משתמש:חומוסון החסון/טיוטה
יחיאל טרכטנברג (1866, תרכ"ו - 21 בינואר 1937, ט' בשבט התרצ"ז)[1] היה בין מייסדי "אגודת הפועלים", ראש ועד ההגנה וראש המועצה של ראשון לציון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרכטנברג נולד באונגני, בסרביה (כיום במולדובה) בשנת תרכ"ו 1866. עלה לארץ בתרמ"ו 1886, תחילה עבר צפונה ליסוד המעלה ושם קיבל נחלה אך כתוצאה מהתנאים הביטחוניים והאישיים, הוא החליט לעבור דרומה לראשון לציון.[2]
בראשון לציון הוא רכש אדמה בשטח 22 דונם, שם נטע כרם ובנוסף עבד כפועל חקלאי שכיר. לטרכטנברג היה ידע רחב בכל תחומי החקלאות ואהבה לעבודת האדמה. הוא הרחיב את המשק לעסוק בנטיעה, ירקות, בהמות, עוף, ודבורים. הייתה בבעלותו באר על חלקת אדמו.
טרכטנברג נישא לשפרה לבית סמילנסקי חלוצה ציונית ביתם היווה מרכז לצעירי המושבה, פועליה ואיכריה הצעירים. הוא לקח חלק במרידה כנגד פקידות הברון רוטשילד כאשר שפרה הנהיגה את המרד וכתבה רשימות ברוסית שאותן שלחה לעיתונים בחוץ לארץ. נולדו להם בת אחת ובן אחד: חנה ועזרא.
לאחר פטירתה של שפרה מקדחת בגיל צעיר, נישא טרכטנברג לד"ר מרים לויצקי ונולדו להם שני בנים: אלחנן ואשר.
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרכטנברג השתתף בייסוד "אגודת הפועלים" והיה חבר וועד המושבה שנים רבות. בתקופתה הראשונה של חדרה היה מורה דרך ומדריך חקלאי למעפילים.
לאור המאורעות ביפו, בראשון במאי 1921 טרכטנברג נבחר לראש ועד ההגנה של ראשון לציון.
לאחר מכן, בשנת תרצ"ב 1932 נבחר להיות ראש המועצה (הוועד) של המושבה. בשנות כהונתו התקיימה חגיגת היובל החמישים של ראשון לציון, בה המושבה הייתה מקושטת באורות וחגגו את הצלחת הישוב, עם ביקור של הברון אדמונד די רוטשילד.
בשנים תרצ"ג - תרצ"ד 1933 - 1934, הוא כיהן כראש הוועד החקלאי השביעי.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרכטנברג נפטר ב21 בינואר 1937, ט' בשבט התרצ"ז ונקבר בצל השקמה. בשנת התרצ"ט טרכטנברג נרשם בספר הזהב של קק"ל ע"י חקלאי ראשון לציון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יחיאל טרכטנברג, באתר gen.rlzm.co.il
- ^ דוד יודילוביץ, ראשון-לציון התרמ"ב-התש"א, כרמל מזרחי, 1941