דוד אברהם מנדלבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד אברהם מנדלבוים
אין תמונה חופשית
לידה 1956 (בן 63 בערך)
מקום פעילות ישראל
השתייכות חסידות גור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב דוד אברהם מנדלבוים (נולד בשנת 1956) הוא מחבר ספרים, חוקר ועורך פורה. מייסד וראש מכון להנצחת מורשת חכמי פולין. משתייך לחסידות גור וכיהן כר"מ בישיבותיה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מנדלבוים הוא בנו של הרב משה מנדלבוים[1], והוא גדל והתחנך במוסדות גור. מגיל צעיר גילה נטייה לתחום הכתיבה והעריכה ובגיל 23 ערך את ספר חידושי התורה שהוציאו תלמידי ישיבת "אמרי אמת" של חסידות גור בבני ברק. מאז כתב וערך עשרות ספרים תורניים, חלקם יצאו במסגרת המכון שהקים גל-עד, להנצחת מורשת חכמי פולין. בשנת תשמ"ו זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית על מהדורתו לספר חלקת יואב. מלבד עיסוקו הספרותי שימש בעבר מגיד שיעור בישיבות גור בבני ברק ובתל אביב.

פעילותו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון להנצחת מורשת חכמי פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המכון להנצחת מורשת חכמי פולין ערך מנדלבוים ספרים רבים של גדולי הרבנים בפולין. חלק מן הספרים יצאו לאור בשעתם על ידי המחברים עצמם, או על ידי בני משפחתם, ומנדלבוים ההדירם תוך הוספת מראי מקומות וציוני הערות. להרבה מן הספרים אף הוסיף פרקים לתולדות המחבר.

אחד מהספרים שיצאו לאור על ידי המכון הוא "תולדות משפחת שור", שנכתב בשנת 1881 על ידי חיים דב פרידברג. ביוזמת פרופסור שמואל שור, נצר לשושלת זו שראשיתה ברבי יוסף בכור שור. מנדלבוים, ערך את הספר מחדש בשנת 1988 והוציאו לאור בהוצאת המכון שהקים. כמו כן הדפיס מנדלבוים את ספרו של אחד המפורסמים שבשושלת זו, רבי יעקב שור מי שכונה "הגאון מקיטוב".

תלמוד ירושלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור הכרזת האדמו"ר בעל ה"לב שמחה" מגור, בכנסייה הגדולה השישית (טבת תש"מ), על לימוד דף יומי בתלמוד ירושלמי, תוגבר הלימוד בתלמוד הירושלמי, בעיקר על ידי אברכים מחסידות גור. במסגרת זו יצאה מסכת ברכות מהתלמוד הירושלמי בעריכתו של מנדלבוים. לכרך נוספו קובצי פירושים וחידושים, בהם של האדמו"ר בעל ה"פני מנחם" מגור, הרב יעקב ישראל קנייבסקי (ה"סטייפלר") ובנו הרב חיים קנייבסקי.

רבי מאיר שפירא וישיבת חכמי לובלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעירותו, עסק מנדלבוים בקורות ישיבת חכמי לובלין (שבה למד אביו) ובחיי מייסדה, רבי מאיר שפירא, והוא נחשב בר-סמכא בתחום זה. כמה מחיבוריו עוסקים בתולדות הישיבה ובמייסדה. בין השאר, פרסם בהרחבה את סיפור בריחתם של תלמידי הישיבה לשנחאי בזמן מלחמת העולם השנייה. בהקדמה לספרו מציין מנדלבוים כי בכך הוא בא לתקן עוול היסטורי, משום שעד אז נודעה שהייתם של תלמידי ישיבת מיר בשנחאי, ואילו סיפורם של תלמידי ישיבת חכמי לובלין כמעט שלא נודע.

מנדלבוים ערך והוציא לאור את חידושי תורתם של ראשי ישיבת חכמי לובלין, הרב מאיר שפירא, הרב אריה צבי פרומר והרב דוד מינצברג. כמו כן הדפיס את הספר "כוכבי אור", המתעד מכתבי תורה ומכתבי חיזוק שכתבו תלמידי ישיבת חכמי לובלין שנספו בשואה. מאוחר יותר ערך ספר זיכרון לאחד מגדולי תלמידיו של הרב שפירא, הרב יהושע בוימל, שנספה אף הוא בשואה.

פרדס יוסף החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מגולות הכותרת של פעילותו הספרותית-תורנית של מנדלבוים היא "פרדס יוסף החדש", על חומשים במדבר-דברים. הספר "פרדס יוסף" חובר בפולין על ידי רבי יוסף פצנובסקי (בכתיב יידי: פאצאנאווסקי), סוחר חסיד גור. הספר מכיל אוצר מקיף של פירושים, שאלות ותשובות וחידושים על סדר פרשיות התורה, של חומשים בראשית, שמות וויקרא, שליקט פצנובסקי מעשרות רבנים ודרשנים, ידועים ואלמוניים. הספר זכה לפופולריות רבה.

בשנות התשעים יצאה מהדורה מחודשת ומהודרת של הספר, בההדרת צוות עורכים ובהם מנדלבוים. כדי להשלים את הסדרה ערך מנדלבוים במשך כמה שנים חיבור-המשך לחומשים במדבר-דברים, באותה מתכונת של פצנובסקי.

דף על הדף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם נח קליין מארצות הברית פנה אל הרב מנדלבוים בבקשה להוציא סדרת ספרים על מסכתות הש"ס שתהיה דומה במתכונתה ובאופייה לפרדס יוסף על התורה. הכרך הראשון של הסדרה - "דף על הדף" שמה - זכה להצלחה רבה, ומאז יצאו כרכים נוספים על חלק ניכר ממסכתות הש"ס. הספרים מכילים הערות וחידושים על עניינים שונים שעל סדר המסכת, משולבים בחידושיהם של גדולי הרבנים בזמננו.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות תורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברכת דוד בארבעה כרכים: חג הפסח, ט"ו בשבט, ברכות הנישואין ושבע ברכות וסדר ברכת המזון
  • פרדס יוסף החדש אוצר דברי חכמים מגדולי הפוסקים והדרשנים על חומשים במדבר-דברים, על הדרך שיסד רבי יוסף פצנובסקי בפרדס יוסף על חומשים בראשית-ויקרא
  • דף על הדף - הערות והארות מגדולי הדורות על מסכתות הש"ס (יחד עם אברהם נח קליין והרב יהושע לפקוביץ) - שמונה כרכים, ממסכת ברכות עד מסכת סוטה

מחקר והיסטוריה על ישיבת יח"ל והרב מאיר שפירא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישיבת חכמי לובלין: הישיבה ומייסדה מהר"ם שפירא
  • האור המאיר: מסכת חייו ופעליו של רבי מאיר שפירא מלובלין
  • גיבורי החי"ל: ישיבת חכמי לובלין בתקופת השואה
  • אגרות ותולדות: רבנו מהר"ם שפירא מלובלין

מעריכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמוד ירושלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות, מהדורה חדשה הכוללת פירושים וחידושים מרבני דורנו.

מתורת הרב מאיר שפירא מלובלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חידושי מהר"ם שפירא מלובלין
  • אור המאיר קובץ חידושי תורה מאת רבי מאיר שפירא, הר"מים ותלמידי הישיבה
  • אור המאיר פירושים ורעיונות על הגדה של פסח
  • אמרי דעת חידושים ופלפולים על התורה

מתורת בעל ה"חלקת יואב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלקת יואב לרבי יואב יהושע וינגרטן מקינצק, מהדורה מחודשת ומהודרת (ביוזמת נינו עמוס מר-חיים)
  • קבא דקשייתא - ק"ג קושיות עם קבא דיישובא, תירוצים של רבנים בני דורנו
  • חלקת יואב על כללי הש"ס, נלקט על פי הספר "חלקת יואב"

מתורתם של חכמי פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יפה דעת, חידושים על הש"ס ושו"ת על סדר השולחן ערוך, מאת הרב יצחק הכהן פייגנבוים, רבה של ורשה
  • כלי חמדה על המועדים, נערכו על פי "כלי חמדה" על התורה (לרבי מאיר דן פלאצקי)
  • חידושי הגרמ"ז, חידושי רבי מנחם זמבא, נערכו מחדש בתוספת מראי מקומות והערות
  • זרע אברהם, שו"ת ומכתבי תורה שהחליפו ביניהם רבי אברהם לופטביר (חתן האור שמח) ורבי מנחם זמבא
  • גור אריה יהודה, הרב משה יהודה אריה ליב זמבא (בנו של הרב מנחם זמבא)
  • דברי תורה מתורת הרב פנחס אליהו רוטנברג אב"ד פילץ, עם תולדותיו ותולדות משפחתו.
  • זכר דוד חידושי סוגיות ושו"ת מאת הרב דוד בעער אב"ד אוז'רקוב, יצא לאור לראשונה מתוך כתב ידו.
  • זכר נתן חידושי תורה ותולדות חייו של הרב נתן שפיגלגלס (בעל "מאורות נתן")
  • פתחי שערים, שו"ת ודרשות מאת רבי פתחיה הורנבלס, דיין בוורשה
  • פתחי תורה, פירושים על התורה ומועדי השנה וחידושים על מסכת ברכות ושבת, מאת רבי פתחיה הורנבלס
  • ראשית בכורים על מסכת בכורות, מאת רבי אברהם וינברג מוורשה
  • זיכרון אי"ש, חידושי תורה של בני משפחת הרב ישראל איסר שמחה לנדא אב"ד איזביצה, עם תולדות חייהם
  • ליקוטי יהודה, רבי יהודה אריה לייב היינה (חתן האדמו"ר בעל האמרי אמת), עם הוספות (נערך יחד עם הרב שמואל שמריה היינה)
  • פרדס יוסף השלם, מהדורה מחודשת ומתוקנת של הספר מאת רבי יוסף פצנובסקי על חומשים בראשית-ויקרא, (ראו לעיל: פרדס יוסף החדש).
  • כתבי וחידושי רבי אריה צבי פרומר, אב"ד קוז'יגלוב וראש ישיבת חכמי לובלין
  • ארץ צבי על הגדה של פסח, מהרב פרומר
  • כוכבי אור, מכתבי תורה ומכתבי התעוררות מאת תלמידי ישיבת חכמי לובלין שניספו בשואה.

מתורתם של אדמו"רי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתורתם של גדולי ליטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגדה של פסח על פי תורת הרב יוסף רוזין (הרוגאצ'בי), (תשס"ח)
  • לבית יעקב חידושי הלכה ודרשות מאת רבי יעקב יוסף מווילנא, רבה של ניו יורק, עם תולדות חייו
  • תורת רבנו שמואל סלנט, בהוצאת צאצאיו
  • נחלת חיים, חידושים ודרושים מאת רבי חיים כץ, אב"ד פומפיאן

ספרי רבני משפחת ליטש-רוזנבוים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמרות השם, ביאורים ורמזים על התורה, הרב משה לייב ליטש-רוזנבוים, דיין בפרשבורג, עם הוספות מכתב ידו
  • תועפות ראם, מאמרים לחיזוק האמונה מאת הרב ליטש-רוזנבוים, עם הוספות
  • בני יהודה על הגדה של פסח, מאת רבני משפחת ליטש-רוזנבוים
  • דברים נכוחים - חידושי סוגיות מאת הרב גרשון ליטש-רוזנבוים

ספרי זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר זיכרון לקהילת בילובז'יג
  • זיכרון שלמה ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של הרב שלמה קאליש (חתן בעל ה"חלקת יואב")
  • התלמיד הגדול ספר הזיכרון לרבי יהושע בוימל, תלמיד רבי מאיר שפירא ורבה של אופוטשנא
  • ויטע אשל לשמם ולזכרם של ר' אהרן דרייזין ובנו ר' שמואל שלמה דרייזין, נערך עם אהרן דרייזין.
  • רבי זלמן ינקלביץ: חייו ותורתו - תולדות חייו ודברי תורה
  • תהילה לדוד: ספר זיכרון לרבי דוד סוויסה

עריכות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסכת אבות עם פירוש רבי יוסף יעבץ (ממגורשי ספרד), עם מראי מקומות ומפתחות, בצירוף תולדות חייו
  • נודע ביהודה - על התורה, מלוקט מספריו וספרי תלמידיו
  • חיי פנחס, חידושי תורה על הש"ס ושו"ת, הרב אפרים חיים הלוי קליין
  • הבן יקיר לי אפרים, על התורה ומועדי השנה, מכתב יד הנ"ל
  • תולדות משפחת שור, מאת חיים דב פרידברג (יצא לאור בפרנקפורט בשנת תרס"א), עריכה מחודשת
  • דברי יעקב שו"ת ובירורי הלכה מאת רבי יעקב שור אב"ד קיטוב
  • בית שלמה שו"ת מאת רבי שלמה דרימר אב"ד סקאלא
  • שארית אפרים שרידים מחידושי תורתם של רבי אפרים צבי איינהורן אב"ד אמסטוב ובנו רבי דב בריש
  • דרשות לבר מצווה מגדולי ישראל
  • זמירות לשבת: באר החסידות מאת יעקב וינגרטן, בתוספת ליקוטי הלכות ומנהגים מיותר מ-800 ספרי גדולי הדורות
  • קובץ חידושי תורה של תלמידי ישיבת אמרי אמת
  • אבני שוהם מאת הרב ישראל יהושע הרצברג (מרבני תל אביב)
  • בגדי מרדכי מאת הרב מרדכי יפה-שלזינגר (מרבני תל אביב)
  • עיונים במסכת אבות מאת הרב אברהם יהושע השל רייזמן (מתל אביב)
  • רץ כצבי ברורי הלכה ופרקי מחשבה מאת צבי רייזמן (מלוס אנג'לס)
  • אלפי ישראל, על הגדה של פסח, מאת הרב ישראל שטיין
  • זיכרון משה - הדרנים על הש"ס, מאת הרב מנחם הלוי אושפיזאי
  • שרשרת הדורות בתקופות הסוערות פרקי זכרונות על משה פרוש ודורו, מאת מנחם פרוש.
  • כוס היגונים זכרונות אישיים מתקופת השואה, מאת שלמה גוטטער
  • פרקים נבחרים מתולדות משפחת צדרבוים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חסיד גור, מחבר הספר "אור משה", תלמיד ישיבת חכמי לובלין.