תלמוד ירושלמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספרות חז"ל
Talmud set.JPG
העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר
העמוד הראשון של מסכת ברכות הירושלמית עם פירוש פני משה

התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים.

הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל במאה השלישית. הרמב"ם ייחס חיבורו לאמורא רבי יוחנן, שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל.[1] אך מוזכרים בו אמוראים שחיו כמה דורות אחריו, והכוונה שזה יצא מבית מדרשו. מסכת נזיקין שונה באופיה מיתר התלמוד הירושלמי, והיא משקפת כנראה עריכה מוקדמת יותר, המזוהה ע"פ חוקרים מסוימים כ"תלמודה של קיסרין" הנזכרת בתלמוד זה מספר פעמים.‏[2] לפי הרב יצחק אייזיק הלוי התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו הוא זה שנלמד בישיבת ציפורי לפני גזירות הקיסר גאלוס והנציב הרומאי ארסקינוס בשנת ד'קי"א (351). בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת אביי ורבא.

נוסח התלמוד הירושלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירושלמי שלפננו הוא משופע בשיבושים וטעויות נוסח, דבר שנגרם ממיעוט העיסוק בו במהלך הדורות.[3] התלמוד הירושלמי כתוב ארמית גלילית. שפה זו מתועדת גם בתרגומי התנ"ך שמוצאם מארץ ישראל. בעבר נטו לחשוב שכתיבו של הירושלמי שונה מן הכתיב ה"בבלי", אך ממצאי כתבי יד וקטעי גניזה גילו שאין לדבר אחיזה במציאות. התלמוד הירושלמי בנוי "שמועות" (כניסוחו של יעקב זוסמן), ולא "סוגיות", כמו בבבלי. הירושלמי אינו נוטה לשאול שאלות הבהרה דידקטיות או להסביר את עצמו.

לפני התלמוד הירושלמי הייתה המשנה בנוסח שונה מעט מזה שהיה לפני עורכי התלמוד הבבלי. יש הסבורים כי היו קיימות שתי מהדורות משנה, האחת בארץ ישראל והשנייה בבבל. ניתן, עם זאת, להראות כי בארץ ישראל היה נוסח משנה "נזיל" יותר מאשר בבבל, וכמה שינויים בין נוסחי המשנה שלנו מוסברים על ידי סוגיות הדנות בעניין בתלמוד הירושלמי - דוגמה מובהקת היא המשנה הראשונה בפרק רביעי במסכת בבא מציעא.

סוגיות רבות בירושלמי מקבילות זו לזו, באופן כמעט מדויק. לעתים ניכר בהן שיבוש המעיד על מקור כתוב, כמו דילוג שורה. הרבה פעמים כשהעתיקו את הסוגיא למקום השני, לא דקדקו בדבר וצרפו גם דברים שאינם קשורים כלל למקום השני.

הבדלים במסכתות לעומת הבבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מהתלמוד הבבלי, קיים תלמוד ירושלמי גם על כל סדר זרעים, העוסק ברובו במצוות חקלאיות הנוהגות רק בארץ ישראל. וכן על מסכת שקלים מסדר מועד. לעומת זאת אין תלמוד ירושלמי על סדר קדשים, שיש עליו תלמוד בבלי. שלוש מהמסכתות בתלמוד הירושלמי הנמצאות בידינו כיום הן קטועות:

  • מסכת נידה בידינו רק שלושה פרקים ראשונים - לפי התוספות בבבלי נידה סו ע"א משתמע, שמסכת זו המשיכה בתלמוד הירושלמי לפחות עד לפרק השביעי.
  • מסכת מכות יֶשְנָם רק שני פרקים ראשונים מתוך שלש. כבר ממפרשי התלמוד הראשונים רואים שלא היה בידם פרק שלישי, אמנם קטע קצר נמצא בכת"י בודאפשט על המשנה האחרונה במסכת. קטע זה נמצא גם ברמב"ן ובעוד כמה ראשונים בשם הירושלמי פרק ג' של מכות.‏[4] לטענת שאול ליברמן כל הסוגיות של הפרק הושמטו מכיוון שהם מקבילות לסוגיות הקימות כבר בתלמוד בבלי, ועל פי שיטה זו הוא שיחזר איזה סוגיות יש בפרק. שחזור זה הודפס בנספח ל"הלכות הירושלמי להרמב"ם", שהוציא לאור שאול ליברמן. אמנם שיטתו במחלוקת ולא מקובלת על כולם.
  • מסכת שבת יֶשְנָה רק עד לפרק העשרים, וחסרים ארבעה פרקים האחרונים.

ייתכן שחסרון פרקים זה נובע משילוב של שני גורמים: ריבוי הסוגיות המקבילות, ומנהג הסופרים, המתועד למשל בכתב יד ותיקן 30 של בראשית רבה להפנות לסוגיות המקבילות באמצעות ההוראה "גרשׁ", כלומר "משוך", בתוספת מראה מקום. ברבות הימים נשמטו ההוראות, וגם הסוגיות אליהן הפנו, ונשארו פרקים "ריקים", עם זאת תיתכן עוד אפשרות, שכן במכתב שכותב 'פרקוי בן באבוי' תלמיד תלמידו של רב יהודאי גאון שנתגלה בגניזה, הוא כותב שאצל בני ארץ ישראל לא עבר תלמודם על פה במשך הדורות (כמו שעבר אצל ישיבות בבל), אלא הוא נשתכח מהם והם החזירוהו על ידי ספרים גנוזים שמצאו, (דברים כעין אלו כותב גם רב שרירא גאון בתשובה: וואהדורי אהדרוהו בנוסחאי וכיוצא באלו...) ייתכן ואותם ספרים גנוזים היו חסרים כך שלא היה ניתן לשחזר את כל הירושלמי, מה שמחזק השערה זאת היא השערה נוספת אותם מעלים החוקרים לפיה משיבושים משותפים בכל נוסחי הירושלמי, נראה כי היה טופס כתוב אחד, משובש, שהוא המקור לכל נוסחאות הירושלמי שבידינו, ייתכן ואותם 'ספרים גנוזים' הם אותו טופס. אם כי דבריו אילו נכתבו במגמה פולמוסית בה הוא תוקף את מנהגי בני ארץ ישראל ומכנה אותם 'מנהגי שמד' כשבכך הוא מנסה להכריח אותם לקבל את מרות גאוני בבל.

התלמוד הירושלמי הוא כ-40% מגודלו של הבבלי, לפי כמות המילים.

עריכת התלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב חלקי התלמוד נערכו בטבריה שהייתה מקום התורה הגדול ביותר באותו תקופה. ככול הנראה זמן עריכת התלמוד במאה ה-3 וה-4. יש הטוענים שחלקים מסדר נזיקין, לא נערכו באותו המיקום, אלא בישיבות גדולות נוספות בארץ. זמן חתימת התלמוד אינו ידוע, ולכן, בעקבות אירועים היסטוריים ואחרוני האמוראים של אותו דור (רבי מנא ורבי יוסי בירבי בון), יש הנוטים לקבוע את זמן חתימתו לאמצע המאה ה-4.

כתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף מהתלמוד הירושלמי מהגניזה הקהירית

התלמוד הירושלמי שרד בידינו בכתב יד שלם אחד בלבד, הוא כתב יד סקליגר 3 (Or. 4720) שבספרייה של אוניברסיטת ליידן ("כתב יד ליידן"), שנכתב על ידי ר' יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין הרופא ממשפחת הענווים בשנת 1289. כתב יד זה, יחיד במינו בעולם, הועתק גם הוא מכתב יד יחיד. כך שלמעשה כל מחקר הירושלמי בנוי על כתב יד זה באופן כמעט בלעדי. דפוס ונציה של הירושלמי (רפ"ג) הועתק גם הוא מכתב יד זה, לאחר שתוקן בידי חבר תלמידי חכמים. כל שאר דפוסי הירושלמי הועתקו מדפוס ונציה, כך שהנוסח בהם חסר משמעות מבחינת תולדות הנוסח של הירושלמי. לאחרונה הועלה כתב היד לרשת האינטרנט (ראו קישור בפסקת כתבי יד ומהדורות) וניתן לצפות בו לכל דורש.‏[5]

יצא גם תלמוד ירושלמי במהדורת האקדמיה ללשון העברית, המבוסס על כתב יד ליידן. במהדורה זו ישנם שני רבדים: הראשון, העתקה מדויקת של כתב יד ליידן, והשני הוא הגהה וניסיון חלקי לשפר את הנוסח, את החלוקה ושיבושים מעדי נוסח נוספים של הירושלמי. אך הדבר המיוחד במהדורה זו הוא שההצעות של המגיהים מסומנות ומודגשות על מנת שהמעיין יוכל להבחין בין השערה לבין גוף כתב יד ליידן.‏[6]

כתבי יד אחרים מכילים חלקים (קטנים יחסית) מן הירושלמי: כתב יד ותיקן Ebr. 133 מכיל את סדר זרעים ומסכת סוטה וכתב יד אסקוריאל G-I-3, שנתגלה בשנת 1977, מכיל את מסכת נזיקין, ויצא לאור, עם שני מבואות, בשנת 1984, על ידי א"ש רוזנטל ושאול ליברמן. קטעים רבים מן הגניזה הקהירית וקטעי כריכה מספריות אירופיות מעידים גם הם על נוסח הירושלמי. חלקם הגדול התפרסמו על ידי לוי גינזבורג בספר "שרידי ירושלמי" (ניו יורק, 1909).

משיבושים משותפים בכל נוסחי הירושלמי, נראה כי היה טופס כתוב אחד, משובש, שהוא המקור לכל נוסחאות הירושלמי שבידינו.

הרמב"ם כתב "הלכות ירושלמי" בדומה לספר ההלכות של הרי"ף. קטעים ממנו נמצאו בקהיר ויצאו לאור בידי שאול ליברמן.

"ספר ירושלמי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ספר ירושלמי" הוא כינויו של כתב יד מיוחד שהיה באשכנז, בחוגו של ראבי"ה, (ואפשר שהגיע לראבי"ה מאיטליה על ידי ר' שמואל בן נטרונאי, המצטט ממנו לראשונה‏[7]). זהו כתב יד שיש בו אוסף מדרשים שונים שאינם קשורים לתלמוד ירושלמי, והרבה פעמים שהראבי"ה וראשונים אחרים מזכירים בדבריהם "ירושלמי", נתכוונו לספר זה ולא לתלמוד ירושלמי. עד לאחרונה היה קיומו היפותזה של אביגדור אפטוביצר וכמה חוקרים בודדים בלבד, שנועדה להסביר מדוע קטעים שהראשונים הללו מצטטים בשם "ירושלמי" אינם בירושלמי לפנינו. בשנים האחרונות נמצאו קטעים של כתב יד אשכנזי בעל אותם מאפיינים בדיוק, ואף מצויות בו התוספות המצוטטות על ידי ראבי"ה וחוגו ושאינן בכתבי יד אחרים. הקטעים, שפורסמו על ידי פרופ' יעקב זוסמן, מכריעים שספר מעין זה אכן היה קיים, והוא כנראה המקור לדברי הראשונים האשכנזים הללו.

תלמוד ירושלמי על סדר קדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ירושלמי על סדר קדשים

התלמוד הירושלמי אינו מכיל אף מסכת מסדר קדשים. אך ישנם עדויות וסימנים מפי ראשונים מסוימים (ביניהם הרמב"ם)‏[8] שסדר זה אכן היה קיים. בתחילת המאה העשרים החלה להתפרסם הדפסה של ירושלמי קדשים שהתגלתה כזיוף.

השפעת הירושלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל עד סוף תקופת הגאונים החשיבו את התלמוד ירושלמי כעיקר ופסקו הלכה כמוהו אף נגד הבבלי. פרקוי בן בבוי תלמיד תלמידו של רב יהודאי גאון התפלמס עם בני ארץ ישראל על סמכות הירושלמי ורצה שיכנעו למרות גאוני בבל ותלמוד בבלי. בסוף תקופת הגאונים נתבטלו ישיבות ארץ ישראל, ואף גאון ארץ ישראל שלח את בנו ללמוד אצל רב האי גאון. מאז גברה מסורת הבבלים ותלמודם גם על ארץ ישראל.[9]

בתוך בבל עצמו לא הכירו כמעט את תלמוד הירושלמי. בתלמוד בבלי יש התעלמות כמעט מוחלטת ממנו. וגאוני בבל אינם מזכירים אותו.[10] החל מרב סעדיה גאון שהיה בארץ ישראל הזכירו גאוני בבל אותו מעט.[11] וכן מובא מעט בדברי רב שרירא גאון ורב האי בנו. הם כתבו שניתן ללמוד מהירושלמי רק מה שלא נתפרש בהבבלי.[12] הרי"ף כותב שתלמוד הבבלי הוא בתראי לעומת תלמוד הירושלמי, שראו דברי הירושלמי וחלקו עליהם.[13] אך מדברי תלמוד הבבלי בהרבה מקומות ניכר שלא ידעו כלל מדברי הירושלמי בעניין.

בזמן הראשונים נתרבה השימוש בירושלמי, אך לא היה מצוי אצלם והרבה פעמים ציטטו מאחרים. הרמב"ם והר"ש משנץ היו מהיחידים שהיו בקיאים בכל דברי הירושלמי, ודנו רבות בדבריו. הרמב"ם למד ממנו הלכות באופן קבוע, ואף פסק בהרבה מקומות כירושלמי נגד הבבלי.[14] כששאל הריצב"א את אחיו הר"ש משנץ לפרש לו עניין מהירושלמי השיב לו "מה לך אצל הירושלמי ושלי הוא".[15] ובפירושיו לסדר זרעים מביא דברי הירושלמי באופן קבוע ומפרשם. גם האור זרוע מביא דברי הירושלמי באופן קבוע ודן בהם.

מאז שהחלו היהודים לחזור לארץ ישראל נתרבה הלימוד בתלמוד ירושלמי והשפעתו מכיוון שרק בו נתפרשו כל סדר זרעים ומצוות התלויות בארץ ולא בתלמוד בבלי.

דף היומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים אלתר תיקן לימוד דף יומי בתלמוד ירושלמי. הוא הכריז על כך בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל שהתקיימה בחודש טבת ה'תש"ם. המחזור הראשון של התלמוד הירושלמי החל ביום ט"ו בשבט תש"ם. כל מחזור בדף היומי של הירושלמי אורך כארבע שנים ורבע. לימוד זה התקבל כמעט רק אצל חסידיו. כתוצאה מתקנתו חסידי גור פתחו כמה מכונים לפרש את הירושלמי ולהדפיסו.

פרשני הירושלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין בידינו פירושים על הירושלמי מתקופת הראשונים, למעט מסכת שקלים, עם זאת רבי מנחם המאירי מעיד שרבי יצחק מנרבונא תלמידו של הראב"ד פירש את הירושלמי "ברוב תלתא סדרי, הגיע לידינו מהם קצתם",‏[16] כמו כן ידוע על פירושים של רבי יהודה בר יקר רבו של הרמב"ן, ושל רבי מאיר אבן סהולה תלמיד הרשב"א שאבדו‏[17] פירושי הרמב"ן לירושלמי המשוקעים בחיבוריו האחרים, לוקטו ונדפסו בסדרת ספרים בסוף המאה ה-20.‏[18]

פירושי הראשונים שהודפסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרשים שהודפסו על הדף בדפוס ווילנא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פירושי הרב דוד פרנקל: מהווים את הפירוש היסודי על חלק גדול מהתלמוד הירושלמי, אבל לא על כולו.
  1. קרבן העדה (מעין פירוש רש"י)
  2. שיירי קרבן (מעין פירוש תוספות)
  1. פני משה (מעין פירוש רש"י)
  2. מראה הפנים (מעין פירוש תוספות)
  • פירושי הרידב"ז במסכתות שאין את פירושי קרבן העדה:
  1. רידב"ז (מעין פירוש רש"י ארוך)
  2. תוספות הרי"ד (מעין פירוש תוספות ארוך)

פרשנים מסורתיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבד משלושת הפרשנים העיקריים, אלו הם פירושים נוספים של הירושלמי:

  • פירוש מבעל ספר חרדים - פירושו של רבי אלעזר אזקרי (על מסכת ברכות ומסכת ביצה).
  • פירוש רבי שלמה סיריליאו - פירושו של רבי שלמה סיריליאו (מחכמי צפת לאחר גירוש ספרד), על סדר זרעים ומסכת שקלים.
  • שדה יהושע - פירושו של רבי יהושע בנבנישתי מטורקיה, על חלק מסדר זרעים וסדר נזיקין.
  • יפה מראה - פירושו של רבי שמואל יפה אשכנזי לאגדות הירושלמי.
  • פירוש רבי אליהו מפולדא – פירושו של רבי אליהו מפולדא (בגרמניה). פירוש קצר ושוטף על סדר זרעים ומסכת נזיקין.
  • ביאור הגר"א לירושלמי זרעים, כולל הגהות רבות וביאור מאת הגאון מווילנה (נכתב על ידי תלמידיו).
  • נועם ירושלמי - לרבי יהושע מסלונים ("רבי אייזיל חריף"), העוסק בעיקר בפירושן של סוגיות קשות ועמומות בירושלמי.
  • ספר ניר - לרבי מאיר מארים שאפיט, פירוש עמוק לסדר זרעים וסדר מועד וחלק מסדר נשים.
  • יפה עינים - לרבי אריה לייב ילין, הגהות על התלמוד הבבלי, והשוואות בינו לבין סוגיות מקבילות בתלמוד הירושלמי (קיים גם קונטרס "תשלום יפה עינים", מאת הרב חיים קנייבסקי, והוא השלמה למסכתות שעליהן אין "יפה עינים". הודפס בתוך ספרו "שיח השדה").
  • רוח זקנים - חיבורו של שפ"ן הסופר (רבי שמואל שרגא פייגנזון), ליקוט מתוך יפה עינים ונועם ירושלמי.
  • ציון ירושלים - פירושו של רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב.
  • שערי תורת ארץ ישראל - פירושו של הרב זאב וולף רבינוביץ מבריסק, על כל הירושלמי, עיקרו הגהות ומיעוטו פירושים.
  • הגהות הירושלמי - פירושו של ר' חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקטש, בעל שו"ת "מנחת אלעזר".
  • עלי תמר - פירושו של ר' ישכר תמר, כולל ביאורים, הארות והערות לקטעים רבים בכל מסכתות התלמוד הירושלמי.‏[19]
  • תבונה ביאור לירושלמי מאת הרב יצחק אייזיק קרסילשציקוב מפולטבה.
  • אהבת ציון וירושלים - ביאורים והשוואות לציטטות מהירושלמי בספרות הראשונים ובמדרשי חז"ל מאת הרב דב בער רוטנר, על סדר זרעים וסדר מועד.

פירושים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירושלמי עם פירוש שושן בצלאל, על כל סדר זרעים, הרב בצלאל שושן (רוזנברג), ירושלים, תרצ"ח.
  • ירושלמי עם ביאורים על פי שיעורי הרב חיים קנייבסקי. סדר זרעים וחלק מסדר מועד.
  • ידיד נפש - ביאור ופירוש על כל התלמוד הירושלמי מאת הרב יחיאל בר לב.‏[20]
  • ירושלמי ברכות - שביעית, הגהה על-פי כתבי-יד שונים עם פירוש מאת החכם אברהם משה לונץ.
  • ירושלמי מעשרות, שביעית עם פירוש מאת פרופ' יהודה פליקס.
  • ירושלמי מבואר על סדר זרעים, בהוצאת ארטסקרול.
  • ירושלמי על מסכתות פאה, דמאי, שביעית, תרומות, מעשרות ומעשר שני עם פירוש קב ונקי מאת הרב אריה כרמל, הרב גרשון מצגר, והרב פרופ' יהודה לוי.
  • הירושלמי כפשוטו, מאת פרופ' שאול ליברמן. פירוש למסכתות שבת, עירובין ופסחים.
  • פירוש לירושלמי ברכות וזרעים מאת זכריה פרנקל.
  • פירושים וחדושים בירושלמי מאת פרופ' לוי גינזבורג.
  • ירושלמי המפורש עם שינויי נוסחאות, מסכת ברכות, מאת הרב שלמה גורן, מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"א
  • מהדורת מכון דרכי שמחה - פירוש "אור שמחה" החותר להיות שווה לכל נפש, גרסאות והשמטות בירושלמי, מפתח של גדולי ישראל העוסקים בסוגיה הנדונה‏[21] ועוד. יצאו לאור עד כה מסכתות סוכה, יומא, ראש השנה, חגיגה, מגילה, סנהדרין ותענית.
  • מהדורת תלמוד שטיינזלץ באותה מתכונת כמו התלמוד הבבלי של הרב עדין שטיינזלץ, מסכת פאה בלבד (בשיתוף הרב אריאל הולנד והרב מנחם פרומן).
  • מסכתות תעניות, מועד קטן, ראש השנה ושקלים עם פירוש "אור לישרים" מאת הרב יהושע בוך (בהוצאת מכון הירושלמי בראשות הרב אברהם בלס).‏[22]
  • פירוש 'רינת שושנים' מאת הרב חגי רוזנברג, מסכתות פסחים, חגיגה ומועד קטן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים על כתב יד ליידן

  • שאול ליברמן, מבוא לכת"י ליידן, ירושלים תשל"א.
  • יעקב זוסמן, "כתב יד ליידן של הירושלמי: לפניו ולאחריו", ספר בר-אילן, כרך כו-כז, עמ' 203-220.
  • עמוס סמואל, "ירושלמי כתב יד ליידן". המאיר לארץ, גיליון 56 (תשס"ב), עמ' 85-92.

מהדורות מדעיות

  • (פטר שפר והנס-יורגן בקר (עורכים), סינופסיס לירושלמי, טובינגן, גרמניה, 1991.
  • תלמוד ירושלמי (על פי כתב יד ליידן), האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשס"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקדמה למשנה תורה.
  2. ^ עיין: שאול ליברמן, "תלמודה של קיסרין", ירושלים תרצ"א.
  3. ^ שו"ת רשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' צ"ו
  4. ^ ראה פירוט בשינויי נוסח במקום, מהדורת עוז והדר ירושלים תשע"ד
  5. ^ אוניברסיטת ליידן : כתב היד של התלמוד הירושלמי עלה לרשת באתר "בלוג איגוד ספרני היהדות"
  6. ^ שלמה נאה, "תלמוד ירושלמי במהדורת האקדמיה ללשון העברית", תרביץ, עא (תשס"ב),
  7. ^ ראו: אברהם (רמי) ריינר, בעלי התוספות האבודים, באתר הארץ
  8. ^ "ונמצא מהירושלמי חמשה סדרים שלמים, אבל סדר טהרות לא נמצא עליו תלמוד כלל לא בבלי ולא ירושלמי אלא מסכת נדה בלבד כמו שאמרנו" (הקדמת הרמב"ם למשנה).
  9. ^ ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים, 1998. עמ' 28-35, ו208-210.
  10. ^ שמואל אברהם פאזנאנסקי, עניינים שונים הנוגעים לתקופת הגאונים. עמ' 3- 44.
  11. ^ שם עמ' 25
  12. ^ שם עמ' 10-12.
  13. ^ רי"ף עירובין לה,ב (בדפי הרי"ף)
  14. ^ שו"ת מהרי"ק סי' ק'- שו"ת מהרי"ק סימן ק - "והוא דבר ידוע שרבינו משה רגיל לפסוק על פי הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלינו, ואפי' במקום שאין תלמודינו מוכיח כדברי הירושלמי לפעמים יפסוק כמותן היכא שתלמודינו מעמיד משנה או ברייתא בשינוי דחיקא והירושלמי מפרשא בפשטא תופס לו שיטת הירושלמי". ביאור הגר"א אורח חיים סימן תל"ו סעיף א'- "אבל הרמב"ם דרכו לנטות אחר הירושלמי ברוב המקומות". ובסימן תקמ"ו סעיף ה' כתב "ונראה שסמך על הירושלמי כדרכו ברוב מקומות היכא שהסוגיא פשוט שם יותר". וכן כתב בעוד כמה מקומות.
  15. ^ אפרים א. אורבך, בעלי התוספת, ירושלים תשנ"ו. עמ' 266.
  16. ^ פתיחה לפירוש המאירי על פרקי אבות לקראת סופה
  17. ^ שאול ליברמן, משהו על מפרשים קדמונים לירושלמי, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מרקס
  18. ^ יואל פלורסהיים (עורך), פירושי הרמב"ן לירושלמי, ירושלים: מוסד הרב קוק.
  19. ^ דוד מצגר, עלי תמר, המעיין, גיליון 21, תמוז תשמ"א
  20. ^ תלמוד ירושלמי עם פירוש "ידיד נפש"
  21. ^ (בסגנון ספר המפתח לרמב"ם ולתלמוד הבבלי שבהוצאת שבתי פרנקל)
  22. ^ משה אופנהיים, ‏ירושלמי לעם, באתר בשבע - ערוץ 7, 2 בספטמבר 2004