משתמש:דניאל צבי/ארגז ניאוליתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של דניאל צבי.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של דניאל צבי.

התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א (Pre-Pottery Neolithic A) היא השלב הראשון של תקופת האבן החדשה, שהתקיים בארץ ישראל ובחלקים מסוריה.

חלוקת המשנה של התקופה הניאוליתית הוגדרה לראשונה על ידי קתלין קניון בחפירותיה ביריחו, בשנות ה-50 של המאה ה-20. קניון קבעה כי תקופת ה-PPNA היתה בין השנים XXX, כיום, בעקבות תיארוך פחמן 14, מקובלים התאריכים XXXX.


המהפכה הניאוליתית

הבתים היו בעלי תוכנית עגולה או סגלגלה, כאשר יסודות הבניין נוצרו על ידי חפירת בור רדוד לתוך הקרקע. לעומת התרבות הנאטופית, שבנתה באורח דומה, קירות המבנה לא היו עשויים חומרים אורגניים, אלא מלבנים, כאשר לעתים יסודות הקירות היו בנויים מאבנים. המבנים, כמעט ללא יוצאים מן הכלל, הם ללא חלוקה פנימית. בתוך הבתים היה מוצב מוקד אש עשוי אבנים, שאפשר בישול על האבנים לאחר ליהוטן.

נחל אורן הוא האתר היחיד מתקופה זו שנחפר בשלמותו, והתגלה ככפר המתפרש על פני כדונם ומכיל XX בתים, והוא השני בגודלו.

האתר הגדול ביותר בתקופה זו הוא יריחו. השכבות המשתייכות לתקופה זו בתל אל-סולטאן מתפרשות, כמשוער, על פני כ-25 דונם, ובמקומות בהן הן נחפרו, עומקן מגיע עד 6 מטרים, עדות ליישוב רציף במשך אלפיים שנה, ובה נמצאות הדוגמאות היחידות לבנייה מונומנטלית בתקופה זו.


אם כי ניצנים לדבר נראו כבר בשלהי התקופה האפיפליאוליתית, ב-PPNA הוחל השימוש הנרחב בגרזנים מגלים ובחץ וקשת

התרבות הסולטאנית בארץ ישראל, התרבות האסוואדית באזור דמשק והתרבות המורייבאתית בפרת התיכון.

אתרי התרבות הסולטאנית כוללים את יריחו, אתרי הגלגל, נתיב הגדוד וגשר בבקעת הירדן ממערב ואת דרע וזהרת א-דרע ממזרח, חתולה בהרי יהודה, נחל אורן בכרמל, ואתר הסמוך למנזר סנטה קתרינה בסיני.

התרבות האסוואדית התגלתה עד כה בבתל אסוואד בלבד. התל נמצא בתחום נאת המדבר של דמשק, נוסד בסוף האלף ה-10 לפנה"ס. בתי התל אף הם חפורים קמעא בקרקע, וקוטרם נע בין 2 ל-3 מ'. ראשי החצים גדולים ולהבי המגל דגולים מאלו שהיו בשימוש התרבות הסולטאנית.

התרבות המורייבאתית...

לדעת קרוופוט ובר יוסף התרבות החיאמית קודמת לסולטאנית (מקובל על השאר?)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עפר בר־יוסף ואחרים, מבוא לארכיאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא, יחידה 2, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1989, עמ' 67-77
  • עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפרהיסטוריה של ארץ ישראל, אריאל, ירושלים, 2008, עמ' 135-141
  • Amihai Mazar, Archaeology of the Land of the Bible, Doubleday, New York, 1990, pp. 40-44
  • Jacques Cauvin & Trevor Watkins (Trans.), The Birth of the Gods and the Origins of Agriculture, Cambridge University Press, Cambridge, 2000, pp. 34-50