ציפורי שיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgציפורי שיר
Passeriformes-01v01.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
תת־מחלקה: עופות בתראים
סדרה: ציפורי שיר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Passeriformes
ליניאוס, 1758
הפזאי Euphagus cyanocephalus

ציפורי שיר (שם מדעי: Passeriformes) היא סדרת-ענק של עופות, שכוללת יותר ממחצית העופות. בסדרה כ-5,400 מינים, שהופכים אותה לסדרה המגוונת ביותר של בעלי חוליות, בפרט יונקים ומכרסמים. לציפורי השיר תפוצה כלל עולמית, בכל היבשות למעט אנטארקטיקה, כאשר מגוון המינים הרב ביותר הוא באזורים הטרופיים.

מקור השם המדעי (Passeriformes) בשמו הלטיני של הסוג דרור Passer בו מספר מינים נפוצים. חלק מציפורי השיר זכו לשמות המעידים על יכולת ווקלית מוזיקלית: כנרית, חצוצרן, זהבן מחלל, זמיר, זמירון, כנפרננים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טווח גודל הגוף ומשקלו נע אצל ציפורי השיר בין 1.4 ק"ג אצל העורב השחור או עורב עב מקור (Corvus crassirostris) (בהתאם, האורך 67-54 ס"מ ומוטת הכנפיים 130-115 ס"מ) לבין לא יותר מ-4.2 גרם (ו-6.5 ס"מ) אצל טירן גמדי קצר-זנב (Myiornis ecaudatus). סדרה זו מכילה מינים רבגוניים בהופעתם כעדניים (ציפורי גן העדן) מגינאה החדשה, ובארץ ישראל זהבן מחלל וכן צופית בוהקת.

מגוון רחב של הופעות והתנהגויות מגוונות, גודלם הקטן והקלות היחסית של הצפייה בעופות אלו, הפכו מינים רבים בסדרה זו למוכרים ואהובים בקרב תרבויות שונות, וכן למושאי מחקר של מדענים מקרב תחומי מדעי החיים.

ידוע בקרב טקסונומים כי סדרת ציפורי השיר מונופילטית. טענה זו מבוססת על מחקרים פילוגנטיים רבים שמצאו כי לפרטים בסדרה זו מספר מאפיינים מורפולוגיים ואנטומיים:

  1. צורת הזרע ספיראלית
  2. מרביתם עופות שוכני קרקע, אצבעותיהם חסרות קרומים. שלוש אצבעות מופנות קדימה ואחת אחורנית
  3. הבוהן גמישה וגדולה מיתר האצבעות
  4. מטבוליזם מהיר יחסית
  5. חוליות צוואר מעטות
  6. כנף וגפה אחורית בעלות שרירים מפותחים ייחודיים
  7. גולגולת ייחודית – Bony palate מפותח.

אצל ה- Oscines (ראו מיון) ניכרים גם המאפיינים:

  1. יכולות למידה מפותחות
  2. יכולות ווקאליות מגוונות בזכות בית קול מפותח

לציפורי השיר לא נמצאו קשרים פילוגנטיים מובהקים עם סדרות אחרות במחלקת העופות, שיוכלו להיחשב כ"קבוצת-אחות" לה (בעלות "אב" משותף). בעבר, שיערו כי הסדרה מקורבת אל הסדרות - קוקיתאים, כחלאים ונקראים על בסיס דמיון מורפולוגי ומולקולארי ועל אף השונות הרבה, למשל מבנה הרגל הזיגודקטלי (2 אצבעות לפנים 2 לאחור) , אצל המוזכרים לעיל. מחקרים שנערכו בשיטה של היברידיזציה (הכלאה) של חומצות גרעין, מצאו דווקא עדויות על קשרים מורפולוגיים עם הסדרות: יונאים, עגוראים, חסידאים, וכן הסדרה שהוכחדה פורוסרקוסיים, כך שהיום ממיינים את הסדרות המוזכרות לעיל בעל-סדרה Passerimorphae.

קיים קושי רב בהכללת התנהגות שתאפיין את כל חברי הסדרה, הרגלי הרבייה למשל מגוונים ורבים. ההופעות בסדרה זו משתנות תדיר ומתבטאות בעיקר בניצויים השונים זה מזה בצורתם ובצבעם, מגוון זה מתרחש בעקבות מבני קרטין שונים וכן הימצאות פיגמנטים שונים ודרכי חדירתם לגוף.
מרבית ציפורי השיר נודדות מאתרי הקינון באזורים הצפוניים לאזורים הממוזגים. גידול הצאצאים מתבצע במרבית המינים על ידי שני הזוויגים.

ההיסטוריה האבולוציונית של משפחות ציפורי השיר והקשר ביניהן נשארו מסתוריים למדי עד שלהי המאה ה-20. במקרים רבים, משפחות ציפורי השיר אוגדו יחד על בסיס דמיון מורפולוגי, אשר כיום מאמינים שהוא רק תוצאה של אבולוציה מתכנסת, ללא קשר גנטי הדוק. לדוגמה, "גדרונים" של ההמיספירה הצפונית, של אוסטרליה, ושל ניו זילנד, נראים מאוד דומים ומתנהגים באופן דומה, ועם זאת שייכים לשלושה ענפים מרוחקים באילן היוחסין של ציפורי השיר; הם מרוחקים עד כמה שניתן בעודם שייכים לסדרת ציפורי השיר.

מוצאם הגאוגרפי של סדרת ציפורי השיר אינו ידוע, ממצאים המתועדים לאאוקן נמצאו בקווינסלנד שבאוסטרליה. אולם מחקרי ההיברידיזציה מצביעים על תחילת התמיינותם עוד בטריאס. בכל מקרה, נראה כי הם נפוצו לשאר העולם מחצי הכדור הדרומי.

רוב מיני ציפורי השיר מקננים על עצים, ומכינים בעצמם את קיניהם, יש כמה מינים שאורגים קינים גדולים ובעלי צורה ייחודית, כמו אורג מסכה אפריקני או אורופנדולה.

מיון מדעי של ציפורי שיר[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]