משתמש:בשש/ארכיון 6
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
מיזם החבובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היי, מיזם החבובות התקדם לשלבו השלישי (ראה במיזם). הערכים שכתבת: רולף הכלב, סם הנשר, בין הארנב וד"ר בנסון נמחקו ואוחדו לערך אחד (החבובות - דמויות). בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 16:29, 19 בפברואר 2012 (IST)
- רגע מה עושים בשלב השלישי האם גם על הערכים האלה יהיו דיונים ואם יתאחדו תחשוב טוב ואני ישתדל להמשיך בכתיבה בשש • דף השיחה שלי • כ"ו בשבט ה'תשע"ב • הצטרפו למיזם התנ"ך מחכים לכם
- השלב השלישי הוא כתיבת ערכים על מפעילי הבובות של קרמיט, מיס פיגי, חיה וכו'. הערכים הללו לא יאוחדו. בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 16:35, 19 בפברואר 2012 (IST)
- טוב אני ישתדל לתרום בהצלחה בשש • דף השיחה שלי • כ"ו בשבט ה'תשע"ב • הצטרפו למיזם התנ"ך מחכים לכם
- אוקיי, גם לך. בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 16:37, 19 בפברואר 2012 (IST)
- תודה
בשש • דף השיחה שלי • כ"ו בשבט ה'תשע"ב • הצטרפו למיזם התנ"ך מחכים לכם
- עניתי לשאלתך. בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 16:44, 19 בפברואר 2012 (IST)
- עניתי. בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 16:50, 19 בפברואר 2012 (IST)
- היי, אתה מתכוון לכתוב ערך על דייב גולז? בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 17:16, 20 בפברואר 2012 (IST)
- אני ישתדל אבל אם אתה רוצה אז אתה יכול להתחיל לכתוב אותו ואעזור לך לפעמים בשש • דף השיחה שלי • כ"ח בשבט ה'תשע"ב • הצטרפו למיזם התנ"ך מחכים לכם
- עניתי. בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 16:50, 19 בפברואר 2012 (IST)
- עניתי לשאלתך. בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 16:44, 19 בפברואר 2012 (IST)
- תודה
- אוקיי, גם לך. בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 16:37, 19 בפברואר 2012 (IST)
- טוב אני ישתדל לתרום בהצלחה בשש • דף השיחה שלי • כ"ו בשבט ה'תשע"ב • הצטרפו למיזם התנ"ך מחכים לכם
- השלב השלישי הוא כתיבת ערכים על מפעילי הבובות של קרמיט, מיס פיגי, חיה וכו'. הערכים הללו לא יאוחדו. בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 16:35, 19 בפברואר 2012 (IST)
משנכנס אדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
חודש אדר ! |
משנכנס אדר מרבין בשמחה חודש טוב ושמח  • כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר
|
המלצות לערכים חדשים לקריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערב טוב, לבקשתך נוצרה המלצה לערכים חדשים שעשויים לעניין אותך. את הההמלצה ניתן למצוא במשתמש:ערן בוט/ביקורת עמיתים/בשש. בהנאה, ערן בוט - שיחה 18:40, 25 בפברואר 2012 (IST)
- ערב טוב, לבקשתך נוצרה המלצה לערכים חדשים שעשויים לעניין אותך. את הההמלצה ניתן למצוא במשתמש:ערן בוט/ביקורת עמיתים/בשש. בהנאה, ערן בוט - שיחה 18:39, 3 במרץ 2012 (IST)
- ערב טוב, המלצות לשבוע זה ניתן למצוא במשתמש:ערן בוט/ביקורת עמיתים/בשש. קריאה בנעימים, ערן בוט - שיחה 18:39, 7 באפריל 2012 (IDT)
חב"ד אינפו
[עריכת קוד מקור | עריכה]למה מחקת לי את הערך אשמח אם תענה לי בדף השיחה שליבשש • דף השיחה שלי • ג' באדר ה'תשע"ב • הצטרפו למיזם התנ"ך מחכים לכם
- שבוע טוב. הערך נמחק, מכיוו שהוא היה פירסומי. אפשר להוסיף קישור לאתר חסידות חב"ד אך אין מקום לערך בפני עצמו. dMy • שיחה • 20:50, 25/02/2012 • ג' באדר ה'תשע"ב
- לא הבנתי את כוונתך מה פרסומי בערך הזה בשש • דף השיחה שלי • ג' באדר ה'תשע"ב • הצטרפו למיזם התנ"ך מחכים לכם
מזל טוב!
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ ז ל 
ט ו ב ! ויום הולדת שמח!, בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 09:56, 1 במרץ 2012 (IST)
- תודה בשש • דף השיחה שלי • ז' באדר ה'תשע"ב • הצטרפו למיזם התנ"ך מחכים לכם
שבת שלום!
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
שבת שלום |
| שבת זכור: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" • כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 16:37, 2 במרץ 2012 (IST) |
היי, אני מזמין אותך להצטרף למיזם. מה דעתך?, מטרת המיזם היא להכחיל/להגדיל את הערכים שהיו בתבנית "לטיפול דחוף" ולא טופלו. אם תצטרף, תוסיף עצמך בבקשה לעמוד המשתתפים/משתתפות במיזם. תודה. בברכה, Dekel E • שיחה, עזרו ותרמו למיזם החבובות. 21:41, 3 במרץ 2012 (IST)
חג הפורים!
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
פורים שמח! |
| "בארבעה עשר, ונוח בחמישה עשר בו, ועשה אותו, יום משתה ושמחה." חג פורים ושושן פורים שמח • כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר
|
מפת מדין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלום בשש,
תודה על עמלך במפת מדין. ישנן נקודות מספר לתקן והיא תהיה מוכנה.
- העיר מצד ימין למטה היא בצרה.
- מדין עם יו"ד אחת.
- בתחתית המפה קנה מידה (למחוק את דדן).
בברכה, יעל - שיחה 11:47, 19 במרץ 2012 (IST)
הרב חיים פנחס שיינברג זצ"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלום בשש,
ראיתי שאתה מטפל בערך זה. הנה מה שכתבתי כבר על האיש:
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
נולד בחודש אלול בשנת תר"ע באוסטרוב שבפולין ליעקב יצחק וליוספה (טמבק מהבית). הוא היה בנם השני. בתחילת אותה שנה, טרם לידתו, היגר אביו לארצות הברית, כדי להימלט מחובת השירות בצבא הפולני, בהשאירו מאחור את אשתו ואת בנו בכורו אברהם נתן. תוכניותיו של אביו – לעבוד ולהתפרנס את משפחתו שנשארה באירופה לא התגשמו, כיון שהוא פוטר על רקע סירובו לעבוד בשבת. מחמת מצבו הכלכלי הירוד הוא אף הוכרח ללון במשך חודשים על הספסל בגנים הצבוריים של ניו יורק. בזמן זה אמו עברה להתגורר אצל הוריה, כשהיא מפרנסת את עצמה בקושי רב בחליבת פרות אצל החוואיים הפולניים.
בשנת ,1914 בתחילת מלחמת העולם הראשונה, הקשר בין שני חלקי המשפחה נותק, ורק ב-1919, כשאבי המשפחה צבר די כסף בשביל לפתוח בית מלאכה לחייטות, עברו האישה והילדים אליו לאמריקה. המשפחה התגוררה בדירה קטנה בשכונת איסט סייד התחתונה, שם נולדו התאומים, שמואל וחנה ביילה.
עד גיל 14 למד שיינבג בישיבת יעקב יוסף (RJJ). הרב יעקב יוסף הרמן, שהשפיע על צעירים רבים תושבי ניו יורק להמשיך בלימוד התורה, הציע לו לעבור לבית מדרש לרבנים בראשותו של הרב יהודה לבנברג שבניו הבן שבקונטיקט, מוסד תורני ללא לימודי חול. שיינברג הצטיין בלימודיו, וכבר בגיל שש עשרה וחצי עבר על כל הש"ס.
בגיל 17 הוא עבר ללמוד בישיבת רב יצחק אלחנן, שם הוא למד אצל הרב שלמה פולצ'ק (הידוע כ'העילוי ממייצ'ט'), רב משה סולובייצ'ק ורב שמעון שקאפ (שגר בניו יורק במשך תקופה קצרה, ושימש אז כראש הישיבה אחרי פטירתו הפתאומית של העילוי ממייצ'יט) . חבריו לספסל הלימודים שם היו: אביגדור מילר, משה ביק, מרדכי גיפטר ונתן מאיר ווכטפויגל, מי שעתידים להיות בהמשך מנהיגי היהדות החרדית של אמריקה.
בגיל 19 השתדך עם באשע (22 בפברואר 1913 - 21 באוקטובר 2009) בתו של הרב יעקב יוסף הרמן בהיותה בת 17, על פי הצעת אביה. הרב ברוך בער לייבוביץ', שהתארח בעת ההיא בביתו של הרב הרמן, התכבד בסידור חופה וקידושין. עוד לפני החתונה הוסמך לרבנות על ידי הרב משה סולובייצ'ק, הרב ד"ר ברנרד רבלה ורבני הישיבה אחרים.
תקופת מיר, פולין
מיד אחרי החתונה, בעידוד חותנו, עברו הוא ואישתו החדשה להתגורר בעיירת מיר שבפולין (כיום בלארוס), על מנת ללמוד בישיבה מיר המפורסמת. למרות תנאי המגורים הקשים במקום, שלא הלמו את הרגלי תושבי אמריקה, השקיע שיינברג בתמיכת אישתו את כל מרצו בלימוד התורה ושמו נודע כאחד התלמידים המצויינים. הזוג שיינברג היו מן המשפחות הבודדות שהגיעו מאמריקה ללמוד בישיבת מיר. כמוהם הגיעו מאמריקה, בעידודו של הרב הרמן, בנו נחום דוד עם אישתו, בתו רוחמה עם בעלה, משה שיין ואחיו הצעיר של שיינברג שמואל, שהיה בן 14 בהגיעו ללמוד במיר, והיה מאחרוני תלמידי הישיבה שהצליחו להימלט מאירופה עם פרוץ מלחמת העולם השניה.
בפולין נולדו לזוג שיינברג שתי בנות – פרומה רחל ורבקה. לפני הלידה הראשונה הם בקרו אצל רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה'חפץ חיים' התברכו מפיו.
תהילתו כתלמיד חכם מופלג עברה לישיבת קמיניץ, והוא הוסמך לרבנות גם מפי ראש ישיבץ קמיניץ רבי ברוך בער לייבוביץ'.
תקופת ניו יורק, ארצות הברית
ב-1935, בתום תקופה של חמש שנים, כדי לא לאבד את אזרחותם האמריקאית, המשפחת חזרה לארצות הברית.
לאחר חזרתו הוצעה לו משרה של משגיח רוחני בישיבת חפץ חיים שברובע קוינס בניו יורק שנוסדה על ידי הרב דוד לייבוביץ'. בתפקיד זה הוא שמש במשך 25 שנה עד להקמת ישיבת 'תורה אור', שהוא הועמד בראשה.
שיינברג ואשתו נודעו ביחסם המסור והחם כלפי תלמידים ושכנים. לעתים קרובות המשפחה נאלצה אף להצטופף בדירתה הקטנה כדי לפנות מקום לאורחים בלתי צפויים. במקביל שיינברג התקבל כרב בקהילת אנשי 'בקש שלום', שם הוא מסר שיעורים לאנשים עובדים. בניו יורק נולדו להם שלשה ילדים נוספים – שתי בנות: חנה וזלדה והבן שמחה. הם גם אמצו את רבקה קאופמן - אחת משבעת ילדיה של פרידה, אחותה של באשע, לאחר פטירתה הפתאומית ב-1938. בשנת 1960, בעזרתם ובתמיכתם של אחיו שמואל וחתנו חיים דוב אלטוסקי (בעלה של פרומה רחל) הקים שיינברג בשכונת Bensonhurst שברובע ברוקלין את ישיבת תורה אור. הישיבה שנפתחה עם קבוצה של שישה בחורים הלכה ונתרחבה בעיקר בזכות הילדים הספרדים שהגיעו מהסביבה ונמשכו אל הרב שיינברג בגלל ידיעתו המופלגת בתורה ויחסו החם. שיינברג היה מתייחס לתלמידיו כאל ילדיו הוא. הוא היה אף ממן את הוצאות החתונה שלהם ואף את הוצאות טיפולי שיניים. עליה לישראל
הרעיון להעברת הישיבה מניו יורק לארץ ישראל נולד בעקבות ביקורה של רוחמה אחותה של באשע שיינברג בישראל בשנת 1963. בביקורה בארץ היא התוודעה לתוכניותיו של הרב שמואל ארנפלד, הרב ממטרסדורף (שכנה לשעבר בעיר ניו יורק), להקים שכונה בחלקה הצפוני של ירושלים בשם קרית מטרסדורף. אחרי הסיורו בארץ, החליט הרב שיינברג, שבתחילה היה ספקן בדבר, להעביר לשם את משפחתו ואת ישיבתו. וכך במאי של שנת 1965 עברה משפחתו (שכללה גם את בתו פרומה רחל ואת משפחתה ואת בנו שמחה ואת משפחתו) יחד עם קבוצה של למעלה מ-20 תלמידים לביתם החדש בארץ ישראל. תחילה התמקמה הישיבה בבנין בית היתומים דיסקין שבשכונת גבעת שאול בירושלים. במהלך מלחמת ששת הימים, למרות שרבים מתושבי חוץ עזבו את ישראל, אף תלמיד מתלמידי הישיבה לא עזבו את כותלי הישיבה, וזאת בעקבות הוראתו של הרב שיינברג. הוא אף נהג ללון יחד איתם במהלך המלחמה במקלט. אחרי המלחמה החלו בתיכנון משכן קבע לישיבה, ובשנת 1971 היא עברה לבנינה הנוכחי שבשכונת מטרסדורף. משנת 2011 לומדים בישיבה כ-800 תלמידים, והכולל של הישיבה מונה יותר מ-500 אברכים.
תוכל להשתמש בזה כרצונך. בכבוד רב --חנן פישר - שיחה 14:19, 23 במרץ 2012 (IST)
- תודה רבה ! בשש • דף השיחה שלי • כ"ט באדר ה'תשע"ב • הצטרפו למיזם התנ"ך מחכים לכם
תרגמתי את הערך האנגלי.--חנן פישר - שיחה 14:22, 23 במרץ 2012 (IST)