרוץ, כאשר ההערכה או הציפייה הרווחת היא שסיכויי הניצחון וההצלחה שלו נמוכים. הביטוי הושאל מאנגלית ונפוץ בעיקר בתחומי הפוליטיקה, הצבא והספורט. במובן הרחב יותר, הביטוי מוצמד לקבוצה חברתית או פוליטית הסובלת מדיכוי, רדיפה או אפליה. במקרים רבים זוכה ה"אנדרדוג" בתחום כלשהו באהדת הקהל והערכה בחברה, משום נכונותו להיאבק בתחרות למרות התנאים הגרועים עבורו.[2]
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור הביטוי אנדרדוג בארה"ב בעולם תחרויות הכלבים. underdog היה הכינוי לכלב שהפסיד בקרב, שהיה שרוע על הרצפה ומעליו רכן הכלב המנצח – top dog (בעברית רב-סיכוי), ומשם הושאל למשמעות המוכרת כיום – בעברית המונח משמש בעיקר בספורט ובפוליטיקה אך גם בתחומים אחרים[3] כגון כלכלה, חברה, תרבות, ספרות וקולנוע.
האנדרדוג ביחס לנורמות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיבות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נורמות חברתיות מכתיבות לרוב שההצלחה שמורה לאלה בעמדות מיוחסות או דומיננטיות. האנדרדוג מאתגר נורמה זו על ידי הצגת יחידים או קבוצות שנתפסים כמקופחים, פחות חזקים ועם הרבה פחות סיכויים להצליח.[4] האנדרדוג מייצג צדק חברתי משום שהוא נתפס כקורבן של עוול או של רדיפה.[2] בסביבתו נוצרת על פי רוב דינמיקה חברתית, המתקיימת במצבים כאוטיים כמו שפל כלכלי או פוליטי, שבהם נצפית תמיכת האנדרדוג. האנדרדוג מייצג את הצד המוחלש במאבק והוא רגיש למאפיינים של דרישה או הטיית רצונות החברה ופעולתו משפיעה על תגובות המשתתפים. התגובות לאנדרדוג חזקות ועשויות להביע תמיכה מצד אחד ובו בזמן גם זלזול והשפלה מהצד השני. האנדרדוג מייצג אהבה ושנאה של הציבור גם יחד.[5] הזדהות והבנה משותפת עם האנדרדוג תורמת לשבירת נורמות חברתיות על ידי קריאת תיגר על הציפיות הרווחות ושיבוש דינמיקה מבוססת כוח. החברה עשויה להיות סלחנית יותר או לקבל הפרות נורמות מצד האנדרדוג, מכיוון שהמאבקים או האתגרים הנתפסים כמשויכים לו, מעוררים אמפתיה או הבנה.[6]
סיבות פסיכולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתנסות האישית של האדם באתגרים העומדים אל מול האנדרדוג יכולה להוביל להזדהות עם המאמץ הנדרש כדי להתגבר על מכשולים אלה, ואף לטפח קשר עם אחרים המתמודדים עם קשיים דומים.[6] האנדרדוג, שעמדת הפתיחה שלו נמוכה ביחס למתחריו, ממלא תפקיד מהותי בנפש האדם, כאשר מעורבים רגשות של כישלון, הצלחה, טינה ואהבה כלפי אנשים הנתפסים כבעלי מעמד גבוה וזכויות יתר העומדים מנגד. התמיכה באנדרדוג מעידה על הנטייה של הפרט הרואה עצמו מוחלש, לחוות סיפוק מכישלון החזק.[7] יחד עם זאת, במצבי מאבק ותחרות, התמיכה באנדרדוג נתפסת כנורמה של הוגנות וראויות. משחק הגומלין בין שתי התופעות הללו, רגשות נקמה לצד רגשות הוגנות, שופך אור על המניעים המורכבים העומדים בבסיס התגובות של אנשים למצבים תחרותיים שבהם מושגים של צדק, הוגנות וראויות ממלאים תפקידים מכריעים בעיצוב תגובות רגשיות.[8][9] קשה להפריד בהבחנה בין תמיכת אנדרדוג לבין שנאה. הניסיון לאבחן רגשות סותרים אלה, מדגיש את הקשר המורכב בין המבנים הפסיכולוגיים הללו. ההנחה היא ששני כוחות הנפש שלובים זה בזה, ועשויים לייצג תופעות הניתנות להחלפה ולא תהליכים נפרדים.[10]
דמות האנדרדוג בתרבות, ספרות, היסטוריה ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביוגרפיות של דמויות האנדרדוג חולקות שני מרכיבים נרטיביים חשובים: הדמות בעלת עמדה מקופחת ונחישות לנצח כנגד כל הסיכויים. הדמות מדגישה את ההתחלה הצנועה אל מול מתחרים גדולים ובעלי משאבים טובים הרבה יותר.[11]
דוד וגוליית - הביטוי "דוד וגוליית" נכנס לשיח כמטאפורה עבור ניצחונות לא סבירים, כשהצד החלש גובר על הצד החזק. אנו רואים את דוד כאנדרדוג מכיוון שהוא נער קטן קומה, רועה צאן, העומד מול גוליית הגדול והחזק, לוחם מנוסה. בעוד גוליית אוחז בכלי נשק מתוחכם ורב, בידי דוד רק קלע ואבן. למרות שניצחונו של דוד לא סביר הוא מנצח בקרב. יש הגורסים כי דוד לא הגיע לקרב כילד תם וצעיר אלא היה מחושב ולקח בחשבון כי הנשק הרב והשריון הכבד של גוליית יהיו לו לרועץ מכיוון שיאטו את תנועותיו ויחשפו את נקודת התורפה שלו. דוד הקטן והזריז השכיל להשתמש בקלע ופגע במצחו החשוף של גוליית, הרגו והשיג את נצחון ישראל על הפלישתים. כך זכה דוד בהכרת העם והתווה את דרכו למלוכה.[12]
"סיפור סינדרלה" - המונח מתייחס למצבים שבהם מתחרים מגיעים להצלחה הרבה יותר גדולה ממה שניתן היה לצפות. סיפורי סינדרלה נוטים לזכות בתשומת לב תקשורתית ואהבת הקהל.[13] המונח מגיע מסיפור העם האירופאי הידוע על סינדרלה, המגלם אלמנט מיתוס של דיכוי לא צודק ותגמול נצחי, כאשר חיי העוני של הדמות הראשית משתנים לפתע לחיים של הון יוצא דופן. בתחרויות ספורט, התקשורת תתלבט אם הקבוצה או השחקן הנתון של "סינדרלה" "יהפכו לדלעת", כלומר לא יצליחו לזכות בפרס ואז יחזרו לאפלולית הקודמת.[14]
רובין הוד - דמותו של רובין הוד הפכה מדמות ספרותית למושג המייצג אנדרדוג. על פי העלילה לאחר שגורש מאדמותיו שלא כחוק, נלחם רובין הוד בעשירים המושחתים, ערב להם ביער, גנב את כספם ונתן אותו לעניים. המושג "רובין הוד" מסמל גיבור רב חסד המוביל קבוצה של מורדים ותומך בעניים המוחלשים. אנחנו ממשיכים לאהוב את סיפורו של רובין הוד לאורך מאות שנים ובכל העולם מסיבה אחת: כשאנחנו מסתכלים על רובין הוד, אנחנו רואים את עצמנו. הסיפור שלו הוא שלנו. מסע הגיבור שבו כוחות שמעבר לשליטתו מאלצים אותו להילחם. כמו רובין, כולנו מרגישים נאלצים לצאת למסעות חיינו על ידי שילוב של אחריות אישית וכוחות שאינם בשליטתנו. מחלות, צרות רומנטיות, צרות ביתיות, חוסר צדק - קורות לכולנו. כמונו רובין הוא אנדרדוג שמחפש ניצחון כשהסיכויים מוערמים נגדו. אנחנו אוהבים למצוא אנדרדוג כי בסיפורים שלנו זה התפקיד שאנחנו ממלאים. [15]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אסטרטגיה של ארגוני אנדרדוג בעידן הניהול הציבורי החדש", זיו קרני אפרתי.[16]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"התאוריה הלא ידועה על דוד וגוליית" מלקולם גלדוול, הרצאה TED
"איך זה שלאנדרדוגים יש יתרון בתנאי שהם מאמינים בעצמם?" אוריאל דסקל, מוסף כלכליסט.
"לא רק מכבי: האנדרדוגים הכי מרגשים בקולנוע", ערוץ התרבות mako
"מדוע טוב יותר להיות אנדרדוג" (אנגלית), Fotbes, Bryan Kramer
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
- ^ האקדמיה ללשון העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 1 2 Definition of UNDERDOG, www.merriam-webster.com, 2024-06-19 (באנגלית)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים האקדמיה ללשון העברית, [1] - ^ Joseph Henrich, The Secret of Our Success: How Culture Is Driving Human Evolution, Domesticating Our Species, and Making Us Smarter, Princeton University Press, 2015-10-27, ISBN 978-1-4008-7329-6
- ^ Stephen J. Ceci, Edward L. Kain, Jumping on the Bandwagon With the Underdog: The Impact of Attitude Polls on Polling Behavior, Public Opinion Quarterly 46, 22/1982, עמ' 228 doi: 10.1086/268715
- ^ 1 2 JongHan Kim, Scott T. Allison, Dafna Eylon, George R. Goethals, Michael J. Markus, Sheila M. Hindle, Heather A. McGuire, Rooting for (and Then Abandoning) the Underdog, Journal of Applied Social Psychology 38, 2008-10, עמ' 2550–2573 doi: 10.1111/j.1559-1816.2008.00403.x
- ^ Stephen J. Ceci, Edward L. Kain, Jumping on the Bandwagon With the Underdog: The Impact of Attitude Polls on Polling Behavior, Public Opinion Quarterly 46, 22/1982, עמ' 228 doi: 10.1086/268715
- ^ Joseph A. Vandello, Nadav P. Goldschmied, David A. R. Richards, The Appeal of the Underdog, Personality and Social Psychology Bulletin 33, 2007-12, עמ' 1603–1616 doi: 10.1177/0146167207307488
- ^ Ayan Orujov, Laurence Jones, Schadenfreude or Support for the Underdog?: How Unexpected Sporting Outcomes Influence Retail Investor Behaviour, SSRN Electronic Journal, 2023 doi: 10.2139/ssrn.4423168
- ^ Joseph A. Vandello, Nadav P. Goldschmied, David A. R. Richards, The Appeal of the Underdog, Personality and Social Psychology Bulletin 33, 2007-12, עמ' 1603–1616 doi: 10.1177/0146167207307488
- ^ Keinan, Anat; Avery, Jill; Paharia, Neeru (2010-11-01). "Capitalizing on the Underdog Effect". Harvard Business Review. ISSN 0017-8012. נבדק ב-2024-06-24.
- ^ מלקולם גלדוול, The unheard story of David and Goliath, TED, September 2013
- ^ J. Samuel Walker, Randy Roberts, Creating March Madness—Inadvertently, University of North Carolina Press, 2016-11-01, ISBN 978-1-4696-3023-6
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Thomas, His Honour William Fremlyn Cotter, (18 March 1935–22 June 2013), a Circuit Judge, 1990–2005, Who Was Who, Oxford University Press, 2007-12-01 - ^ פולה וואלאס, למה אנחנו עדיין אוהבים את רובין הוד, באתר Nediume, 28/07/2017
- ^ זיו קרני אפרתי, אסטרטגיה של ארגוני אנדרדוג בעידן הניהול הציבורי החדש, בטחון סוציאלי 98, 2015, עמ' 195-216