בית הפקידות בראשון לציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הפקידות הראשון

בית הפקידות בראשון לציון הוקם בשנת תרמ"ד (1883) מכספי הברון רוטשילד ושימש למגורי הפקיד הראשי של הברון. בבית זה  התגוררו גם פקידי הברון והוא שימש כמרכז האדמיניסטרציה של המושבה.

בית הפקידות היה המבנה הגדול והמפואר ביותר במושבה בשנותיה הראשונות.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1882 קמה המושבה ראשון לציון בארץ ישראל. מהרגע שהוקמה, למושבה היו בעיות רבות בעיקר כלכליות. הרבה כסף הושקע בהכשרת הקרקע לזריעה ולחפירת בארות, האמצעים הכספיים של המתיישבים היו דלים ומצבם הכלכלי היה גרוע..

בהקשר למצב הכלכלי הקשה כותב חביב[2]:

"ושאלת העתיד עמדה בכל חריפותה ומרירותה, נמנו וגמרו לשלוח שליח לחוץ-לארץ לבקש עזרה".

יוסף פיינברג, שהיה ממייסדי המושבה נבחר כדי לגייס כספים למען המתיישבים הוא נפגש עם הברון רוטשילד והברון החליט לקחת תחת חסותו את המושבה.

רוטשילד שלח כסף בסכום של עשרים וחמישה אלף פרנק למושבה ראשון לציון בידי שמואל הירש שהיה מנהל מקווה ישראל. הכסף נועד על מנת ללמד את תושבי המושבה ראשון לציון הלכות עבודת האדמה. ובנוסף, כדי לנהל את ענייני המושבה מינה את האגרונום דיגור למנהל מקומי במושבה.

למשרדו של הברון רוטשילד  קראו "בית הפקידות" והתואר של רוטשילד היה: "הפקיד".

תושבי המושבה קראו למשרדו "בית הפקידות" ,כי בו התרכזו פעולות פקידי הברון רוטשילד בראשון לציון. מכאן החלה תקופת "הפקידות" אשר השפיעה על אנשי היישוב מזמן הקמתו של בית הפקידות (1884) למשך שבע עשרה השנים הראשונות: התרמ"ג- התר"ס".        

בית הפקידות כיום

בית הפקידות היה מקביל לבית הממשלה, ורוטשילד- הפקיד היה המושל.[3]

המרפסת של בית הפקידות לפני שנפלה

בתי המנהל ותפקידם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי המנהל התגוררו מנהלי המושבות והפקידים, בתי המנהל מילאו תפקיד מרכזי בחיי היום-יום והיו מוקד לפעילות ציבורית וכלכלית. 

בשל עיצובם הם תפסו מקום בולט בנוף השטח הבנוי של המושבות. בית הפקידות הוקם בסמוך לבתי המנהל. החלוקה ביניהם הייתה שבבית המנהל התגוררו הפקידים ובבית הפקידות הם סיפקו שירותים לתושבים. בית הפקידות היה למקום עבודתם.

בית הפקידות בראשון לציון נבנה ברחוב הראשי ב-1884 והיה שונה בצורה מובהקת בין שאר מבני הציבור במושבות אחרות. מבנה זה היה בעל שתי קומות, שאליו עלו בגרם מדרגות רחב מן הרחוב. הוא שימש את פקידי הברון במשך עשר שנים ולאחר מכן נבנה להם מבנה חדש, והמבנה הישן נמסר למשפחות מתיישבים. מאחורי הבניין בנתה הפקידות אורוות ומחסנים. הפקידות בנתה גם לרופא ולפקידי היקב  בית ברחוב הראשי, שברבות הימים היו בית המועצה והעירייה.                               

בשנות ה-90 האחרונות של המאה ה-19 עם סיום הבנייה של היקב החלו פקידי הברון ליצור "רובע פקידותי" ברחוב המוליך מבית הכנסת ליקב (בעשור השני של המאה ה-21: רחוב הכרמל).

בית הפקידות היה צר ומספר הפקידים היה רב ולכן הוחלט ליצור מבנה חדש (כיום זה רחוב אחד העם והכרמל).

ברחוב הפקידות היו מבני ציבור, מבני חינוך, חנויות ובתי מגורים לפקידים, הם נבנו למעשה למען הפקידות וצרכיה ולמען הציבור.[4]

בשנות האלפיים, המבנה משמש כבית יד לבנים, המנציח את זכר בני ובנות ראשון לציון, שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות טרור. גם במותם, הם חלק מהעיר, והבית מכבד את זכרם בכל ימות השנה. שם מתקיימים טקסי זיכרון, ימי עיון ומורשת קרב ופעילויות למען משפחות שכולות.

שמות פקידי הברון ושנות כהנותם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקידי הברון ושנות כהונתם:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית הפקידות הראשון, מוזאון ראשון לציון (בhe-IL)
  2. ^ אלבום משפחות - מוזיאון ראשון-לציון - פקידי הברון, www.gen-mus.co.il
  3. ^ בן ארצי י', המושבה העברית בנוף ארץ ישראל: 1882-1914,מבנים:מחשבות תוכניות ובניה, הוצאת ירושלים : יד יצחק בן-צבי, 1988, פרק רביעי, עמ' 166-168
  4. ^ דוד יודילוביץ, דברי ימי ראשל"צ, הוצאת דפוס מרכז, 1941, עמ' 437