לדלג לתוכן

משתמש:חסר חיים/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפוצה בישראל, ציבע חום-אפור
שוכן בעצים ובסבכים בהם הוא מקונן

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך גופה כ-13 ס"מ משקל ממוצע כ-7 גרם. מותת כנפיים 4-4.5 סנטימטר. חלק גוף עליון חום-אפרפר, ומפוספסים בפסי אורך קצרים בצבע חום כהה. גחון לבן- אפרפר. זנב הארוך (כ-6-7.5 ס"מ) והמזדק מדורג, ובנוי מעשר אברות, שכל אחת מסתיימת בכתם שחור העטור בקצ בפס לבן. מקור ארוך, לזכר מקור שחור.

תוחלת חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממוצעת שנה וחצי, עשוי להגיע עד ל חמש שנים. נלכד פרט מוטבע שהגיע ל6 וחצי שנים

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפוצה בעיקר בצפון מזרח אפריקה, מעיראק ועד תורכיה. בכל רחבי ישראל

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרקים קטנים, חסרי חוליות, זרעים מפירות

רביה וקינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חים בזוגיות כל ימות השנה. הזכר שומר על נחלתו ונלחם בכל פשוש זר החודר אליה. עונת הקינון החל מחודש מרס ועד סוף יוני. במשך פרק זמן זה משלימים הפשושים 3-2 מחזורי קינון. הנקבה מטילה בין שלוש ל-חמש ביצים, שצבעןורודות עם נקודות אדמדמות. דגירה 12-13 יום. ביום מתחלפים הזכר והנקבה בלילה הנקבה. הגוזל עוזב את הקן לאחר 12-13 יום, ההורים ממשיכים להאכילם עוד כ- 15-10 ימים מחוץ לקן.

Prinia gracilis ? Graceful Warbler Graceful Prinia


קריאת טבלת מיוןפשוש
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: סבכיים
סוג: פשוש
שם מדעי
Prinia gracilis


הפשוש היינה ציפור שיר זעירה ממשפחת הסבכיים(?), גבה חום אפרפר מפוספס, זנבה ארוך מדורג וזקור.היא אחת מהציפורים הנפוצות בישראל.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפושוש היא אחת מציפורים הקטנות בישראל. אורך גופו נע בין 12.2 ל-13.8 ס"מ. משקלו 7.5-6.8 גר'. מוטת הכנפיים 4.1-4.5 ס"מ. גב הפשוש חום- אפרפר מפוספס בפסי אורך קצרים בצבע חום-כהה. צבע הבטן לבן- אפרפר. זנבו הארוך (כ-6.7-5.2 ס"מ, כמחצית מאורכו) והמזדק, ובנוי מעשר אברות מדורגןת, שכל אחת מסתיימת בכתם שחור מוקף בלבן. מקור הפשוש ארוך ודק. צבע מקור הזכר נעשה שחור בעונת הקינון.

תפוצה ואיזורי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפשוש נפוץ בצפון מזרח אפריקה ודרום מערב אסיה, ממצרים וסומליה עד לצפון הודו, ומעיראק ועד תורכיה.

הפשוש יציב (לא נודדת. נמצאת בכל עונות השנה) ונפוץ בישראל. שכיחה ברוב חלקי ישראל מצפונה ועד צפונ הנגב, בייחוד בעמקים ובמישורים שבצפון ובמרכז.

הפשוש שוכן בשטחים חקלאים, בגנים, שדות, ביצות, חורשות ובשטחים עירוניים.