פסיקתא דרב כהנא

From ויקיפדיה
Jump to navigation Jump to search

פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד. מדרש זה קדום יחסית, והוא מתוארך למאה ה-5,[1] תקופתם של המדרשים הקדומים בראשית רבה וויקרא רבה.

פירוש השם 'פסיקתא'[edit source | edit]

שלמה בובר, אשר הוציא לאור במאה ה-19, את המהדורה המדעית הראשונה של פסיקתא דרב כהנא, העלה בתחילת המבוא למהדורתו שתי השערות באשר למקורה של מילה זאת. הראשונה היא שהיות ופסיקתא דרב כהנא לא כתוב בצמוד לספר, כמו למשל בראשית רבה, אזי כל דרש בו הוא נפסק ונפרד מחברו.

ההסבר השני הוא שהמילה פסיקתא עניינה הפטרה וסיום. מילה זאת הלמה את שם המדרש היות שמדרש פסיקתא דרב כהנא עוסק בהפטרות.

דעה אחרת שהועלתה היא שפירוש המילה פסיקתא דומה למילה 'פתיחתא', כלומר פתיחה של נושא מסוים שהדרשן עומד לעסוק בו.

תוכן[edit source | edit]

הסדר שעל פיו מחולק הפסיקתא הוא ייחודי ומושתת על סדר הקריאות במהלך השנה. הפסיקתא מתחלק לחמש תקופות של לוח השנה העברי.

לשון[edit source | edit]

לשונה של הפסיקתא, החכמים הנזכרים בה והדרשות שבה הם עולמם של חכמי ארץ ישראל במאות השלישית-חמישית, המאות שכפי הנראה קדמו לחתימתו. לשונה מזכירה את לשון התלמוד הירושלמי, ראשית הפיוט, וכן מדרשי בראשית רבה וויקרא רבה.

מהדורות[edit source | edit]

מדרש פסיקתא דרב כהנא יצא לאור לראשונה בשנת 1868 (תרכ"ח) על ידי שלמה בובר. 'מהדורת בובר' כוללת לצד נוסח מוגה ומדויק גם הגהות ופירושים על המדרש. במהדורתו השתמש בובר בארבעה כתבי יד שונים:

במהדורתו התבסס בובר בעיקר על כתב היד שמקורו מצפת, אותו קיבל כאמור משד"ל. חלק מסוים אשר היה חסר בכתב יד זה הוא השלים מכתב היד שקיבל מכרמולי, אם כי לא תמיד באופן עקבי.

המדרש יצא במהדורה נוספת על ידי דוב מנדלבוים בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה בשנת 1962 (תשכ"ב). מהדורה זו מבוססת הן על כתב יד אוקספורד והן על שינויי נוסח על פי הגניזה הקהירית.

ראו גם[edit source | edit]

קישורים חיצוניים[edit source | edit]

  • ויקיטקסט ביבליוגרפיה של פסיקתא דרב כהנא, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[edit source | edit]


    Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.