משתמש:אבינעם/ארגז חול

כתיבתו הסאטירית של קינן הצטיינה בחריפותה ובעיקר כיוון חציו כנגד הממסד הדתי והכפייה הדתית. בערב שבת, 20 ביוני 1952 נזרקה פצצה אל מרפסת דירתו בתל אביב של שר התחבורה הדתי, מטעם מפלגת המזרחי, דוד צבי פנקס. פתיל הפצצה הוצת אך כבה בעת שפגע בקיר. למחרת היום, במוצאי שבת, בשעת אחת וחצי אחר חצות, נזרקה פצצה נוספת לדלת דירתו של השר ונגרם נזק רב לדירה, אך השר ובני ביתו לא נפגעו. המשטרה לכדה את עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר בעת שיצאו מבניין מגוריו של השר, והשניים הועמדו לדין בחשד שהטילו את הפצצות, כמחאה על התקנה שהשביתה את תנועת המכוניות הפרטיות בישראל בשבתות לשם חיסכון בדלק. להגנתם טענו השניים בבית המשפט המחוזי כי הזדמנו למקום המעשה, לאחר שקינן קיבל ידיעה אנונימית כי עומד להתרחש בו אירוע מעניין. השופט קיבל את גרסת הנאשמים וזיכה אותם. המדינה ערערה על הזיכוי בבית המשפט העליון, אך הערעור נדחה‏‏ מחמת הספק. בביוגרפיה "על דעת עצמו" שכתבה אשתו של קינן, נורית גרץ, כעבור 56 שנה, מוקדש חלק נרחב לנסיון ההתנקשות בחיי השר פנקס. גרץ מסבירה את הרקע למעשה כאכזבה שחש קינן מאופיה של המדינה.

מסתבר (לפי ספרם של יוסי מלמן ודן רביב, "מרגלים לא מושלמים", עמודים 148-149), כי לאחר פרשה זו, האיש גויס למוסד, ובמסגרת תפקידו שם, במסווה של אזרח בלגי, הפך להיות יועץ לממשלת מצרים. הוא ערך סיורים במצרים, אשר סיפקו לישראל מידע מדויק על שדות התעופה של חיל האוויר המצרי, מידע אשר איפשר את ביצועו של מבצע מוקד. לצערי לא הצלחתי למצוא מידע נוסף על האיש. אבינעם - שיחה 09:55, 1 באוקטובר 2008 (IDT)