משתמש:ידידיה שילת

אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם,

וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר.

שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה,

וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם:

ביקורת בקרב הציונות הדתית

הפובליציסט ישראל הראל מציין כי חגיגות שחרור ירושלים הובלו בשנותיהן הראשונות על ידי הציבור החילוני, אך טוען כי אנרגיות אלה נחלשו עם השנים והובילו לכניסתה של הציונות הדתית לוואקום. הראל מבטא תקווה להשיב את הזדהות כלל הציבור עם ירושלים, על ידי כך "שלא יהיה רק צביון דתי, שבשוליו מתגלות תופעות אלימות המעכירות את רוח החג".

העיתונאי עקיבא נוביק מתאר את התמורות בהן ניכס הזרם החרדל"י את הובלת צעדת הדגלים. "מה שקורה לירושלים הוא תהליך עצוב וארוך של בריחת חילונים והתחזקות דתיים. שני התהליכים מאיצים זה את זה". נוביק מציין כי בעבר הלא רחוק יום ירושלים היה קרוב הרבה יותר לקונסנזוס, עם מצעדים של ההתיישבות העובדת, אירועי תרבות ועלייה לרגל. "אני כבר לא מכיר חילונים שעולים לירושלים כדי לחגוג את יום שחרורה... מצעד הדגלים במתכונתו הנוכחית הוא כמעט הפגנה פוליטית, כאשר התמונות המכוערות בשולי חגיגות יום ירושלים, השירים הגזעניים וגילויי האלימות צריכים להדאיג קודם כל את מארגני החגיגות".

הרב שמואל אליהו מסתייג בחריפות מתיאורים של אלימות המפגינים, אותם הוא מכנה עלילות דם: "אני הייתי שם, עברתי לכל אורך המסלול ברחוב הגיא ולא ראיתי שום גילוי של שנאה. לא היה אחד שצעק מוות לערבים. לא היה אחד ששבר חלונות או הרס רכוש ערבי. כולם שרו ורקדו בשמחה ברחוב המרכזי של העיר העתיקה".

הפעילה החברתית פסית שיח מתארת את השינוי מאז התקופה בה היתה נערה וצעדה בריקודגלים עם חברותיה מהאולפנא, עד השנה (תשפג) שבה היא בחרה להצטרף למצעד האלטרנטיבי אותו הובילו הצנחנים שהיו בין כובשי ירושלים. היא מבטאת צער על ההפרדה המוחלטת וממושטרת בין גברים ונשים, המלווה בקריאות ברמקול, בצעדה המרכזית. היא מציינת כי היא עצמה, אשה דתייה שאוהבת את ירושלים וכמהה לחגוג בה את איחודה, חשה מודרת מהאירוע שהפך ל"אירוע של חרד"לים בלבד... כל עוד דגלי להב"ה נישאים בגאון, דתיים כמוני לעולם לא יוכלו לקחת בו חלק, וודאי שעל חילונים אין מה לדבר".

הרב אברהם סתיו מציע: "אולי עדיף להיות בצד של הבנות". הוא מגנה את האלימות המילולית והפיזית, ומציף את ההבדל בין ריקוד הדגלים של של הבנות לעומת הבנים. "...במצעד של הבנות לא היו דגלים של כך ולהב"ה, ולא 'יימח שמם' וגם לא 'ואינקמה'". הרב מוסיף: "גם הבנים, רוב גדול ומכריע שלהם, באו עם שמחה ותמימות.... אבל כבר בנקודת הכינוס עמדו עשרות פעילים שהתאמצו מאד לצבוע את הצועדים בצבעים פוליטיים קיצוניים... העימותים המכוערים ברובע המוסלמי היו צפויים מראש".

איתי מרינברג מילקובסקי מתריע כי "המרכיב הלאומי בזהות של הציבור הדתי לאומי עלה על גדותיו, קיבל פרשנות לאומנית-מיליטריסטית, והפך, באופן מבהיל, לחזות הכל... נרתע ונעצב מהתמונות החוזרות משם בכל שנה, עם השירים האיומים, עם הגזענות והיריקות והדפיקות על דלתות הברזל של הסוחרים בשוק... ובכל זאת, הרבנות הראשית תיקנה להתפלל תפילה חגיגית, והיא גם הרבנות שלנו". מן הצד השני, הוא מציין כי לאחרונה נוסדו מגוון אירועים אלטרנטיביים ביום ירושלים: החל במצעד הפרחים של תנועת 'תג-מאיר', שמתקיים כבר שנים אחדות, דרך צעדת המשפחות הסובלנית והשוויונית של תנועת 'התעוררות בירושלים', ועד צעדת ירושלים של 'שומרות ושומרים על הבית המשותף', הכוללת בתוכה גם נציגות משמעותית של תנועת 'דתיים.ציוניים.דמוקרטיים', "המשלבים אהבה אמיתית לירושלים עם חזון אמיתי לא פחות של סובלנות ושל אחווה."

הערות שוליים

1. ⋮
2. דריכות לקראת מצעד הדגלים בירושלים; צה"ל נערך לאפשרות של הסלמה, באתר ynet, ‏2021-06-14
3. ישראל הראל, ריקוד הדגלים אינו הפגנה, הוא אירוע לאומי, באתר הארץ, ‏18 ביוני 2021
4. עקיבא נוביק, בגלל שוליים אלימים, יום ירושלים הפך ליום הגרוע ביותר בעיר, באתר הארץ, ‏21 במאי 2023
5. הרב שמואל אליהו, עלילות דם בימינו, באתר ערוץ 7, ‏א' בסיון תשפ"ג 21.05.23
6. פסית שיח, כנערה השתתפתי בריקוד דגלים, היום אין לי חלק בו, באתר סרוגים, ‏21.05.23 15:28 א' בסיון תשפג
7. אברהם סתיו, הרב אברהם סתיו על ריקוד הדגלים: עדיף להיות בצד של הבנות, באתר כיפה, ‏19/05/23 09:47 כח באייר התשפג
8. איתי מרינברג מיליקובסקי, צֶדֶק יָלִין בָּהּ, וְעַתָּה? כיצד לא חגגתי את יום ירושלים, באתר סרוגים, ‏18.05.23 19:45 כ"ז באייר תשפג

---

געוואלד.

התרגום המילולי, המקורי, של המילה היידית געוואלד הוא: אלימות. אני עצמי מתעניין באלימות. חוקר אותה. מתבונן בה בהשתאות ובתדהמה. לי עצמי היא זרה ומוזרה.

בימים אלה אני מתבונן בסקרנות בשני מופעי אלימות השזורים זה בזה: אלימות-ממש, עם מכות ודם, המדווחת בעיתונות ובאמצעי התקשורת, ולעומתה - אלימות של משתמשי ויקיפדיה אלה באלה. אני מזהה קוי דמיון מבהילים ביניהם.

תובנה ראשונה, סוג של השערת מחקר: ברברים-אוריינים. כמדומני שזוהי המצאה ייחודית שלנו היהודים, סגוליים ומסוגלים שכמונו. כאשר הגויים מבצעים השחתות בויקיפדיה, זה הרבה יותר פרימיטיבי וקדמוני. טרולים מזן היל-ביליז שכאלה.

המשך יבוא. או שלא.