משתמש:בסג/ארגז חול/שלוש עשרה מידות
שלוש עשרה מידות (נקראות בחלק מהמקורות שלוש עשרה מידות של רחמים) הן 13 תארים שיוחסו לקדוש ברוך הוא ע"י משה בתפילתו עבור עם ישראל לאחר חטא העגל.
המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור הוא בתורה בספר שמות, בפרק לד (פסוקים ד-י):
- וַיִּפְסֹל שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל-הַר סִינַי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', אֹתוֹ; וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים.
- וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם; וַיִּקְרָא בְשֵׁם, ה'. ו וַיַּעֲבֹר ה' עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא, ה' ה', אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת.
- נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים.
- וַיְמַהֵר, מֹשֶׁה; וַיִּקֹּד אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ.
- וַיֹּאמֶר אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲ-דֹנָי, יֵלֶךְ-נָא אֲ-דֹנָי, בְּקִרְבֵּנוּ: כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.
- וַיֹּאמֶר, הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית, נֶגֶד כָּל-עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת, אֲשֶׁר לֹא-נִבְרְאוּ בְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הַגּוֹיִם; וְרָאָה כָל-הָעָם אֲשֶׁר-אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת-מַעֲשֵׂה ה', כִּי-נוֹרָא הוּא, אֲשֶׁר אֲנִי, עֹשֶׂה עִמָּךְ.
חז"ל התייחסו לפסוקים אלו כ"שלוש עשרה מידות", אך לא פירטו את החלוקה שלהם. אצל הגאונים והראשונים מופיעות כמה אפשרויות חלוקה.
חלוקת המידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטת הגאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ה' ה'
- אל
- רחום
- וחנון
- ארך אפיים
- רב חסד
- ואמת
- נוצר חסד לאלפים
- נושא עוון
- ופשע
- וחטאה
- ונקה
- לא ינקה
שיטת הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ה' ה'
- אל
- רחום
- וחנון
- ארך אפיים
- רב חסד
- ואמת
- נוצר חסד לאלפים
- נושא עוון
- ופשע (=נושא פשע)
- וחטאה (=נושא חטאה)
- ונקה לא ינקה
- פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל ריבעים
חלוקה זו היא החלוקה התחבירית-עניינית של הפסוקים; שאר החלוקות אינן מתאימות לפשט הפסוקים.
רבנו תם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ה'
- ה'
- אל
- רחום
- וחנון
- ארך אפיים
- ורב חסד
- ואמת
- נוצר חסד לאלפים
- נושע עוון
- ופשע
- וחטאה
- ונקה
(תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב, תוספות "י"ג מדות").
משמעות המידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטת הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
על רקע שלילת התארים של הרמב"ם, ששוללת באופן מוחלט ייחוסים של תארים עצמיים לאלהים, מקבלים כל התארים בתנ"ך משמעות דימויית או משלית.
כל תואר מתייחס לאופן שבו בני אדם רואים את מעשי ה' במציאות. לדוגמה:
אף את העניין הזה – שלוש עשרה מידות – הוא מסביר בספרו מורה הנבוכים (חלק א, פרק נד) באופן דומה. לשיטתו, המידות האלו שנזכרו הם העקרונות הכלליים שאמורים להנחות מנהיג. הבנה זו מבוססת על ניתוח ההקשר של הפסוק; הוא בא על רקע בקשתו של משה, בפרק שלפני (פרק לג, פסוק יג):
- וְעַתָּה אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ, לְמַעַן אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ; וּרְאֵה, כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה.
והיענות ה' למשה בפסוקים שלאחר מכן (פסוק יז):
- וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, גַּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה: כִּי-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי, וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם.
תארים אלו הם מזכירים את העקרונות שעל פיהם ה' מנהיג את העולם, ובמידות אלו ראוי לדבוק כל מי שמנהיג בני אדם.
(מה הוא (נקרא) רחום וכו)
שיטת חכמי הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרים [ NoCategory ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
שימושים ביומיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנון וכו
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלוש עשרה מידות הרחמים באתר דעת