מכון שכטר למדעי היהדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מכון שכטר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכון שכטר למדעי היהדות
Logo no backround.gif
מכון שכטר למדעי היהדות
תאריך ההקמה 1989
סוג מכללה אקדמית
נשיא פרופ' דורון בר
מנכ"ל מר איתן קופר
דקאן ד"ר ארי אקרמן
סטודנטים כ-600 מדי שנה
סטודנטים לתואר שני כ-600
מיקום רחוב אברהם גרנות 4, ירושלים
קואורדינטות 31°46′13″N 35°12′16″E / 31.770361111111°N 35.204388888889°E / 31.770361111111; 35.204388888889 קואורדינטות: 31°46′13″N 35°12′16″E / 31.770361111111°N 35.204388888889°E / 31.770361111111; 35.204388888889 
http://www.schechter.ac.il
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
מכון שכטר למדעי היהדות
מכון שכטר למדעי היהדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מכון שכטר למדעי היהדות היא מכון אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל ומטרותיו חקר היהדות, לימוד והנחלת מדעי היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים. המוסד נוסד על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה ( JTS ) ביוזמת הנגיד פרופ' גרשון ד. כהן ( 1924- 1991) וממשיכו הנגיד פרופ' איסמר (יצחק) שורש ושותפים מקרב מייסדי התנועה המסורתית בישראל. מטרת המייסדים הייתה לאפשר לאזרחי מדינת ישראל ללמוד יהדות במסגרת אקדמית מקרבת, המכבדת את הדרכים השונות ביהדות המודרנית ומתבססת על עמדה רוחנית של "כלל ישראל" בכך שהיא מפגישה לומדים מרחבי מדינת ישראל והתפוצות וממגוון רחב של ביוגרפיות יהודיות (בעיקר).

מכון שכטר הוא מוסד אקדמי ישראלי המציע תוכנית רב-תחומית, הכוללת 13 מסלולי לימוד לתואר שני במדעי היהדות המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. הגישה האקדמית במכון שכטר משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם גישות מחקר מודרניות. לצד הדיון ההיסטורי והטקסטואלי במקורות היהדות מתנהל שיח תרבותי ואקטואלי, המתמודד עם הדילמות המוסריות-חברתיות של החברה הישראלית בימינו. המכון שוכן בשכונת ניות בירושלים.

היסטוריה של המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון שכטר נוסד בשנת 1989 בירושלים במטרה לחקור וללמד את מדעי היהדות מתוך גישה יישומית ומודרנית, בסגנון פלורליסטי. המכון נקרא על שם הרב ד"ר שניאור זלמן שכטר, חוקר ומחנך אשר נחשב לאחד מגדולי ההוגים של היהדות הקונסרבטיבית. בשנת 1990 נפתחה התוכנית ללימודים לקראת תואר שני, כשלוחה של בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) אשר העניקה תואר אקדמי אמריקאי.

בשנת 2005 קיבל המכון הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה לפעול כמוסד אקדמי ישראלי שמוסמך להעניק תואר שני M.A. במדעי היהדות.

באביב 2012 הושלמה בנייתו של הקמפוס החדש של המכון, שנמצא בצמוד לבניין הישן. הקמפוס החדש תוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד, כלת פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשס"ז. בנוסף, הושלמה בנייתו של מרכז נוסף של המכון, בשכונת נווה צדק בתל אביב יפו. המרכז, "נווה שכטר - מרכז לגסי הריטג' לתרבות יהודית", נפתח בספטמבר 2012 לפעילות מלאה. במקום מתקיימת פעילות של לימוד וחוויה יהודית בבית מדרש, בסדנאות ובסדרות, מופעי מוזיקה וכיתות אמן, תערוכות, חוגים למשפחה וסיורים. בנוסף נערכת במקום פעילות קהילתית של חגיגה וציון מועדים בסדר הזמנים העברי.

נכון לשנת 2015 לומדים במכון כ-600 סטודנטים ועד כה השלימו את לימודיהם כ-1400 בוגרים, ברובם אנשי חינוך מתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

תוכניות לימוד לתואר שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון שכטר מציע תוכנית רב-תחומית מגוונת לתואר שני במדעי היהדות הכוללת 13 תחומי לימוד: מקרא, תלמוד והלכה, מדרש ואגדה, מחשבת ישראל, תולדות עם ישראל, לימודי ארץ ישראל: תרבות ומרחב, לימודי האישה והיהדות, האומנויות ביהדות, יהדות ספרד וארצות האסלאם, יהדות זמננו, חינוך יהודי/הוראת תרבות ישראל, חינוך חברתי ולימודי משפחה וקהילה. התואר השני במכון שכטר למדעי היהדות מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).

בנוסף במכון ניתן ללמוד לתואר שני במסגרת מספר תוכניות מיוחדות:

  • מרפא - תוכנית ללימודי ליווי רוחני, מורשת ישראל ויהדות, המעניקה הכשרה לסיוע ליחידים ומשפחות המתמודדים עם מצוקות שונות. ניתן לשלבה במסגרת אקדמית עם לימודים לתואר שני במדעי היהדות עם התמחות בלימודי משפחה וקהילה, אך ניתן ללמוד במסלול של לימודי תעודה או לצורך העשרה מקצועית בלבד (לאחיות, לאנשים ונשים ממקצועות הטיפול ולמחנכים) בלבד. בוגרי התוכנית מקבלים עם סיום הלימודים תעודה בליווי רוחני על פי מודל ה-CPE המוכרת על ידי העמותה ללווי רוחני בישראל.[1]
  • משל"י - תוכנית המשלבת לימודים לתואר שני במדעי היהדות עם חברותא וקורסים המעניקים כלים לעשייה קהילתית (בשיתוף בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר).
  • תוכנית "מנהיגות חינוכית תל"י" המכשירה צוות הוראה עבור קרן החינוך למען בתי ספר תל"י בכל רחבי הארץ ומשלבת לימודים לתואר שני בחינוך יהודי במסגרת קרן תל"י.
  • "מנהיגות קהילתית ברוח היהדות" המעניקה כלים מקצועיים הדרושים לעבודת הקהילה ולהתמודדות עם אתגרי עידן האינדיבידואליזם והקפיטליזם, ובוחנת את הקהילתיות בעיני המסורת היהודית.

במכון לומדים סטודנטים מכל רחבי הארץ המייצגים קשת רחבה של דעות ותפיסות עולם בחברה הישראלית. הלימודים לתואר השני מרוכזים ביום או ביומיים בשבוע על מנת לאפשר לסטודנטים עובדים להשלים את התואר בשנתיים. המכון מעניק מלגה בגובה של 50% משכר הלימוד לתלמידי שנה א'. הלימודים מוכרים לצורכי גמולים מקצועיים על ידי משרד החינוך.

סטודנטים בתוכנית להסמכת רבנים של בית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית מחויבים ללמוד במכון שכטר סמסטר אחד לפחות במסגרת הכשרתם.

מכוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכון פועלים חמישה מכוני מחקר:

  • המרכז לחקר ההלכה ויישומה, הוקם בשנת תשנ"ו על מנת לפרסם ספרות הלכתית בעברית, אנגלית, רוסית, ושפות אחרות וזאת כדי לסייע ליהודים ללמוד הלכה ולקיימה. המכון מפרסם תשובות שנכתבו במאה העשרים, תשובות של ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל, מדריכים הלכתיים בשפות שונות וספרים העוסקים בפילוסופיה של ההלכה. באתר האינטרנט תשובות לימינו, מתפרסמות תשובות לשאלות בענייני הלכה
  • המרכז לחקר האישה בהלכה, אשר חוקר את מעמדן של הנשים בהלכה ואת השלכותיו על מצבן של הנשים בישראל של ימינו. עיקר פעילותו של המרכז ממוקדת במחקר סוגיית הנשים העגונות ומסורבות הגט בישראל ובניסיון לפתח פתרונות מעשיים לפתרונה.
  • המרכז ליהדות ואומנויות, הוקם בשנת תשס"א על מנת לחפש ולטפח נקודות מגע בין מדעי היהדות והאמנויות. המרכז תומך בתחום "האמנויות ביהדות" בתוך התוכנית לתואר שני של מכון שכטר וכותב תוכניות לימודים עבור בתי ספר תל"י. המרכז הקים בשיתוף קרן תל"י אתר אינטרנט המוקדש כולו לאמנויות ביהדות.
  • המרכז לחינוך לעמיות יהודית הוקם על ידי קבוצה של חוקרים ואנשי חינוך על מנת להוות כתובת לארגונים בישראל ובתפוצות המעוניינים לקדם נושאים כגון: מדיניות חינוכית, תוכניות לימודים, תכנון ומחקר, פיתוח מנהיגות, הכשרה מקצועית, תוכניות מפגש בין תרבותי והערכה. המרכז פועל בשיתוף פעולה עם מכון שכטר מתוך שאיפה ליצור במסגרת המכון מסגרות להכשרה מקצועית ומסלולים אקדמיים בתחום.
  • המרכז ליהדות וביו-סוציולוגיה פרויקט החוקר התנהגות דתית בכלל ומנהגים יהודיים בפרט בראי הפסיכולוגיה האבולוציונית.

מפעל המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכון שכטר פועל מפעל המדרש, ששם לו למטרה להוציא לאור מהדורות מדעיות של מדרשי חז"ל שטרם זכו למהדורה כזו. במפעל זה לוקחים חלק כמה חוקרים העובדים על הכנת המהדורות, הפירושים והמבואות. רוב המהדורות של מפעל המדרש החלו את דרכן בעבודות דוקטורט של המהדירים, חלקן לפני כמה עשורים, ובשנים האחרונות מגיעות לידי גמר. עורכי הסדרה הם דוד גולינקין ושמא פרידמן.

עד עתה ראו אור המהדורות הבאות (בסוגריים שם המהדיר והשנה):

מהדורות נוספות שעתידות לראות אור בשנים הקרובות:

מלבד המהדורות המדעיות המודפסות, מפעל המדרש מפרסם גם מהדורות סינופטיות של המדרשים שכבר ראו אור (וגם של אחדים שטרם יצאו). מהדורה סינופטית היא הצגת הטקסט של כל כתבי היד של החיבור באופן משווה, שורה תחת שורה, כדי לאפשר למעיין הבנה טובה יותר של נוסח החיבורים. המהדורות הסינופטיות זמינות באופן חופשי באתר האינטרנט של המפעל.

מלבד זאת, מוציא מפעל המדרש ספרות מחקרית בנושא מדרשי חז"ל. במסגרת זו ראו אור בינתיים שני ספרים:

  • אגדות היהודים מאת לוי גינצבורג, מהדורה חדשה וממופתחת (מהדיר דוד גולינקין, 2009).
  • מנחה ליהודה: יהודה תיאודור ועריכתם של מדרשי האגדה הארץ־ישראליים (מאת תמר קדרי, 2017). חלקו הראשון של הספר סוקר את תולדות חייו של יהודה תיאודור, את מפעלו המחקרי ואת חקר העריכה של מדרשי האגדה מימיו ועד היום; והחלק השני של הספר הוא תרגום ראשון לעברית של סדרת מאמריו של תיאודור "הקומפוזיציה של מדרשי האגדה", שפורסמו בגרמנית בין השנים 18791881.

עמותות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכון שכטר פועלות שלוש עמותות נוספות העוסקות בקידום חינוך יהודי רב-גוני בארץ ובתפוצות שמציעות מגוון תוכניות חינוכיות להעשרה יהודית:

  • קרן החינוך למען בתי ספר תל"י, אשר מתגברת את לימודי היהדות של 40,000 תלמידים ב-200 בתי הספר וגנים בחינוך הממלכתי.
  • בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, המכשיר את עתודת הרבנים והרבות של התנועה המסורתית.
  • מדרשת שכטר - רשת של בתי מדרש המציעים מגוון פעילויות קהילתיות וקורסים לקהל הרחב, ביניהם נווה שכטר שבנווה צדק.

מפעלים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למכון שכטר מספר מפעלים נוספים, בין הבולטים בהם ניתן למנות את:

  • הענקת פרס ליבהבר לעידוד סובלנות דתית בישראל בסך 40,000 $, מדי שנה.
  • קיום כנסים וימי עיון אקדמיים בנושאי חינוך ויהדות, ארץ ישראל, מגדר, ראייה אבולוציונית על מנהגים יהודיים ועוד.
  • קיום הרצאות וימי לימוד לציבור הרחב.
  • הוצאה לאור של ספרים אקדמיים ופופולריים במדעי היהדות, במטרה להנגיש לציבור הישראלי את מה שהמכון מחשיב למיטב שבספרות היהודית בכלל ובמחקרי המכון בפרט.
  • פרסום ספרות הלכתית העוסקת בסוגיות הלכתיות עכשוויות, עבור קהילות יהודיות בארץ ובעולם על ידי מרכזי המחקר השונים.

סגל המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הסגל הקבוע של המכון נמנים כ-25 אנשי אקדמיה וחוקרים בתחומי ההלכה, מחשבת ישראל, המקרא, לימודי ארץ ישראל ועוד. בנוסף אליהם ישנם עוד כ-40 מרצים מן החוץ.

בראש המכון עומד פרופ' דורון בר[2], גאוגרף היסטורי ומרצה בכיר ללימודי ארץ ישראל, שהחליף בסתיו 2015 את פרופ' דוד גולינקין שממשיך לשמש כמרצה לתלמוד והלכה במכון.

החל משנת הלימודים תשע"ו משמש ד"ר ארי אקרמן כדיקן מכון שכטר. בין השנים תשע"ג-תשע"ה כיהן בתפקיד פרופ' דורון בר. פרופ' בר החליף בתפקידו את פרופ' רינה לוין-מלמד שמשמשת גם כמרצה בתחום לימודי האישה ותולדות עם ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]