משתמש:אלי לייטנר/טיוטה

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

    שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזית על שם המשפט הפותח: חזית איש מהיר במלאכתו) הוא מדרש ארץ ישראלי על מגילת שיר השירים. המדרש נערך בארץ ישראל ונמנה על "מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים". [1] המדרש דורש את כל פסוקי המגילה על פי סדרן. במחקר מקובל שהמדרש נערך לאחר זמן עריכתם של בראשית רבה, ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא.

    השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה האלגורית, ובעיקר האלגורית היסטורית. דרשות רבות דורשות את תיאורי האהבה שבמגילה כאהבה שבין האל ובין כנסת ישראל. הדוד, למשל, מסמל את האל, והרעיה והשולמית מסמלים את ישראל. הדרשות סובבות בדרך כלל סביב אירוע היסטורי מסוים, כגון: הגאולה ממצרים, קריעת ים סוף, הנדודים במדבר, מתן תורה, המשכן, המקדש, קיום המצוות, שיעבוד הגלויות ועל אחרית הימים. לדעת שאול ליברמן כבר בתקופה התנאית היו קיימות ארבע שיטות עקביות לפרשנות אליגורית של המגילה: ים סוף, סיני, אוהל מועד או בית עולמים (מקדש שלמה). כל שיטה דרשה את המגילה כולה בעקביות. אבל עורך שיר השירים רבה ליקט דרשות שונות ומביא בזה אחר זה מספר דרשות אלגוריות מגוונות על כל אחד מהפסוקים. ויש גם שחלק אחד של פסוק נדרש בשיטה אלגוריה אחת והחלק השני נדרש על פי שיטה אלגוריה אחרת.

    בראש המדרש באות חמש פתיחתות. אבל לדעת תמר קדרי פתיחתות אלה הן רובד מאוחר.

    מהדורות הדפוס השונות של מדרש זה נובעות כולן ממהדורת הדפוס הראשונה. [2] קיימת גם מהדורה אלקטרונית של האקדמיה ללשון העברית "מאגרים" המבוססת על כתב יד וטיקן 76. מחקר מסכם על המדרש מצוי בעבודת הדוקטור של תמר קדרי. קדרי עוסקת בשנים האחרונות בהתקנת מהדורה מדעית ובמסגרת פעילות זו התקין אליעזר טרייטל סינופסיס של כל כתבי יד של החיבור שיועלה בקרוב במפעל המדרש של מכון שכטר למדעי היהדות.


    קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מהדורת אינטרנט של זהבה גרליץ


    1. ^ למגילת שיר השירים שני קבצי מדרש נוספים. אחד שפורסם ע"י גרינהוט תחת השם: מדרש שיר השירים. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: מדרש זוטא על שיר השירים, מהדורת ש' בובר, וילנא תרפ"ה; ואגדת שיר השירים, מהדורת ש' שכטר, קמברידג' 1896.
    2. ^ על הדפוס הראשון של חמש המגילות ראו: מ"ב לרנר, 'הדפוס הראשון של "מדרש חמש מגילות" : עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא ובפיזארו', יד להימן (תשמד), עמודים 289-311.