משתמש:טישיו/בין השמשות
משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ה', הלכה ד': משתשקע החמה כו' והוא ספק כו'. עיין לקמן משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות קידוש החודש, פרק ב', הלכה ט', ועיין לקמן במשנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות תרומות, פרק ז', הלכה ב'. והנה עיין בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה ד', דמביא ראיה דאם קרא קריאת שמע בין השמשות לא יצא, והווה כספק קריאת שמע עיין שם. ועיין בירושלמי פרק ח' דפסחים סוף ה"ב גבי זרק דם חטאתו בין השמשות, עיין שם: (שספק כיפר), ועיין בהוריות דף ד' ע"א משל דסומכוס (תניא איפכא בתחילה גובין להן דברי רבי יהודה ר"ש אומר מתרומת הלשכה הן באין תני ר"מ מחייב ור"ש פוטר ר"א אומר ספק משום סומכוס אמרו תלוי אמר ר' יוחנן אשם תלוי איכא בינייהו א"ר זירא משל דר"א למה הדבר דומה לאדם שאכל ספק חלב ספק שומן ונודע לו שמביא אשם ולא מבעיא למ"ד צבור מייתי דמפרסמא מלתא אלא אפילו למ"ד ב"ד מביאין דלא מפרסמא מלתא אי הוה שאיל הוו אמרין ליה אמר ר' יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא משל דסומכוס למה הדבר דומה לאדם שהביא כפרתו בין השמשות ספק מבעו"י נתכפר לו ספק משחשכה נתכפר לו שאין מביא אשם תלוי ולא מבעיא למ"ד ב"ד מביאין דלא אפרסמא מלתא אלא אפילו למ"ד צבור מביאין דמפרסמא מלתא והוו אמרינן ליה דהכא בספק מבעוד יום ספק משחשכה אי שאיל לא אשכח אינש דמשייליה), ובירושלמי פרק ג' שם הלכה ג' גבי ספק כפרה כיפר, ועיין בתוספתא כריתות פרק ב' דמבואר שם להיפך.
יום הכיפורים שחל להיות ערב שבת, עשה מלאכה בין השמשות רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר: אמר רבי יוסי איני רואה את דברי רבי אליעזר בזו, שאני אומר כתב שתי אותיות אחת בשבת ואחת היום הכיפורים פטור! ובין השמשות שמא מקצתו מן היום ומקצתו מן הלילה נמצא דנתחלק המלאכה ופטור - מנחת ביכורים שאין שני ימים מצטרפים למלאכה אחת. אמרו לו: מכה בפטיש יוכיח. אמר להם הגבהה היתה בשבת והורדה ביום הכיפורים. עשה מלאכה בין השמשות של יום הכיפורים בין מלפניו בין מלאחריו פטור מאשם תלוי, שכל היום מכפר. עשה מלאכה בין השמשות של שבת, בין מלפניו ובין מלאחריו חייב
ועיין ערובין דף מ"א ע"א ד"ה אי אתה:
תניא אמר רבי יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני ר"ע ותשעה באב שחל להיות בע"ש היה והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח ולא שהיה תאב לה אלא להראות לתלמידים הלכה ורבי יוסי אומר מתענה ומשלים אמר להן ר' יוסי אי אתם מודים לי בט' באב שחל להיות באחד בשבת שמפסיק מבעוד יום אמרו לו אבל אמר להם מה לי ליכנס בה כשהוא מעונה מה לי לצאת ממנה כשהוא מעונה אמרו לו אם אמרת לצאת ממנה שהרי אכל ושתה כל היום כולו תאמר ליכנס בה כשהוא מעונה שלא אכל ושתה כל היום כולו. ובתוספות: אי אתם מודים בתשעה באב. וא"ת והא אמר שמואל בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נד:) תשעה באב בין השמשות שלו מותר וי"ל דמ"מ מתחיל מבעוד יום לפי שאי אפשר לכוין תחילת הלילה ועוד דר' יוסי סבירא ליה בין השמשות כהרף עין ואין אדם יכול לעמוד עליו. ואין לפרש דהכי קאמר דהיכא דהפסיק סעודתו דהוי כמו קבלת תענית בשבת דהא לא מצי קביל תענית בשבת עליה ועוד דאמרינן דאפילו יוה"כ דתוספת שלו דאורייתא שרי לאכול אע"פ שכבר הפסיק כדאמרינן באיכה רבתי ר' יהודה בן בתירא אזל לנציבין בערבא צומא רבא אזל ריש כנישתא לזמוני ליה א"ל כבר אכלי ופסקי א"ל אשגחאי עלי דלא לימא גברא רבא הוא דלא אשגח עילויה אזיל עמיה ומסיק התם דאכל מכל עיגול חד פתיתא ומכל מאכל פת אחד ומכל חבית חד כוס
והא כיוון דמה דמפסיק בתשעה באב הוא מטעם שמא הוא לילה ואם כן לא קיבל עליו תעניתו מבעוד יום. ועיין בהך דסוכה דף מ"ו ע"ב גבי אי אתרמי לי ה סעודה בערב שבת עיין שם, ועיין בירושלמי פ"ג דנזיר הלכה ה' הגע עצמך שנולד בין השמשות עיין שם, ועיין ירושלמי שבת פי"ט גבי מה דשאל שם נולד בין השמשות ימול בין השמשות, ועיין תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ד, עמוד ב', כגון שבא למול בין השמשות עיין שם, ועיין בבא בתרא ק' ב דאמטויי בין השמשות