משתמש:לאמילה/תסמונת שלפוחית השתן הכאובה
תסמונת שלפוחית השתן הכאובה (באנגלית Painful Bladder Syndrome), ידועה גם כדלקת אינטרסטיציאלית של שלפוחית השתן (Interstitial Cystitis) היא תסמונת של כאב כרוני בשלפוחית השתן וברצפת האגן מגורם לא ידוע. התסמינים העיקריים הם כאב אגן, דחיפות ותכיפות בהטלת שתן, וכאב בעת קיום יחסי מין. רבות מהסובלות מתסמונת שלפוחית השתן הכאובה סובלות גם מאיכות חיים ירודה, דיכאון, תסמונת המעי הרגיז ופיברומיאלגיה.[1][2]
שכיחות התסמונת באוכלוסייה המערבית היא 0.5%, והיא נפוצה יותר בקרב נשים (ביחס נשים 1:9 גברים). הגיל הממוצע להופעת התסמינים הוא 42 שנה, אך בשל מורכבות האבחנה ומודעות נמוכה בקרב המטפלים האבחנה נעשית באיחור ממוצע של 7 שנים.[3]
תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התסמינים של תסמונת שלפוחית השתן הכאובה יכולים להשתנות במידה רבה בין חולה לחולה, וגם אצל חולה מסוימת הם עשויים להשתנות מעת לעת. התסמינים עשויים להשתנות מיום ליום או להשאר קבועים במשך חודשים או שנים ואז להרגע באופן ספונטני, עם טיפול או בלעדיו.[4]
- כאב או חוסר נוחות בבטן התחתונה, אשר עשויים להחמיר ככל ששלפוחית השתן מתמלאת, וישנה הקלה לזמן קצר עם ריקון השלפוחית.
- אי נוחות או תחושת צריבה בעת הטלת שתן.
- תכיפות ו/או דחיפות בהטלת שתן. בעוד שאדם בריא משתין 4-7 פעמים ביום, חולים בתסמונת שלפוחית השתן הכאובה עשויים להשתין עד 40 פעמים במהלך היום והלילה.
- כאב, תחושת שריפה וצריבה, תחושת לחץ או רגישות בשלפוחית השתן, בשופכה, בפות, בנרתיק או ברקטום.
- כאב בשרירי רצפת האגן, הבטן התחתונה והגב התחתון.
- כאב בקיום יחסי מין שעשוי להמשך מספר ימים.
- כיבים, פצעים או דימום בשלפוחית השתן.
בקרב נשים לפני גיל המעבר, יכולה להיות החמרה בזמן הוסת. במהלך הריון, חלק מהחולות חוות הקלה מוחלטת בטרימסטר השני והשלישי.[4]
גברים מדווחים פחות על כאבים באיזור הפרינאום ויותר על רגישות מעל עצם החיק. לעתים קרובות יראו בציסטוסקופיה של גברים עם תסמונת שלפוחית השתן הכאובה diffuse glomerulations, אך הממצא לא ספציפי מספיק לצורך אבחנה. ייתכן שכיבים נפוצים יותר בקרב גברים עם התסמונת.[1]
גורמים אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגורם לתסמונת שלפוחית השתן הכאובה אינו ידוע, וסביר שמדובר בתוצר של מספר גורמים שונים. תיאוריה אחת מקשרת את תאי פיטום בשריר שלפוחית השתן או בשכבות הריריות שלה כפתוגן עיקרי. תיאוריה אחרת קשורה לליקוי בשכבת הגליקוזאמינוגליקן בקרום הרירי של שלפוחית השתן, שהופך אותו לחדיר יותר לרעלים. אפשרויות נוספת הן זיהום שמקורו בנגיף או בקטריה שקשה לזהות, או יצור של חומר טוקסי בשתן. לפי תיאוריה אחרת, מדובר ברגישות יתר עצבית או דלקת ברמה המקומית של שלפוחית השתן או חוט השדרה. ייתכן שהתסמונת נובעת מבעיה בתפקוד שרירי רצפת האגן או הפרעת השתנה פונקציונאלית. תיאוריה נוספת היא שמדובר בסוג של מחלה אוטואימונית.[5]
למרות שהתסמונת לא נחשבת לתורשתית, מחקר של אוניברסיטת מרילנד משנת 2005 מעלה אפשרות של מרכיב גנטי. שכיחות התסמונת עולה אצל נשים שעברו ניתוחים גינקולוגיים ו/או שיש להן היסטוריה של זיהומים בדרכי השתן. חולות בתסמונת מדווחות פי 10-12 על בעיות בשלפוחית השתן בילדותן.[5]
תסמונת שלפוחית השתן הכאובה מקושרת למחלות כרוניות ומצבים אוטואימוניים שונים, ביניהם מחלות מעי דלקתיות, זאבת, תסמונת המעי הרגיז, פיברומיאלגיה, רגישות אטופית. בנוסף ישנו קשר להפרעות פסיכיאטריות כגון הפרעת חרדה ודיכאון.[5]
אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
האבחנה מבוססת בדרך כלל על התסמינים לאחר שלילת מצבים אחרים.[1] על פי רוב, תרבית השתן שלילית. [1] ייתכן שבציסטוסקופיה יראו כיב או דלקת.[1] מצבים אחרים שיכולים לייצר תסמינים דומים כוללים את תסמונת השלפוחית הרגיזה, דלקת בדרכי השתן, זיהומים המועברים במגע מיני, דלקת הערמונית (פרוסטטיטיס) אצל גברים, אנדומטריוזיס אצל נשים וסרטן שלפוחית השתן. [2]
אפשרויות טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין תרופה לדלקת אינטרסטיציאלית של שלפוחית השתן והטיפול מיועד להקלה בתסמינים. עבור רוב חולי תסמונת שלפוחית השתן הכאובה, אין טיפול יחיד שעוזר ויש צורך לשלב מספר אפשרויות טיפוליות.[1]
טיפולים לא תרופתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מומלץ להפחית מתח, שכן התסמינים עלולים להחמיר במצבי דחק. אם יש רגישות ברצפת האגן ניתן להעזר בטכניקות פיזיותרפיה מתאימות (למשל תרגילים לשחרור נקודות טריגר באגן או בבטן, הארכת שרירים מכווצים, שחרור מוגבלויות שנוצרו כתוצאה מצלקות כואבות). יש להמנע מתרגילי חיזוק של רצפת האגן, כגון תרגילי קיגל.[1]
תרופות במתן דרך הפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות במינונים נמוכים מרגיעות את שלפוחית השתן ומפחיתות שחרור נוירוכימיקלים שגורמים לכאבים ודלקת בשלפוחית השתן, וכן משפרות את איכות השינה. אלמירון (pentosan polysulfate) מטפלת ברירית שלפוחית השתן במטרה להפחית דימומים, דלקת וכאב. גם אנטיהיסטמינים יכולים לסייע להקלה על דלקת בשלפוחית השתן ועל כאבים ותכיפות בהטלת שתן, באמצעות שיבוש שחרור תאי הפיטום של היסטמין.[4] ציקלוספורין עשויה לעזור במקרים שיש כיבי Hunner.[1] בנוסף נעשה שימוש במשככי כאבים - נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) לכאב קל עד בינוני, אופיואידים בשילוב עם פרצטמול לכאב חמור כאשר טיפולים אחרים לא עבדו, וקנביס רפואי, שכן קיימים קולטנים קנבינואידיים בשלפוחית השתן.[4]
שטיפות של שלפוחית השתן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהליך זה מוכנסות תרופות ישירות לשלפוחית השתן על ידי קטטר. בדרך כלל מתבצע ההליך על ידי רופא, אך בחלק מהמקרים ניתן ללמוד ולבצע את השטיפות באופן עצמי בבית.[4] התרופות המקובלות הן DMSO, הפרין ו/או לידוקאין.[1]
DMSO (דימתיל סולפוקסיד) היא התרופה היחידה אשר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר להחדרה עבור דלקת אינטרסטיציאלית של שלפוחית השתן, והיא מסייעת להרגעת שלפוחית השתן ולהקלה על כאב ודלקת. לעתים היא מוחדרת בשילוב עם תרופות אחרות. נעשים מחקרים על תרופות נוספות, כגון BCG וחומצה היאלורונית (Cystistat), אך הן עוד לא זמינות לציבור הרחב.[4]
פרוצדורות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצעות ציסטוסקופיה תחת הרדמה כללית והרחבת השלפוחית בלחץ נמוך למשך זמן קצר (hydrodistension) ניתן לבחון את מצב שלפוחית השתן, לטפל בכיבים אם נמצאו ולהקל על התסמינים האחרים.[1]
גירוי עצבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Clemens JQ, Erickson DR, Varela NP, Lai HH, Diagnosis and treatment of interstitial cystitis/bladder pain syndrome, Journal of Urology 208(1), 2022, עמ' 34-42
- ^ 1 2 3 Bladder pain, Office on Women's Health, U.S. Department of Health & Human Service
- ^ קובי סתיו ואריה לינדנר, תסמונת שלפוחית השתן הכאובה – כדאי להכיר..., הרפואה 150(1), 2011
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 תסמונת שלפוחית השתן הכאובה-Painful Bladder Syndrome – PBS\Interstitial Cystitis = IC, באתר העמותה לקדום המודעות לתסמונות ומחלות שלפוחית השתן
- ^ 1 2 3 Eric S Rovner, MD, Interstitial Cystitis: Practice Essentials, Background, Pathophysiology, Medscape, Aug 19, 2022