לדלג לתוכן

משתמש:אורי ספיר/תורו של קייסי לחבוט (בלדה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של אורי ספיר.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של אורי ספיר.

"התור של קייסי לחבוט" (מאנגלית - Casey At The Bat) היא בלדת ספורט אשר נכתבה על ידי ארנסט ת'אייר (Ernest Thayer)בשנת 1888. הבלדה מספרת על משחק בייסבול של קבוצה ממוצעת בשם "מדוויל ביי בום" ועל הכוכב שלה - קייסי, שמגיע "להציל את הקבוצה" מהפיגור אליו נקלעה. הבלדה תורגמה לראשונה לעברית על ידי מנחם לס כאשר כתב לעיתון ידיעות אחרונות על שבירת שיא ההום ראן של בייב רות'. בשנת 2014, לכבוד פרישתו של באד זליק[1], ולציון 130 שנה לכתיבת הבלדה. הוחלט להכניס את השיר להיכל התהילה האמריקאי.

השיר המתורגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר המתורגם על פי מנחם לס:

"התור של קייסי לחבוט"

הסיכויים היו קלושים בשביל תשיעיית "מדוויל ביי בום"/

שהרי התוצאה הייתה ארבע-שתיים לחובתם, ורק אינינג אחד לסיום/

ואז, אבוי, קוני נשרף בבסיס הראשון וברוס אף הוא נשחק/

ושתיקה נוראה הייתה התגובה של צופי המשחק/

אחדים בגועל נפש קמו לעזוב, אך הרוב נשאר עם אמונה/

שהרי תמיד יש תקווה – כל עוד נותרה נשימה אחרונה/

"אלוהים, רק תן צ'אנס לקייסי לחבוט באלה/

והוא כבר ימצא את הדרך לישועה"/

כי קייסי האהוב, עליכם לדעת, הוא גיבור הגבעות/

ועל יכולתו עם האלה רבות האגדות/

הצרה היא שלפני קייסי חייב פלין להכות/

ואחריו בא ג'ימי בלייק, ושניהם נמושות/

מספיק שאחד מהם יישרף - פלין או בלייק -/

וגאוותה של מדוויל לעולם תתרסק/

הראשון סתם לוזר ולשני ידיים שמאליות/

אין כלל סיכוי שיגיע תור קייסי להכות/

3,000 אוהדי מדוויל ביציע ולאורך הגדרות/

ידעו גם ידעו: אנחנו בצרות צרורות/

אך פלין, שומו שמים, הִכה בכדור שנזרק חזק/

גבוה בסיבוב, לצד ימין, במהירות הבזק/

ועתה הוא רץ ומגיע לבסיס הראשון/

ו-3,000 הצופים היו בשיגעון/

וכשג'ימי בלייק אחריו עם הכדור מגע יצר/

הלבבות ביציעים חדלו לפעום, העולם נעצר/

כשהאבק התפזר וקרני השמש החלו לשקוע/

השתתק הקהל, ת'כרוז הם רצו לשמוע:/

"הקשיבו כולם", הרעים הכרוז, "פלין בבסיס השלישי/

ובלייק שלנו הוא 'SAFE' ב'שני'/

ועכשיו כשלרעתנו שתיים – ארבע/

קייסי מושיענו הוא החובט הבא"/

מ-3,000 גרונות שאגה נשמעה בגאון/

עלתה בהרים, התגלגלה במדרון/

הבוקרים, החוואים, הרועים את הצאן/

ידעו שתור קייסי הגיע וכולם בשיגעון/

וקייסי, הו קייסי, בצעדו המוכר, האטי, התקרב/

למקומו כחובט; מצבים כאלה הוא כה אוהב/

קייסי הוא הטוב בנמצא וזו לא גוזמה/

מתח? רעד בקהל? התרגשות? אז מה?/

וכך הוא צעד לאטו עם פנים מלאי ביטחון/

ובכל זיק של תנועה - רק יכולת ואון/

קייסי לא מיהר; הקהל עמד על רגליו/

נענוע קל של הכובע ונפנוף קצר בידיו/

באותו רגע היה לכולם ברור/

שקייסיי גיבורם ירטש ת'כדור/

ואז הגיע הרגע, איש לא גרע מבטו/

כשהוא יורק קלות ובידו משפשף מחבטו/

או, כמה בוטחים הם בקייסי הגדול/

שאת גאוות מדוויל עומד הוא לגאול/

הפיצ'ר הניף ידו, וכקליע הכדור באוויר/

אך קייסי רק התבונן והמעמד הוא אדיר/

קייסי לא נע: "זה לא הכדור שחיפשתי", ובחול בעט/

"סטרייק אחד", הודיע השופט לקהל , לאט-אט/

השופט צדק, אבל מהיציעים עלתה נהמה/

"מה הבנזונה עושה לנו? מה? מה?"/

ביציע צורחים: "להרוג ת'שופט, לחסל אותו/

ואסון היה קורה שם אלמלא הרים קייסי ידו/

כאילו אומר הוא, "סמכו עלי", וזה מספיק/

להרגיע ת'קהל, את האוהדים להשתיק/

קייסי תוקע מבט בפיצ'ר ללא הנד עפעף/

ואז באמנות וחן הכדור השני הועף/

היה זה כדור אטי, כזה שעף בקשת/

וגם לכאלה שונא קייסי לגשת/

"סטרייק שני", קורא השופט מאחורי הבסיס/

ונותר רק כדור אחד ת'אויב להביס/

הגרונות ניחרים, המתח איום/

"מה יהיה, מה יהיה" רעד ההמון/

ואת הקריין ששת אלפי אזניים/

שמעו מצהיר, "עדיין ארבע-שתיים"/

"שדידה"! הם צרחו, "שקר וכזב"!/

אך מבט אחד מקייסי והם בידו כחגב/

פרצופו של קייסי התקשה והרצין/

הקהל ידע שהגיע יום הדין/

עוד סטרייק אחד והסיפור גמור/

"אבל החובט הוא קייסי, וניצחוננו ברור"/

שריריו התקשו, ידיו בעוצמה אחזו באלה/

ו-3,000 צופים בלבם נשאו תפילה/

חיוכו עתה נעלם, והנה בראשונה/

כוסו פניו זיעה, כווצו עיניו כלטאה/

שפשף ידיו, הכה אלתו בחול ואבק התרומם/

ועכשיו תקע בפיצ'ר מולו מבט מאיים/

והפיצ'ר - שומו שמים - חייך, מניף ידו כברק/

ואת הכדור האחרון בעוצמה הוא זרק/

בגבעות ממול השמש כבר שקעה/

כשהכדור האחרון הגיע למטרה/

התזמורות ממשיכות לנגן, הילדות משחקות בשלווה/

ויש מקומות שבהם חיים כאילו מאומה לא קרה/

אך לא במדוויל, שם לעד יספר זקן לטף/

איך הכדור האחרון נזרק – וקייסי נשרף/

תיאור הבלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלדה מספרת על קבוצת הבייסבול "מדוויל בום" קבוצה אותה המציא מחבר השיר ארנסט ת'אייר, ועל כוכב הקבוצה "קייסי", גם הוא פרי דמיונו של ת'אייר. לאחר שהקבוצה ממדוויל בום נקלעה לפיגור של 2 נקודות, אוהדיה חשבו שהסיכויים לניצחון קלושים בגלל השחקנים שהאוהדים חששו שאין ביכולתם לחבוט בכדור ולא להפסל. אבל, קרה נס ושני ה"אפסים" הצליחו לחבוט ולהתקדם בתחנות, במצב כזה כל שנותר לקיייסי היה לחבוט מספיק חזק ובכך יוכלו קייסי ושני השחקנים לפניו לרוץ את כל התחנות.[2]אך קייסי, הנחשב לאגדה בקרב אוהדי "מדוויל בום" אכזב בחבטה הראשונה, בשנייה ובשלישית, וכך גרם להפסד הקבוצה.

הבלדה בתרבות האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת אלף תשע מאות שמונים ושמונה, נכתבה הצגה על הבלדה בבימויו של DeWolf Hopper. ההצגה הועלתה בניו יורק ובשיקגו. מאז כתיבתה ההצגה הפכה לקאלט בבתי ספר רבים בארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. תרגום השיר באתר hoops על פי מנחם לס

2. הערך casey at the bat (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באד זליק היה הקומינשר של הNFL למשך 20 שנה
  2. ^ ראה ערך בייסבול