לדלג לתוכן

חדרה

חֲדֵרָה
סמל העיר חדרה.
חוף הים של העיר חדרה, מלון "ריזורט" ומתחם "כפר הים"
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ניר בן חיים
גובה ממוצע[1] ‎19 מטר
תאריך ייסוד 1891
סוג יישוב עיר 100,000‏–199,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 106,994 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 17
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.6% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.88 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 2,100 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 111
תחום שיפוט[4] 50,950 דונם
    - דירוג ארצי[2] 47
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 108
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4079
    - דירוג ארצי[2] 116
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.0%
גילאי 5 - 9 8.2%
גילאי 10 - 14 7.4%
גילאי 15 - 19 6.5%
גילאי 20 - 29 11.9%
גילאי 30 - 44 19.9%
גילאי 45 - 59 16.6%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 16.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 50
–  יסודיים 35
–  על-יסודיים 27
תלמידים 18,083
 –  יסודי 10,373
 –  על-יסודי 7,710
מספר כיתות 753
ממוצע תלמידים לכיתה 26.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל חֲדֵרָה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.hadera.muni.il

חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה שבמדינת ישראל, השוכנת בשרון הצפוני, ומשיקה לים התיכון. היא נוסדה כמושבה על ידי אנשי העלייה הראשונה ב-1891, והוכרזה כעיר בשנת 1952. העיר חברה בארגון פורום ה-15, וכיום היא העיר השנייה בגודלה במחוז חיפה. בנוסף משמשת כבירת נפת חדרה.

בדצמבר 2021 שרת הפנים איילת שקד הכריזה על העיר חדרה כרשות איתנה.[6]

מקור השם חדרה בערבית, الخضيرة (תעתיק מדויק: אל-חְ'צֵֿירַה, "הירקרקה"), על שם צבען של האצות בביצות הרבות שהיו בשטחה. הבלשן אבשלום קור הציע כי השם הערבי הוא גלגול של השם העברי "גדרה",[7] שהיה שמו של יישוב קדום ליד קיסריה.[8] גדרה זו מוזכרת בתוספתא כ"גדרה של קיסרין"[9] ומזוהה בתל גדור.[10][11]

הצלבנים כינו את המיקום ליקטרה[12]. שם זה היה בשימוש מועדף על ידי הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה .[13]

לפני ההתיישבות היהודית היה זה אזור דליל אוכלוסין, המיושב בידי קבוצות אתניות וחברתיות מגוונות: טורקמנים, פלאחים מקומיים ומהגרים ממוצא נובי, מצרי ומחצי האי ערב. ברבע האחרון של המאה ה-19 הפך אזור חדרה למרחב התיישבות עבור קבוצות מהגרים טרנס-לאומיות: בשנת 1878 הוקמה במקומה של צומת אלונים הנוכחית מושבה צ'רקסית בשם מֶז/ח'רבת סכרס ובשנת 1880 החלה הקמת העיירה הבוסנית בחורבות קיסריה.[14]

רכישת האדמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכם רכישה משותף לאגודת חובבי ציון בווילנה, 1890

בשנים 1880–1882, בעקבות פרעות הדמים ברוסיה "סופות בנגב", התארגנה תנועת "חובבי ציון" במטרה לרכוש אדמות להתיישבות בארץ ישראל. אדמות חדרה נקנו עבור נציגי אגודות "חובבי ציון" מליטא ולטביה (האחת מאלקסוט שבקובנה, השנייה מריגה והשלישית מווילנה). משלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל, קנו בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין את אדמות חדרה בשנת 1890,[15] מהאפנדי סלים ח'ורי שהקרקע הייתה בבעלותו. היקף הרכישה היה 30,000 דונם.[16] זוהי רכישת הקרקע הגדולה ביותר להתיישבות בארץ עד אז.[17]

חנקין התחייב לייבש את כל הביצות שבאדמות אלה והוחלט שהכסף עבור הקרקעות וגם שטרי הבעלות על הקרקע (קושאנים) יופקדו עד הייבוש בידי זאב טיומקין. חנקין לא עמד בדיבורו, ובכל זאת, קבל ממנו הן את הכסף והן את הקושאנים. לבסוף, לאחר משא ומתן עם הרב משה מרדכי אפשטיין, שהיה נציגן של אגודות אלה, העביר חנקין את רוב הקרקעות לרב אפשטיין, אך הותיר לעצמו חלק מן האדמות.

העלייה לקרקע וקשיי התושבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בט"ו בשבט ה'תרנ"א (1891) עלו התושבים לקרקע. היו אלה עולים מהערים ריגה, וילנה וקובנה. המתיישבים גרו תחילה בחאן ובסביבתו, מבנה עותמאני שהיה בשטח היישוב וקיים עד היום בעיר כאתר מורשת היסטורית של ההתיישבות במקום. המתיישבים סבלו תחילה מתנאים קשים של ביצות וקדחת (כאמור לעיל, הביצות לא יובשו למרות התחייבות חנקין).[18] בשנת 1891 מפרסם עיתון "האור" (מאוחר יותר שמו שונה להצבי) ידיעה: "רוב האנשים אשר התיישבו שם נחלו בקדחת רעה, ולב בעלי האחוזה מר מאד ומבקשים למכור את אחוזתם ואין קונה".[19] בשנת 1896 מפרסם עיתון הצבי ידיעה: "העבודה במושבה הזאת ליבש הבצות, אשר לקח עליו הנדיב, הולכת בזריזות: מאתים אלף אילני אקליפטוס יטעו שמה במרחק חמישה עשר מטר בין אילן לאילן, למען יוכלו לזרוע בין האילנות".[20] בעקבות זאת עזבו זמנית רוב התושבים את המושבה, וצ'רקסים מהסביבה השתלטו על האדמות. עם חזרת היהודים סירבו הצ'רקסים להשיב את האדמות לאיכרי חדרה ומריבות פרצו באופן תדיר בין איכרי חדרה והצ'רקסים סביב סכסוך האדמות. בשנת 1910 התנהלה בוררות בין הצ'רקסים ואיכרי המושבה ונקבע שהאדמות יוחזרו למעט חלק קטן מהן, עליהן כבר בנו הצ'רקסים בתים.[21] בכך לא תמו ההתנגשויות וקרב נוסף סביב חלקה של 20 דונם פרץ בתחילת שנת 1914.[22]

בעזרת כספי הברון רוטשילד נטעו במערב המושבה עצי אקליפטוס במחשבה שאלה ייבשו את הביצות בזכות צריכת המים הגבוהה שלהם. מאוחר יותר גילו שהאקליפטוסים שולחים את שורשיהם אל עומק האדמה ולכן לא עזרו בייבוש הביצות. אקליפטוסים אלה מהווים כיום את אחד מיערות האקליפטוסים הגדולים בארץ ישראל, יער חדרה. הפתרון שנמצא לבעיית הביצות היה חפירת תעלות שניקזו את המים לים. שרידים לביצות חדרה ניתן לראות היום בבריכת עטא בפארק השרון ובשמורת ביצת זיתא במזרח העיר. בשל הקדחת נאלצו המתיישבים לעבור לאזור גבעת אולגה של היום אך חזרו לאחר ייבוש הביצה.

ממלחמת העולם הראשונה ועד ימינו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חדרה בשנות ה-30 של המאה ה-20
רחוב הרצל במושבה חדרה, שנות ה-90 של המאה ה-19

בחדרה התגוררו כמה מחברי ניל"י ובהם אבשלום פיינברג, שאנדרטה לזכרו ניצבת בפארק נחל חדרה. בעת מלחמת העולם הראשונה סבלו התושבים מנחת זרועם של הטורקים, אך עם תחילת המנדט הבריטי שפר מצב המושבה והוקמה בה תחנת רכבת בקו תל אביב-חיפה - דבר שתרם לפיתוח העיר. המושבה סבלה מהתקפות של ערבים במאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. בשנת 1934, הוכרזה חדרה כמועצה מקומית על ידי הנציב העליון הבריטי.

בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, הקימו הבריטים ארבעה מחנות צבא בעיר ובסביבתה - בחולות שפת הים, באגרובנק, בגן המייסדים וצפונית לכפר ברנדייס. למחנות נסללו כבישי גישה מבטון. מחנות הצבא שימשו מקור כלכלי חשוב למושבה.[23] עם השנים גדלה המושבה וסופחו אליה היישובים חפציבה, כפר ברנדייס ונווה חיים אשר שכנו סביב המושבה. לאחר קום המדינה נבנו שכונות חדשות כמו בית אליעזר במזרחה וגבעת אולגה במערבה. בשנת 1952 הוכרזה חדרה כעיר במדינת ישראל. לכבוד ההכרזה כעיר נכתב המנון העיר. באותם ימים זכתה לכינוי "בירת השומרון".[24][25][26][27]

בעת העלייה מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר בסוף שנות ה-80 ושנות ה-90, הגיעו עולים רבים לחדרה והעיר הגדילה משמעותית את אוכלוסייתה.

בעיר פועל המרכז הרפואי הלל יפה על שם ד"ר הלל יפה, אחד מחלוצי הרפואה בארץ ישראל. בית החולים משמש את חדרה ואת היישובים הסמוכים (פרדס חנה, קיסריה, זכרון יעקב, בקה אל-גרבייה ועוד). כיום יש בחדרה מבני תעשייה רבים (בהם מפעלי נייר חדרה ומפעל הצמיגים "אליאנס") וכן נמצאת בה תחנת הכוח אורות רבין, שהיא תחנת הכוח הגדולה בישראל.

ב-3 במאי 2005 התקיימו בחירות מיוחדות לראשות העיר, שבהן נבחר חיים אביטן (ברוב של 84%) לראש העיר לאחר שראש העיר הקודם, ישראל סדן, התפטר עקב הגשת כתב אישום נגדו ונגד כחמישה חברי מועצת העיר על עבירות שוחד, ונידון לשמונה חודשי מאסר בפועל בכלא. ב-4 באוגוסט 2006, בימי מלחמת לבנון השנייה (בין חזבאללה לישראל), פגעו רקטות בפרברי העיר, לראשונה בתולדות חדרה.

בשנת 2010 פוזרה מועצת העיר, ובמקומה פעלה בעיר ועדה קרואה מטעם משרד הפנים, לצידו של ראש העיר, בשל אי העברת התקציב בזמן הכפוף לחוק.[28] ביוני 2013 פשטו חוקרי משטרה על בניין העירייה וראש העירייה אביטן נעצר לחקירה פלילית בתחום השחיתות, שלבסוף נסגרה ב-2015. בבחירות שנערכו באוקטובר אותה שנה, הובס אביטן על ידי צבי גנדלמן שניצח בסיבוב הראשון ונבחר לכהן כראש העיר.

בשנת 2017 נפתח המלון הראשון בעיר בשכונת גבעת אולגה, במתחם כפר הים על חוף ימה של העיר.[29]

באוקטובר 2021 הואשם גנדלמן בעבירות אחדות, בהן מרמה והפרת אמונים, ובעקבות זאת הושעה בינואר 2022 מכהונתו כראש עיריית חדרה, למשך חצי שנה.[30]

מפת חדרה כפי שצוירה בווילנה
בניין עיריית חדרה
תחנת הרכבת חדרה מערב, יולי 2020

חדרה שוכנת לחוף הים התיכון. הרצועה הראשונה שבין חוף הים לכביש החוף נקראת חדרה-מערב ובו שכונות גבעת אולגה, עין הים וקדמת ים. בחלק הצפוני של העיר נמצא אזור התעשייה של חדרה. במערב העיר חדרה נמצאת תחנת הרכבת חדרה מערב אשר שוכנת בקרבת יער חדרה. בסמוך לכביש 2, בצידו המערבי, נמצא פארק נחל חדרה ותחנת הכוח אורות רבין. בצדו המזרחי של הכביש נמצאת שכונת חפציבה ולידה פארק ושמורת חפציבה. ממזרח לכביש 2 נמצא פארק השרון, פארק טבעי המחובר ליער חדרה והכניסה אליו היא דרך תחנת הרכבת חדרה מערב. מרכז חדרה נמצא באזור רחובות הנשיא, הרברט סמואל, רוטשילד והגיבורים. ברחוב רוטשילד נמצא גן יד לבנים, אותו עיצב דני קרוון ולידו הספרייה העירונית חדרה. מול הגן נמצא קניון. ברחוב הרברט סמואל ממוקם השוק העירוני והפיאצה של חדרה, כיכר עירונית גדולה, שבעבר הייתה חסומה כליל לתנועת מכוניות ומשנת 2007 נפתחה בה דרך לכלי רכב. הכיכר היא המרכזית בעיר ובה נערכו בעבר אירועים ציבוריים.

בינואר 2013 חוותה העיר הצפות נרחבות שגרמו לנזק רב.[31] ברבעון השני של שנת 2014 נפתח כביש 9 שמחבר את חדרה ישירות לכביש 6. בשנת 2015 החלו העבודות להקמת מתחם סינמה סיטי בעיר, במתחם העסקים Mixx שעתיד היה להפתח בסוף 2018, אך עקב שרפה אשר פרצה במקום וכילתה את המבנה שבו תוכנן הקולנוע, הפתיחה נדחתה.[32] סניף הקולנוע נפתח בפברואר 2020.

כמו כן קיימת תוכנית להקמת מרינה בחדרה, התכנון הוא שהמרינה תוכל להכיל כ-1,000 מקומות עגינה ולצידה יוקמו טיילת ואזורי מסחר ואף ישודרגו הכניסות לכיוון כביש החוף. עלותה הכוללת של התוכנית צפויה להסתכם בכ-90 מיליון דולר.[33][34][35]

לקראת 2019 תוכנן להפתח פארק כרישים סמוך לשפך נחל חדרה ולאתר אורות רבין, ממנו יוכלו מבקרים לצפות בלהקות הכרישים המגיעות למקום.[36] למרות פעילות ומבקרים במקום, הפארק עדיין לא נפתח ואף עמדת ההסברה אינה פועלת. [37]

בינואר 2020 אושרה תוכנית להרחבת שכונת הפארק (במרכזה מצוי פארק בשם "אקו פארק"), במסגרת ההרחבה יוקמו כ-4,300 יחידות דיור, קריית חינוך על שטח של כ-2,000 מ"ר ואף הרחבת הפארק הקיים כיום בצפון השכונה.[38]

בדצמבר 2021, הכריזה שרת הפנים איילת שקד על חדרה, כרשות איתנה, לאחר שנמצאה ללא גירעון שוטף וללא מענק איזון, התנהלותה תקינה ונמצאה כמסוגלת לנהל את כל עניינה באופן עצמאי. בכך הצטרפה ל-28 רשויות איתנות במדינה ול-7 רשויות נוספות שהוכרזו יחד איתה.[6]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בחדרה 106,994 תושבים (מקום 17 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 71.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,597 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[39]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בחדרה:

אתרים חשובים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החאן ובית הכנסת הגדול

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מוזיאון החאן, בית הכנסת הגדול (חדרה)
מוזיאון החאן במבנה ההיסטורי של העיר

בניין בית הכנסת הגדול של העיר שוכן במקום ממנה צמחה העיר חדרה. במקום ניצב מבנה החאן, מבנה חקלאי ערבי ישן, שנירכש על ידי יהושע חנקין בשנת 1890. בשנת 1891 כבר עלו ראשוני מתיישבי חדרה למקום, ובשל כך שלא התקבל אישור להקמת מבני קבע, נאלצו להתגורר במבנה החאן.

עם השנים נשכח המבנה, אך העובדה כי הקרקע עליה נבנה מוקמה באחת מהנקודות הגבוהות בעיר, הובילה לבחירת השטח כמקום להקמתו של בית הכנסת הגדול של העיר בשנת 1933. לאחר שהוכרזה תחרות אדריכלית למבנה, תחרות בה זכתה האדריכלית יהודית שטולצר-סגל, נאספו התרומות הנדרשות להקמת הבניין וכן הוטל מס מיוחד על תושבי חדרה לשם הקמת הבניין. בניין בית הכנסת נבנה בין השנים 19361940. האדריכלית יהודית שטולצר-סגל (1990-1904) הייתה נשואה לאדריכל איגון שטולצר ושניהם עבדו במשרדו של האדריכל אוסקר קאופמן. תוכניתה של שטולצר-סגל, מאופיינת בסגנון הבינלאומי שהיה מקובל מאוד אז בארץ, אך ישנן בה נגיעות המקדימות את זמנן, עובדה המשביחה את ערכו הארכיטקטוני של הבניין.

בניין בית הכנסת נבנה בטון כולו, וכבר בתחילת הקמתו הוחל בהריסת מבנה החאן הישן לצורך הקמת הבניין החדש. לאחר מאבק של תושבים אשר קראו לשמר את הבניין ההיסטורי, נפסקו עבודות ההרס, ובניין החאן שולב בחצר הבניין הקיים. לימים נפתח בו המוזיאון לתולדות העיר חדרה. ראשיתו של אוסף המוזיאון הייתה בשנות ה-60 של המאה ה-20. מתוך תחושת אחריות כלפי עדויות העבר, אספו מתנדבים, תושבי חדרה, כלים חקלאיים גדולי ממדים מראשית המאה ה-20, והעבירו אותם למתחם החאן ולחצרות פרטיות. בהדרגה, הלך האיסוף והתמקד גם באובייקטים קטנים, ונעשה רב-תחומי באופיו. לאחר ארבעה עשורים נוספים של פעילות איסוף, מייצג האוסף כיום את התמורות הכלכליות, התעסוקתיות והדמוגרפיות, שהתחוללו בחדרה מאז ייסודה. במוזיאון סיורים ממודרכים וסרטים בעוסקים בתולדות העיר.

מרבניה הראשונים של חדרה היה הרב יוסף חיים אורנשטיין.

מוזיאונים ואתרים היסטוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בית חנקין - בית יהושע ואולגה חנקין על שפת הים בחדרה. במקום פעלו מוזיאון ומסעדה, אך הם נסגרו עקב סכנת התמוטטות של מצוק הכורכר. חנקין רכש את אדמות גבעת אולגה כדי לבנות במקום עיר נופש הוא בנה את ביתו במקום בולט כדי למשוך אנשים להשתקע במקום. הוא לא זכה לגור בבית זה. לאחר מותו הוזנח הבית והתפורר עד ששוקם. הבית צופה על "מפרץ בנימין" הנקרא על שם הברון רוטשילד שספינתו עגנה באותו מפרץ בשנת 1914 וממנה ירד לביקור בחדרה.
  • בית פיינברג - אחד מבתיה הראשונים של חדרה שנבנה בידי ישראל פיינברג ונפגע במאורעות תרפ"א. הוא שוחזר ונפתח לקהל הרחב בשנת 2008. במקום פועל מוזיאון ומסעדה.
  • חוות חפציבה
  • יד לבנים - יד לבנים שוכן מול הכניסה הראשית לקניון לב חדרה בשדרת רוטשילד. בגן הסמוך, שעוצב על ידי דני קרוון, ישנם פסלים, בריכות מים, דגים, גשרים ומוזיאון לזכר בני ובנות חדרה שנפלו במערכות ישראל. בנוסף, בכניסה למקום ניצבת הספרייה העירונית של חדרה, בה נמצאים כ-10,000 ספרים.
  • כפר הנופש של האגודה למען החייל - בתוך כפר הנופש נמצא בניין משטרת החופים הבריטית. הבניין הוקם ביחד עם בניין דומה בסידנא עלי כדי לגלות ספינות מעפילים. תחנות משטרה אלה צוידו בראדאר. ב-25 בנובמבר 1945 הותקפו בו-זמנית תחנות משטרת החופים בגבעת אולגה ובסידנא עלי על ידי יחידות הפלמ"ח. המתקנים פוצצו. הבריטים שיקמו במהרה את התחנה בגבעת אולגה ולכן הוחלט לפוצצה שנית. ב-20 בינואר 1946 הוחדר חומר הנפץ בעזרת אנשי פלמ"ח שהתחזו לצבּעים והכניסו את חומר הנפץ מוחבא בחביות צבע. הבריטים הוזהרו בהודעה טלפונית לפנות את הבניין ולהתרחק ממנו אך לא עשו זאת. בהתפוצצות נפצעו 17 אנשים ואחד הפצועים, חייל בריטי, נפטר מפצעיו.

אתרים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורות רבין, תחנת הכוח הגדולה בישראל, הנראית מפארק נחל חדרה
המרכז הרפואי הלל יפה
טכנודע חדרה, מרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי שבגבעת אולגה
  • בית החולים הלל יפה - שוכן בסמוך לצומת חרושת. בית החולים נקרא על שם הלל יפה, רופא מושבות האזורי בתקופת העלייה הראשונה. הרופא הזה ריפא את החולים בעת הקמת העיר חדרה כאשר חלו במחלת המלריה.
  • פארק השרון ויער חדרה - בפארק חוות חקלאיות רבות[דרוש מקור], ומסלולי טיולים. החלק המערבי שוכן סמוך לחוף הים של שכונת גבעת אולגה, והחלק המזרחי סמוך לכביש החוף ונמשך לאורכו לכיון עמק חפר. יער חדרה שוכן סמוך לתחנת הרכבת חדרה-מערב. ביער במה, חניון, ומקומות מסודרים בחלקו הצפוני ומופעים מדי פעם.
  • תחנת הכוח אורות רבין - סיורים מודרכים ומסודרים בתחנה, השוכנת לגדות נחל חדרה וסמוך לעיר חדרה. התחנה היא תחנת הכוח הגדולה בישראל.
  • פארק נחל חדרה - פארק השוכן לגדות הנחל מול תחנת הכוח "אורות רבין"
  • אקו פארק - פארק אקולוגי עם אגם מלאכותי ומתקני משחקים וספורט בשכונת הפארק, שנחנך ב-2017[40]
  • טכנודע חדרה - מרכז ייחודי לחינוך מדעי וטכנולוגי הנמצא בשכונת גבעת אולגה.
  • קניון לב חדרה - קניון לב חדרה שוכן בלב העיר ברחובות רוטשילד-הגיבורים.
  • מול החוף וילג׳ - מתחם קניות פתוח, שמעליו בנייני משרדים, שהוקם על שטח המעברה אגרובנק בסמוך לכביש 2. נחנך ב-2018
  • מלון ריזורט חדרה מרשת מלונות ג'ייקוב (מלון רמדה לשעבר) - המלון הראשון והיחידי (נכון ל-2018) בחדרה, הממוקם במרכז רצועת החוף של העיר, לצד מתחם הנופש "כפר הים"
  • בית הספר הדמוקרטי בחדרה - בשכונת ברנדס נמצא בית הספר הדמוקרטי הראשון בארץ ובעולם, ובשכונת גבעת אולגה נמצא בית הספר גבעול, בית ספר דמוקרטי נוסף.
  • ישיבת אור יוסף - ישיבה תורנית בשכונת גבעת אולגה בראשות רב העיר שמעון ח. ביטון.
  • מתחם MIXX - הנקרא גם מתחם סינמה סיטי, זה מתחם קניות גדול שנמצא בצפון מזרח העיר בכביש 65 הסמוך זה מתחם המבוקר ביותר בעיר, בפועל וישנו במתחם סניף של בית קולנוע סינמה סיטי חדרה.
  • שערי חדרה - מתחם קניות הנמצא בסמוך לכניסה לעיר מכביש 4
  • מתחם כיכר אלופים - מתחם קניות בחדרה, הנמצא דרומית לאזור התעשייה בעיר
  • קניון גני הדרים - קניון הנמצא במזרח העיר, בשכונת בית אליעזר
  • מתחם "מול החוף" או פארק אנרג'י חדרה - מתחם קניות חדש מול גבעת אולגה, במתחם קיימות מגוון רחב של רשתות אופנה, בריכת גלים וכן מסעדות רבות.
  • כיכר התשעה - ברחוב הנשיא ויצמן, בכניסה המזרחית לחדרה. לזכר קרבנות הפיגוע בצומת מגידו ב-5 ביוני 2002. בפיגוע נהרגו 17 איש, מתוכם תשעה בני חדרה. האנדרטה בנויה מתשעה חלקים לזכר תשעת הנספים.
  • ישיבת כנסת יצחק - ישיבה תורנית בשכונת שלמה. לומדים בה כ-400 בחורים, שרובם המכריע אינו תושבי העיר.

שכונות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיכר החשמל ורחוב צה"ל בעיר
כיכר התשעה בכניסה המזרחית לחדרה
פסל גפן וענבים בחדרה (ישראל פרימו)
סמל העיר בכניסה לחדרה
  • בית אליעזר (ע"ש אליעזר קפלן), שנוסדה בשנת 1951, היא שכונה בחלקה המזרחי של העיר. השכונה הוקמה בשנות החמישים ונקראת על שם שר האוצר הראשון אליעזר קפלן. לרוב בתי השכונה היו משקי עזר אשר הוקמו על ידי עולים מרומניה, מרוקו ותימן. בשכונה היה בית קולנוע קטן ואולם מופעים מקומי. לימים הפכה שכונת וילות בורגנית. בית אליעזר הורחבה בשנות השבעים ונבנו "נווה אליעזר" ו"שיכון יוגוסלבים". בשנות התשעים נבנתה "בית אליעזר החדשה". כיום מונה השכונה למעלה מ-25 אלף תושבים.
כיכר שי רובין
כיכר שי רובין
  • נווה חיים (ע"ש חיים ארלוזורוב) היא שכונה של בתים צמודי-קרקע בצפון העיר אשר נוסדה בשנת 1935 כאגודה שיתופית. לרוב בתי השכונה היו משקי עזר לעזרה בפרנסת המשפחה. מרכז השכונה היה מגדל המים, אשר שומר עד היום. בשכונה היה בית קולנוע קטן, לא-מקורה. על השכונה נכתב הספר "שכונה צומחת בחולות".[41] בו ניתן לקרוא על שנותיה של שכונת נווה חיים משנת 1935 ועד קום מדינת ישראל.
מרכז מסחרי בצומת חדרה
מרכז מסחרי בצומת חדרה
  • גבעת אולגה (ע"ש אולגה חנקין) היא שכונה במערב העיר. השכונה הוקמה בשנת 1949 וקרויה על שם אולגה חנקין, אשתו של גואל אדמות חדרה יהושע חנקין. השכונה נמצאת על חוף הים התיכון. בשנותיה הראשונות התיישבו בשכונה בעיקר עולים חדשים, מפוני מעברת אגרובנק. כיום השכונה מורכבת מן האזור הוותיק ומבניה חדשה העוטפת את השכונה. בשכונה כפר נופש לחיילי צה"ל "אולגה על הים".
  • נחליאל - שכונה בצידו הצפון-מזרחי של מרכז העיר. נוסדה כיישוב נפרד על ידי עולים מתימן ומעדן עוד בשנת 1912, ובהמשך סופחה לעיר. עולים אלה הגיעו מתוך ערגה לציון ועברו את מסעם מדרום מערב חצי האי ערב באמצעי תחבורה מסורבלים שונים.
  • שכונת עין הים היא שכונה חדשה שהוקמה בתחילת שנות ה-2000,[42] השכונה הבנויה בדרום-מערב העיר השוכנת בצפון עם שכונת גבעת אולגה ומדרומה עם שמורת הטבע גדור. השכונה ממשיכה לגדול ובליבה נמצא ה"פארק הים", השכונה מונה כ-1,900 יחידות דיור.
  • גבעת ביל"ו - בסמוך לשכונת נחליאל התפתחה שכונה של עולים מתימן, שהגיעו והתיישבו שם מעט אחרי קום המדינה ב"מבצע על כנפי נשרים". סמוך לגבעת ביל"ו המיושבת הייתה גבעה גבוהה יותר שעוררה עניין ארכאולוגי אצל משה דיין, שהיה פוקד מעת לעת את המקום חופר ומחפש שרידים ארכאולוגיים. לימים הוקם במקום זה מטווח.
  • חפציבה היא שכונה קטנה וצפונית בעיר שהוקמה בשנת 1946. תוכננה במקור על ידי חברת הכשרת היישוב בשנת 1939.[43] השכונה מאוכלסת בתושבים בעיקר מיוצאי תימן. בשנת 1992 רכשה חברת החשמל בהשקעה של 20 מיליון שקל את חוות חפציבה. כיום חוות חפציבה הוא פארק גדול ומרהיב אשר פתוח לציבור הרחב.
  • שכונת האוצר היא שכונה שכללה במקור בתים צמודי קרקע בלבד, והוקמה בשנת 1937. בשכונה מספר בנייני מגורים גבוהים שנבנו בתחילת המאה ה-21. מקור שמה בחברת: "אוצר התיישבות היהודים" שנוסדה ביוזמתו של יהושע חנקין, אשר גאלה את אדמות השכונה בתחילת המאה ה-20. במרכז השכונה נמצא פארק "גן יהושע" ע"ש גואל אדמות חדרה יהושע חנקין, שנחנך בשנת 1952.
  • שכונת כפר ברנדייס (ע"ש לואי ברנדייס) היא שכונה של בתים צמודי קרקע בדרום העיר, אשר הוקמה ב-1928 כ"כפר ברנדייס" - יישוב נפרד מחדרה, אשר לאחר קום המדינה סופח לעיר. בשכונה נמצא בית הספר הדמוקרטי בחדרה.
  • שכונת ניסן נבנתה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20. שכונה מעורבת של בתי קרקע ובניינים משותפים, הממוקמת בדרום-מזרח העיר, בין השכונות "ברנדייס" ו"בית אליעזר", וקרויה ע"ש ניסן רוטמן, חבר מחתרת ניל"י אשר על אדמותיו נבנתה השכונה. עד לבנייתה היה אזור זה פרדסים ומטעים. כיום (שנות ה-2000) ממשיכה השכונה להתרחב לכיוון מזרח.
  • שכונת אפרים היא שכונה שנוסדה בשנת 1930 וקרויה על שם אפרים צ'יזיק, שנפל במאורעות תרפ"ט. השכונה נמצאת בצדה הצפון מזרחי של העיר, בסמוך לכביש היציאה מחדרה לכיוון כביש 65, וגובלת בשכונת יוספטל.
  • שכונת ויצמן היא שכונה שנקראת על שם נשיאה הראשון של מדינת ישראל חיים ויצמן. תחילה היה שמה "אגרובנק" שכן השטח היה בבעלותה של חברת קרקעות מיסודו של בנק "אגרובנק", ובסמוך אליה שכנה המעברה בשם זה.
  • שכונת הפארק היא שכונה חדשה שנוסדה בעשור השני של המאה ה-21, הבנויה בדרום-מזרח העיר, בין שכונת ניסן לשכונת בית אליעזר. השכונה ממשיכה לגדול ובליבה נמצא ה"אקופארק", פארק אקולוגי גדול עם אגם. בנוסף, בשנת 2019 הוקם אזור מסחרי המיועד לרווחת תושבי השכונה.
  • שכונות נוספות הקטנות בגודלן; הן שמשון, קלרין (חדרה הצעירה), ביאליק, שלמה, פאר, גני אלון, יוספטל, גזית, הזיתים, בית"ר, הפועל המזרחי, יצחק, קדמת ים ונווה עובד.

בשנת 1989 נפתח במרכז העיר "קניון לב חדרה".

קניון עופר לב חדרה
קניון עופר לב חדרה
המרכז המסחרי "ויוה" ברחוב תרנ"א בחדרה.
המרכז המסחרי "ויוה" ברחוב תרנ"א בחדרה
"מול החוף וילג'"- חדרה.
"מול החוף וילג'"- חדרה

באמצע שנת 2021, נפתח ברחוב תרנ"א מרכז מסחרי בשם: "ויוה" שבו מספר רשתות מוכרות. קניונים קטנים נפתחו בהמשך גם סמוך לכביש 4 (צומת המשטרה), ובשכונת בית אליעזר. בעיר נפתחו מתחמי קניות פתוחים: מתחם "שערי חדרה" על כביש 4 ומתחם "מיקס" בכניסה המזרחית לעיר. בניגוד לנהוג במרכז העיר, במתחמים אלה ישנם עסקים הפתוחים בשבתות. בשנת 2018 נפתח בעיר מתחם הקניות "מול החוף וילג'".[44]

תרבות וספורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף התרבותי הגדול ביותר בעיר חדרה היא להקת "צבעי מחול" להקת המחול הייצוגית של העיר חדרה. הלהקה עטורת פרסים ושבחים ומייצגת את העיר ברחבי הארץ והעולם. מייסד הלהקה הוא הכוריאוגרף והמנהל האומנותי איציק כהן יליד העיר.

כדורגל:

כדורסל:

כדורעף:

כדורגל חופים:

מתקני ספורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחדרה ישנם שני מגרשי כדורגל:

  • אצטדיון הכדורגל הישן בעיר - מונה כ-3,000 מקומות ישיבה. לא מאושר למשחקי ליגת העל ועל כן משחקת הקבוצה בנתניה. בשנת 2021 הסתיימה בניית האצטדיון החדש, היכל האנרבוקס חדרה, ובמקום אצטדיון הכדורגל הישן, ייבנה מתחם בניינים בעשור הקרוב, (לפי עיריית חדרה). מדי שנה, בכל ערב יום כיפור, מתכנסים רבנים, כגון: הרב יצחק בצרי, הרב הראשי לעיר חדרה, הרב ישראל מאיר ביטון, רב קהילת יודעי בינה בעיר חדרה, הרב יניב עשורי, ואלפי שומרי מצוות/ מסורת מהעיר או מהסביבה, ומתפללים שם את סליחות יום הכיפורים.
  • מגרש גבעת אולגה - מגרש סינתטי המכיל 800 מקומות ישיבה.

היכלי ספורט:

את תושבי חדרה משרתת תחנת הרכבת חדרה מערב, שנמצאת בחלקה המערבי-מרכזי של העיר בסמוך לאזור התעשייה. התחנה המרכזית של חדרה נמצאת במרכז העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנה זו יוצאים קווי אוטובוס עירוניים ובין עירוניים.

במסגרת הקמת המסילה המזרחית מתוכננת הקמת תחנת רכבת נוספת אשר תשמש את תושבי העיר, תחנת הרכבת חדרה מזרח.

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי הרשות המקומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי ועד מתיישבים / מוכתרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שלמה מאירסון (1927–1946) נבחר ב-1936 לראש המועצה המקומית הראשון.
  • דוד ברמן (1946–1954) נבחר ב-1952 לראש העירייה הראשון.

ראשי העירייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ 1 2 סיון חילאי, יותר עצמאות, פחות פיקוח: שרת הפנים הכריזה על 8 רשויות איתנות חדשות, באתר ynet, 21 בדצמבר 2021
  7. ^ במסגרת הפינה "באופן מילולי" בגלי צה"ל (26/11/07). ראו קטע קול אבשלום קור, ‏מילים מקבילות בעברית ובערבית, יישובים ערביים וקווקזיים שקלטו את שמם מיישובים יהודיים, באתר iCast‏, 1.6.10
  8. ^ יישוב בעל שם זהה היה גם בדרום מישור החוף, ועל שמו נקראת העיירה גדרה.
  9. ^ תוספתא שביעית, ז', ח'
  10. ^ אדמת קדש, ד', א', באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
  11. ^ שומרונים ופגאנים בשרון לאור ברייתא תלמודית והממצא הארכאולוגי, באתר פורטל הדף היומי
  12. ^ אתר Wiki חדרה
  13. ^ מפה בהוצאת צבא בריטניה, 1918 (באנגלית) גליון Tireh עם ציון היישוב חדרה בשמות Liktera (Hudeira), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  14. ^ Roy Marom, Hadera: transnational migrations from Eastern Europe to Ottoman Palestine and the glocal origins of the Zionist-Arab conflict, Middle Eastern Studies 0, 2023-03-09, עמ' 1–21 doi: 10.1080/00263206.2023.2183499
  15. ^ חבצלת, "חנקין קונה אדמות חדרה", ט"ז כסליו תרנ"א, (1890)
  16. ^ יוסי בן-ארצי, להפוך מדבר לכרמל הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2004, עמוד 229
  17. ^ חדרה, הפועל הצעיר, 03 מאי 1908
  18. ^ תיאור הקשיים של מתיישבי חדרה הראשונים, כפי שהם מתוארים בכתבה בעיתון "צפירה"
  19. ^ האור, ז' בתשרי א'תתכ"ג לחורבן (9 באוקטובר 1891). צילום הגיליון באתר הספרייה הלאומית.
  20. ^ הצבי, י' בסיוון א'תתכ"ז לחורבן (22 במאי 1896). צילום הגיליון באתר הספרייה הלאומית.
  21. ^ בארץ ישראל, הצפירה, 16 בפברואר 1911
  22. ^ חדרה, הפועל הצעיר, 13 בפברואר 1914
  23. ^ מפות גושים של חדרה, שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, באתר הספרייה הלאומית, ארכיון עזרא רוטמן, מפות מדידה - אזור חדרה וחיפה, מפות 8 עד 11
  24. ^ אברהם בן-שלום, גיולה מאנדי - חלוץ שיטת הכדורגל ההונגרי, דבר, 14 ביוני 1959
  25. ^ צ. טל, "המיעוט" ו"הרוב" בחדרה, חרות, 30 במאי 1965
  26. ^ איתן אורטסמן, חדרה לא ניצלה ביתיותה והרכב חסר של ירושלים, מעריב, 20 בפברואר 1972
  27. ^ אלכס פרלסמן, קרית-שמונה ונצרת-עלית במבחנים קשים ב'ארצית', מעריב, 8 באוקטובר 1982
  28. ^ מירית אזרחי, החמישייה הפותחת: הוועדה הקרואה בחדרה מתחילה לעבוד, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2010
  29. ^ מלון רמדה חדרה ייפתח עוד לפני פסח. כמה יעלה לילה?, באתר וואלה, 5 במרץ 2017
  30. ^ איתן גליקמן, [https://www.ynet.co.il/news/article/b1jew11fa לאחר כתב האישום נגדו: ראש העיר חדרה הושעה מתפקידו ], באתר ynet, 16 בינואר 2022
  31. ^ רענן בן צור, חדרה: מפלס המים ירד, חודש החשמל ברוב העיר, באתר ynet, 9 בינואר 2013
  32. ^ איתמר רותם, תקווה חדשה: האם עד סוף 2018 יפתח בית קולנוע במתחם המיקס בחדרה? Mynet חדרה. 20 ביולי 2017
  33. ^ אתר למנויים בלבד יעל דראל, חופים לעשירים: המדינה מתכננת להקים תשע מרינות חדשות לאורך חופי ישראל, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2018
  34. ^ עיריית חדרה, מינהל התכנון מקדם תוכנית מתאר ארצית למעגנות לאורך חופי הים התיכון, כולל הקמת מרינה בחדרה עם 1,000 מקומות עגינה., באתר פייסבוק, ‏8 בנובמבר 2018
  35. ^ פרסום ראשון: חדרה רוצה מרינה שתכיל עד אלף כלי שייט - פלאשנט חדשות - עיריית חדרה, באתר flashnet.co.il
  36. ^ ירון דורון, מלתעות בחוף חדרה, באתר ישראל היום, 17 בדצמבר 2018
  37. ^ 'כרישים בזרם' - כרישים בשפך נחל חדרה, באתר https://www.hadera-tour.city/
  38. ^ דותן לוי, כלכליסט, אושרה להפקדה תוכנית ל-4,300 דירות במזרח חדרה, באתר ynet, 15 בינואר 2020
  39. ^ פרופיל חדרה באתר הלמ"ס
  40. ^ אתר האינטרנט הרשמי של אקופארק
  41. ^ "שכונה צומחת בחולות". אתר תיעוד, אפרים פרנק
  42. ^ שירלי ששון-עזר, בדרך למעלה - מערב חדרה: השכונות עין ים וחופים, באתר כלכליסט, 14 בדצמבר 2010
  43. ^ מפת חפציבה, 1939, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  44. ^ יעל געתון‏, לא עוד קניון? הצצה ראשונה למתחם הקניות הענק שנפתח בחדרה, באתר וואלה, 25 באפריל 2018
  45. ^ באתר charmeck
  46. ^ El Paso Texas and Hadera Israel – Sister Cities and a New Economic Alliance - See more at: http://itrade.gov.il/us-houston/2015/05/22/el-paso-texas-and-hadera-israel-sister-cities-and-a-new-economic-alliance/#sthash.Ly29F2MM.dpuf,‏ 22 במאי 2015
  47. ^ דוד תדהר (עורך), "יעקב ברמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1348
  48. ^ עדי חשמונאי, ראש העיר חדרה הושעה מתפקידו לחצי שנה בעקבות כתב האישום נגדו, באתר הארץ, 17 בינואר 2022