משתמש:קאצק/אברהם מרדכי אלטר
בשנת ה'תרס"ז רכשה חברת "דובב שפתי ישנים" כמות גדולה של ירושלמי מסכתות חולין וברכות, מסדר קדשים שהוציא שלמה פרידלנדר וסיפר כי העתיק זאת מכתב יד מקורי ישן שקיבל מאחיו בטורקיה, הספרים קיבלו הסכמות נלהבות מכמה גדולים שבדור שאף הוסיפו הערות וחידושים על הירושלמי, תחילה האמין האמרי אמת לרבנים אשר נתנו הסכמתם היות ובטח שהם מכירים מהותו של המוציא לאור ונתן סכום כסף גדול מאד לחבורת "דובבי שפתי ישנים" לקנותו ולפרסמו בעולם, כאשר החלו להישמע פקפוקים על אמיתותו ווהיה חשש לזיוף, לא חס על ממונו והטיל על רבי מאיר דן פלוצקי לבדוק עד אשר הדבר יבוא לידי בירור סופי.[1]
רבי מאיר דן לפי בקשת האמרי אמת ביקש מהמוציא לאור לראות את הכתבים , לאחר התכתבות והתחמקות של מספר חודשים שלח לו המוציא לאור את מסכת זבחים בכתב יד, אבל לא מהכתב המקורי רק העתק מאוחר שנעשה בשנת ה' תכ"ט- ה'ת"ל. רבי מאיר דן מיד נסע לאדמו"ר מגור ונאמר לו " הכתב יד נראה מיושן על ידי תחבולות"[2]. לפי דעתו של הרבי מגור נותרה רק דרך אחת לוודא את אמיתות כתב היד והיא שהמוציא לאור יגלה בפרוטרוט ממי רכש אותם כדי לאפשר למשלחת מיוחדת לצאת מפולין לטורקיה לחקור שם את העובדות ולדווח לאמרי אמת את תוצאות החקירה. אולם למרות ההפצרות במשך יותר משנה סירב שלמה פרידלנדר לשתף פעולה [3] במקום זה החל לתקוף את מתנגדיו וכתב לרבי מאיר דן כי האדמו"ר מגור הוא דעת יחיד[4] ומעוניין לפסול את הירושלמי על מנת להוזיל את מחירו על מנת שיוכל לרכשו עבור ספריתו האישית[5]
בשנת תר"ע הוציא לאור רבי מאיר דן פלוצקי בהסכמת האדמו"ר בעל האבני נזר ורבי מנחם מנדל אלטר מפאביניץ הכותב בשם אחיו האדמו"ר מגור את הספר "שאלו שלום ירושלים" בתוספת קונטרס זיכרון לדור אחרון בו קובץ חליפת מכתבים עם גדולי ישראל ופרידלנדר ואנשיו אודות אמיתות הירושלמי[6]. פירוס זה ביסס את הספיקות על הירושלמי ובעקבות זאת נטשו מרבית חכמי ישראל את מוצאי לאור ה"ירושלמי"[7]
לפני ההכרזה על רעיון לימוד הדף היומי שנערכה בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), נועץ הרב יהודה מאיר שפירא עם האדמו"ר האמרי אמת מגור והחפץ חיים. להצלחתו של לימוד הדף היומי יש חלק מכריע לאדמו"ר מגור ה'אמרי אמת' כאשר בליל ראש השנה ה'תרפ"ד בעת ההפסקה הסתובב לקהל ואמר 'אני נכנס ללמוד את הדף היומי'[8] דבריו אלו נתנו דחיפה משמעותית ליוזמה להפצת לימוד הדף היומי.[9]
- ^ שאלו שלום ירושלים, דף ח, עמוד א
- ^ שם, עמוד מה
- ^ שם דף ח.עמוד א.
- ^ שם עמוד 90
- ^ שם, הקדמה למהדורה חדשה מאת שלמה שפרכר, עמוד ו
- ^ שם, עמודים 9-10
- ^ צפונות ו, עמוד סו
- ^ הרב יהודה מאיר אברמוביץ,(תלמיד הרב שפירא מלובלין) חזון ומעש באגודת ישראל, עמודים 100 ו-496.הרב דוד אברהם מנדלבוים, הדף היומי, עמודים 27-28
- ^ רבי ברוך שמעון שניאורסון, תלמיד הרב שפירא מלובלין , הדף היומי, עמוד 330