משתמש:יוסף שער/יוסף שער

יקיר ירושלים יוסף שער מנחיל ומשמר נכסי התרבות הלאומיים למען הדורות הבאים

ראש וראשון למחברי השאלות לחידוני התנ"ך הלאומיים והבין לאומיים.

נר התמיד של חידוני התנ"ך מראשיתם בשנת העשור למדינת ישראל ברציפות 55 שנים (תשי"ח – תשע"ג).

'

יקיר ירושלים, יוסף שער, הסופר והחוקר, מפקח כולל במשרד החינוך בגימ', בין המנחילים ומשמרים את נכסי התרבות הלאומיים למען הדורות הבאים. עובדה זאת משתקפת במחקריו, במכלול פעילותו הספרותית-הלימודית-החינוכית ובעיסוקיו לפני צאתו לגמלאות וגם לאחר צאתו לגמלאות. עיקר יצירותיו סובבות סביב ציר הנושאים עם ישראל, ארץ ישראל ומורשת ישראל.
ארץ ישראל ערש צמיחת מורשתו של עם ישראל
הדברים משתקפים בפעילותו הציבורית, במכלול פרסומיו, בהוצאת משרד החינוך, בנושאי מנהגי שבת והמועדים בקהילות ישראל, כולל המחשת המנהגים בשקופיות צבעוניות ובדיסקים.שיזם והכין בשיתוף עם המרכזים הפדגוגים ומוסיאון ישראל. זכותנו בת אלפי שנים על ארץ ישראל וירושלים בירתה ועל רציפות הישוב היהודי בארץ ישראל באות לביטוי בספריו "הציונות ביצירת הדורות", "ירושלים בירת ישראל 3000 שנים", "הישוב היהודי בגליל ובגולן".(עיין בגוגל, ערך: הסופר יוסף שער, מי ומי בירושלים בעריכת אליעזר שמואלי, מי ומי בירושלים תשכ"ח 1997-1998, ילקוט תימן לקסיקון בעריכת פרופסור יוסף טובי ושלום סרי).
הנחלת המורשת היהודית
הנחלת המורשת היהודית ניכרת בסדרת פרסומיו, בהוצאת משרד החינוך, המופצים במרכזיות הפדגוגיות, כגון: "מנהגי שבת המועדים בקהילות ישראל", הכוללים: תוכני החגים, טעמם של מנהגים, פיוטים, סיפורי עם, נושאים לעיון ולשיחות, מערכונים. חידונים ושעשועי לשון,אמצעי המחשה, כגון: המחשת ההלכות, והמנהגים בסדרת 280 שקופיות צבעוניות; "אנשי השבת" (אנשי מופת ממזרח וממערב), "אורחות חיים בקהילות נידחות" (הוענק פרס "יד בן-צבי"), "יהדות תימן ויצירותיה", "חידוני התנ"ך הלאומיים והבינלאומיים", בשנת תשע"ג שנת היובל של"חידוני התנ"ך העולמיים לנוער היהודי בישראל ובתפוצות",יגיע מספר פרסומיהם ל - 50 , "ציוני-דרך למחנך" , "תולדות חידוני התנ"ך בישראל"
אחדות ישראל והתפוצות במרכז מחקריו
במרכז מחקריו זיקת יהודי התפוצות לארץ האבות ולבירתה ירושלים. הנושא אחדות עמנו מוביל כחוט השני במאמריו, כגון: "האמונה המונותיאיסטית ואחדות ישראל", "עיונים בפרשת השבוע" "החינוך היהודי בתימן", " יהודי חצי האי ערב והאסלאם", "יהודי -חצרמות – החבאנים" , "בני ישראל בהודו – יהודים לכל דבר" (פורסם בעיתון "הארץ"), "יהודי קוצ'ין", שארית הפליטה היהודית בצפון תימן", "האישה היהודייה בתימן", "יהודי תימן – עלייתם והתערותם בארץ", " ההתיישבות החלוצית של יהודי תימן בארץ ישראל.

* תפקידים ממלכתיים

א.מחנך , מנהל , מפקח-כולל במשרד החינוך
ארבעים וארבע שנים הועסק בתחום החינוך, מהן 30 שנים בתפקיד מפקח כולל במשרד הראשי בירושלים, במחוז הדרום ובמחוז המרכז. חוקר ויוצר עזרי-לימוד, מחנך, מנהל, ומפקח-כולל במשרד החינוך משנת 1949 עד פרישתו לגמלאות בשנת 1993.
ב. חבר ועד גמלאי משרד החינוך במרחב ירושלים
לאחר צאתו לגמלאות נבחר 4 פעמים לוועד גמלאי משרד החינוך במרחב ירושלים ומכהן בתפקיד זה, בהתנדבות, 20 שנה, כולל שנה זו. במסגרת ועד הגמלאים הוא מארגן נופשונים וטיולים מודרכים לגמלאי משרד החינוך בירושלים וברחבי ישראל. וזאת, כדי לחזק את הזיקה לירושלים ולהעצים את הדבקות בארץ האבות.
ג.חבר הנהלת חידוני התנ"ך הלאומיים והבינלאומיים
בשנת העשור למדינת ישראל, ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, ביקש מוועדת החגיגות והטקסים, בראשות טדי קולק ליצוק תוכן יהודי ביום העצמאות, שכלל בשנותיה הראשונות של המדינה בעיקר מצעד צבאי. הוא קיבל בשמחה את הצעת הגב' אורה הרצוג לשלב חידון תנ"ך בחגיגות יום העצמאות. בן-גוריון הנחה את ועדת החגיגות בשנת תשי"ב (1963) השישית להקמת למדינת ישראל , שנוסף למצעד הצבאי, לקיים ביום העצמאות חידון תנ"ך לנוער היהודי בישראל ובתפוצות, כי יחד עם הפגנת העוצמה הצבאית חובה עלינו להפגין את העוצמה הרוחנית "... לא על הצבא בלבד נחיה ולא על הצבא בלבד נציין את החג הגדול הזה. הזיקה והאהבה של הנוער שלנו בכל רחבי תבל לספר הספרים צריך וחייב לעמוד בשורה אחת עם מצעד צה"ל.זהו מצעד הרוח והגבורה הרוחנית וזהו הקשר ההיסטורי של העם ושל הנוער עם הדורות שיבואו ... " (מתוך דברי דוד בן-גוריון בפתח ספרו של יוסף שער "חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי").
'ד. חבר ההנהלה העולמית של חידוני התנ"ך הלאומיים-והבינלאומיים'
ועדת חגיגות יום העצמאות בשנת העשור למדינת ישראל, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה טדי קולק, הטילה על משרד הביטחון מפקדת הגדנ"ע החברה לחקר המקרא בישראל, בראשות פרופסור חיים גבריהו ז"ל, בן-ציון לוריא ז"ל ויבלח"א יוסף שער, לטפל בתכנים של חידוני התנ"ך הלאומיים והבינלאומיים שהחלו בשנת העשור למדינה.
ראשי החברה לחקר המקרא ,בעצה אחת עם משרד ראש הממשלה, הקימו הנהלה לביצוע חידוני התנ"ך, שהורכבה מנציגי משרדים אלה: משרד רה"מ – משרד ההסברה, החברה לחקר המקרא, משרד החינוך והתרבות, משרד החוץ, משרד הביטחון וצה"ל,ונציגי ההסתדרות הציונית וקרן קיימת. בהמלצת פרופסור בן-ציון דינור, מורו לתנ"ך באוניברסיטה העברית וראשי החברה לחקר המקרא נתמנה יוסף שער לנציג משרד החינוך בהנהלת הייסוד של חידוני התנ"ך.יוסף שער נכלל בין חברי ההנהלה הרשומים בכתב המינוי הכללי, שאישר וחתם עליו ראש הממשלה דוד בן-גוריון. בשנת 1964 התחדש כתב המינוי בידי מנכ"ל משרד החינוך ד"ר חנוך רינות ובשנת 1986 בידי המנכ"ל ד"ר שמשון שושני (מצ"ב כתבי המינוי). מאז 1958, במשך 55 שנים רצופות (1958 – 2013) הוא חבר פעיל בהנהלה העולמית בהכנת תקנון ונוהל, בהצעת נושא מרכזי לחידון בכל שנה, בהיקף החומר התנ"כי בחיבור שאלות ומערכונים מקראיים ובשיפוט. בשנת 1995 קיבל מיו"ר הנהלת חידון התנ"ך העולמי , קצין חינוך ארצי תא"ל שלום משה תעודת הוקרה על היותו ממייסדי חידוני התנ"ך, ממעצבי תוכנם ואדריכלי צורתם.

* תפקידים בעבר

ה.חבר בוועדות תכניות לימודים במקרא, בספרות, ומרכז ועדות היגוי למיניהן.
ו. חבר הוועדה העליונה למרכזי חינוך בראשות אביגד.
ז. ממונה על ביצוע חוק חינוך חובה במחוז הדרום.
ח.כתב וערך את ה"אגרת לגמלאי משרד החינוך.
ט.מרצה בנושא מנהגי קהילות ישראל בשבת ובמועדים.מטעם משרד ההסברה.
י.חבר המועצה הציבורית של "האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר".
יא. חבר הוועדה המדעית של "מכון שלום לשבטי ישורון".
יב. משדרים על מנהגי שבת והמועדים בקהילות ישראל.
יג. מסייע ל"אם שכונות ירושלים" הרבנית ברכה קאפח בסיעוד נזקקים.
הנחלת מורשת היהדות ברדיו ובטלוויזיה
יד.משדרים על מנהגי שבת והמועדים בקהילות ישראל.
טו.יועץ ומעצב תכנית הטלוויזיה "שבת המלכה" בשנים 1980-1981.
טז.בין כותבי "רגע של עברית" בקול ישראל.
יז.בעל פינה קבועה בקול ישראל במסגרת "מנחת-ערב" בקול ישראל.
יח.עיצב את המשדר לשארית הפליטה בצפון תימן במסגרת "קול ציון לגולה" בקול ישראל. כתב תמלילים ערך והגיש תשדירים שבע שנים.
יט.בין מחברי השאלות לתכנית הטלוויזיה "מקבילית המוחות" בנושאים: מקרא, תורה שבעל-פה וידע כללי. בעריכת צחי שמעוני ובהפקתו.
פרס מחקר ותעודות הוקרה
כ.בשנת התשל"ג (1963) הוענק לו פרס מחקר על-שם הנשיא יצחק בן צבי, מ"יד בן-צבי על קובץ מחקריו "אורחות חיים בקהילות נידחות".
כא.בשנת התשמ"ג (1983) קיבל תעודת הוקרה ממשרד החינוך והתרבות.על מכלול יצירותיו בתחום הנחלת מורשת קהילות ישראל.
כב. בשנת התשנ"ג (1993) נרשם ב"ספר הזהב" של הקרן הקיימת לישראל ע"י המנהלים, המחנכים והעובדים במוסדות החינוך במחוז המרכז, וזאת "לאחר 44 שנות פעילות במערכת החינוך, לאות תודה והערכה על שהארת דרכנו בשדה החינוך והנחת אותנו בנועם ובמאור פנים".
כג. בשנת התשנ"ה (1995) קיבל תעודת הוקרה מטעם ההנהלה העולמית של חידוני התנ"ך "על פעילות ברוכה רבת שנים, בהפצת ידע התנ"ך בארץ ובתפוצות".
כג.בשנת התשנ"ח (1998 הוענק לו עיטורי על"ה ועיטור עדי , ממשרד הביטחון וצה"ל.
כד. בשנת התש"ס (2000) הוענק לו עיטור הכבוד "יקיר ירושלים", מטעם עיריית ירושלים על חלקו "בחיזוק הזיקה לירושלים בירת ישראל ובירת העם היהודי".
כה.בשנת תשס"ה (1995)הוענק לו התואר "יקיר יהודי תימן מטעם ארגון ברית יהודי תימן.
ביטחון: חבר בארגון ה"הגנה", בין חלוצי המתגייסים לצה"ל (1947), לחם במלחמות ישראל (עצמאות,סיני, ששת הימים). משרד הביטחון העניק לו את העיטורים: "ע ד י" ו "ע ל ה". (מצורף בנספח)
לקט דברי הערכה
1.כתב מינוי לחבר הנהלת חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי מטעם משרד החינוך והתרבות מהמנכ"ל ד"ר חנוך רינות (ריינולד).
2,כתב מינוי שני לחבר הנהלת חידון התנ"ך לנוער יהודי מטעם משרד החינוך והתרבות מהמנכ"ל
ד"ר שמשון שושני.
3.תואר כבוד "יקיר יהודי תימן" מטעם "ארגון ברית יהודי תימן."
4.הנמקות למתן התואר "יקיר יהודי תימן"
5. צילום תעודת "יקיר יהודי תימן" , שהוענקה לו בטקס חגיגי רב משתתפים באולם בית העם בירושלים.
6.המלצת השר ד"ר יוסף בורג לקבלת תואר הכבוד "יקיר ירושלים".
7.המלצת השופט העליון חיים כהן הרמן לקבלת תואר הכבוד "יקיר ירושלים".
8.המלצת השופט העליון חיים הרמן כהן בכתב ידו.
9. עיטור לוחמי המדינה
10. תעודת הוקרה מיו"ר ההנהלה העולמית תת-אלוף שלום משה קצין חינוך ראשי.
11. המלצת פרופסור חיים גבריהו – יו"ר החברה לחקר המקרא
12. דברי הערכה של נשיא-המדינה חיים הרצוג על ספרו של יוסף שער "הציונות ביצירת הדורות".
13. דברי הערכה של נשיא המדינה אפרים קציר על ספרו של יוסף שער "הציונות ביצירת הדורות".
14. דברי הערכה של גאולה כהן - יו"ר בית אורי צבי גרינברג.
15 דברי הוקרה של ד"ר אליעזר מרכוס מנהל ביה"ס לעובדי הוראה בכירים ע"ש עמנואל יפה
17.מפגש שר החינוך עם הצוות שארגן את חידוני התנ"ך הארציים. למבוגרים.
17. תעודת הוקרה והערכה של שר החינוך גדעון סער ליוסף שער על תרומתו להצלחת חידון התנ"ך למבוגרים.
19.תעודת הערכה בחתימת דלית שטאובר על תרומתו להצלחת חידון התנך למבוגרים בחנוכה תשע"ג. ===