משתמש:רנן/ארגז חול לעריכת: התקף לב

אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"א באב ה'תשע"א • 01:19, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

דיאגרמה של התקף לב

אוטם שריר הלב, (Acute myocardial infarction) הוא מצב של חוסר זילוח לשריר הלב כתוצאה מחסימה פתאומית של עורק כלילי.

בשפת הדיבור נקרא לעיתים אוטם שריר הלב בשם "התקף לב".

הסיבוכים האפשריים עקב אוטם שריר הלב כוללים אי ספיקת לב, הלם, הפרעות קצב, דלקת קרום הלב, בצקת ריאות ובמקרה החמור גם מוות.

סיווג

אוטם שריר הלב נחלק לאוטם עם עליות במקטע ST באק"ג או אוטם ללא עליות במקטע ST באק"ג.

עליית מקטע ST משקפת את מידת הנזק שנגרם לשריר הלב כתוצאה מהחסימה.

אפידמיולוגיה

שיעור ההיארעות בארה"ב מוערך ב־650,000 מקרים חדשים מדי שנה וב־450,000 מקרים של אירועים חוזרים

טיפול=

תסמיני התקף הלב

אזורים שבהם מופיע כאב (האזור הטיפוסי ביותר צבוע בצבע אדום כהה, באדום בהיר מסומנים אזורים נוספים)

מבט מאחור

להתקף לב ישנם תסמינים רבים. לא לכל אדם הלוקה בהתקף לב יש את כל התסמינים הקיימים, הוא עלול ללקות בחלק מהתסמינים בלבד. אחד הסימנים הבולטים ביותר הוא כאב בחזה (כמו בתעוקת חזה רק שאינו עובר במנוחה). כאב זה לרוב מתואר ככאב לוחץ בחזה הנמשך למעלה מ-10 דקות, אשר יכול להתפשט ליד שמאל, לכתפיים, לגב, לצוואר, ללסת התחתונה ואפילו לכיוון הבטן [אך לרוב לא מתחת לטבור]. סימפטומים נוספים הם הזעה קרה, חיוורון, בחילות ותחושה של פחד גדול ושל מוות מתקרב. תסמינים נוספים שעלולים להיות הם: שיהוק, הקאה, סחרחורת, עילפון, חוסר הכרה, עייפות, קוצר נשימה המחמיר בשכיבה ומוקל בישיבה או בעמידה ואפילו הרגשת צריבה בחזה. רבע ממקרי אוטם שריר הלב אינם מלווים בסימפטומים, דבר התדיר יותר באוכלוסייה מבוגרת, סכרתיים ובנשים.

מניעת התקף הלב

אחד מגורמי הסיכון, ואולי המשמעותי ביותר מביניהם, להתקף לב הינו "טרשת עורקים". שלהתפתחותו מספר גורמי סיכון כמו יתר שומנים בדם (בעיקר LDL),סוכרת, השמנה, עישון,יתר לחץ דם ואורך חיים סדדטיבי. ועל כן טיפול בגורמי סיכון אלו יכול לסייע במניעת התקף לב. לחץ נפשי כגון לחץ עבודה, לימודים, מבחנים וכו' הוא גורם נוסף ומשמעותי שעלול לגרום להתקף לב. בנוסף, רקע תורשתי מגביר סיכון להתקף לב, ולכן מודעות למקרים קודמים במשפחה מסייעת במניעה.

טיפול בהתקף הלב

אם אדם מקבל טיפול תוך שלוש עד ארבע שעות מהופעת ההתקף, סיכויו להשאר בחיים גבוהיים משמעותית מאשר אדם שקיבל טיפול מאוחר או שלא קיבלו כלל. בכל מקרה שבו אדם אינו חש בטוב ונחשד בהתקף לב יש להזעיק את מגן דוד אדום בדחיפות. בנוסף, יש להורות לחולה לשבת או לשכב בהתאם לנוחיותו מבלי להתאמץ ולחכות לצוות מגן דוד אדום. ניתן לתת אספירין בלעיסה בכמות של 162-325 מ"ג כדי לדכא היווצרות של קרישי דם נוספים זאת כאשר ברור שהאדם אינו רגיש לאספירין. כמו כן, קיימת האפשרות של נתינת ניטרוגליצרין(לדוגמה isoket) מתחת ללשון.

לאחר שהאדם הגיע לבית החולים, יש לבצע מהר ככל הניתן טיפול, שנועד לפתוח את כלי הדם הכלילי החסום - זאת על ידי אחת משתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא צנתור (Primary coronary intervention או PCI) והאפשרות השנייה היא מתן טיפול פיברינוליטי (מתן תרופות שממסות את קריש הדם). הבחירה בין שתי האפשרויות תלויה בזמן שחלף מתחילת האירוע וסוג התקף הלב (מיקומו בלב - קיר קדמי / תחתון וכדומה). כל אדם לאחר התקף לב יעבור צנתור בשלב כלשהו לצורך הערכה של היקף מחלת נימי הלב.

עם שחרור האדם מבית החולים לאחר התקף לב, עליו ליטול קבוצה של תרופות באופן קבוע, חלקן אף לכל החיים; קבוצה זו תכלול תרופות מדכאות חבירה של טסיות (אספירין, פלביקס), חוסמי בטא, מעכבי האנזים ACE, וסטטינים (להורדת כולסטרול בדם). חינוך להרגלי חיים נבונים (מניעת עישון, דיאטה הולמת, איזון רמת הסוכר בדם, איזון לחץ דם, ביצוע פעילות גופנית) כדי למנוע הישנות של אירועי לב בעתיד.

צנתור הלב

"צנתור" הוא מונח כללי להחדרת קטטר לתוך צינור חלול בגוף האדם. המונח צינתור מכוון לרוב לצינתור של כלי דם קורונרים (כליליים). פעולה זו היא בראש וראשונה אבחנתית (כ 70% מהפעולות הם אבחנתיות בלבד) ובמידה וזוהה כלי דם מוצר או חסום אשר מתאים לפתיחה ניתן לבצע ניסיון פתיחה. בעבר פתיחה של כלי דם מוצר הייתה באמצעות הרחבה של בלון בלבד אך מחקרים הראו שתוך מספר חודשים המקום היה מוצר בשנית.

לפני מספר שנים הומצא הסטנט (Stent) או הקפיץ. קפיץ זה מוכנס על גבי בלון ומורחב בתוך המקום המוצר ושומר את דפנות כלי הדם פתוחים, לאחרונה אף מצפים את הקפיץ בתרופות שונות אשר עוזרות למנוע את סתימתו של הקפיץ, דבר הנקרא באנגלית Drug Eluding Stent.

יש לציין כי בשנים האחרונות תפס תאוצה פעולה הנקראת CARDIAC CT אשר נועד להחליף את הצנתור האבחנתי וזאת באמצעות הזרקה של חומר ניגוד וצילום CT מהיר אשר מדגים את ההיצרויות הכלי הדם הכליליים.

אבחנה רפואית

אוטם בשריר הלב מאובחן על פי סימנים קליניים (כאבים בחזה, קוצר נשימה, זיעה קרה וכו'), על ידי בדיקת אקג ועל ידי בדיקות דם.
האבחנה המקובלת היום לאימות התקפי לב היא בדיקת דם לאנזים ששמו טרופונין אשר נשפך לדם לאחר שתאי הלב נפגעים. האנזים הזה מאוד ספציפי לתאי הלב.

ישנם מצבים שחלק מהחולים שעוברים התקפי לב לא מלווים בשינויים באקג. באקג החלק המאוד ספציפי שחלים בו השינויים הוא מקטע ST, אשר אנו מצפים לראות עליה או צניחה של מקטע זה מהקו האיזואלקטרי "התקין".

את הלב מחלקים לקירות. בהתקפי לב ניתן למקם את ההתקף על פי החיבורים השונים באקג. הלידים באקג הינם: I, II, III, AVR, AVL, AVF, V1, V2, V3, V4, V5, V6, ובמצבים מסוימים משתמשים ב־RV3, RV4, V7, V8, V9. שילוב של שני לידיים ומעלה מצביעים על מיקום האוטם בלב.

INFERIOR WALL II III AVF

ANTERIOR SEPTAL WALL V1 V2 V3 V4

ANTERIOR WALL V3 V4

ANTERIOR LATERAL WALL V3 V4 V5 V6

HIGH LATERAL WALL V5 V6 I AVL

EXTENSIVE ANTERIOR WALL V1 V2 V3 V4 V5 V6 I AVL

POSTERIOR WALL V7 V8 V9

RIGHT VENT V1 AVR RV3 RV4

אם יש קושי באבחון מיקום האוטם ובהערכה של תפקוד הלב אז נעזרים בבדיקת אקו לב.

קישורים חיצוניים

• גורמי הסיכון למחלות לב, באתר "דוקטורס"
• רק 15% ממי שעובר אירוע לב מגיע לשיקום, באתר וואלה
• רן קורנובסקי, התקף לב בגיל 28, באתר הארץ, 6 במאי 2007
• הגשת עזרה ראשונה במקרה של התקף לב
• פרופסור ארם סמולינסקי מסביר כיצד להימנע מהתקף לב
• התקף לב ואי ספיקת לב סרטון וידאו באדיבות פרופ' יהודה אדלר - ביה"ח תל השומר
• צמ"ד אונליין - מאגר מדע: כיצד נוצר התקף לב? סרטון עם הסברים.
• פרופ' חיים המרמן, ‏אוטם שריר הלב. מה חדש במחלה ישנה?!, באתר הערוץ האקדמי, 22/05/2008
• מחשבון הערכת הסיכון להתקף לב, מבוסס על סולם פרמינגהם

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

קטגוריה:מחלות לב קטגוריה:מחלות לב אסכמיות

en:Myocardial infarction an:Infarcto de miocardio ar:احتشاء عضل القلب be:Востры інфаркт міякарда be-x-old:Востры інфаркт міякарда bg:Инфаркт на миокарда bs:Infarkt miokarda ca:Infart miocardíac ceb:Atake sa kasingkasing cs:Infarkt myokardu cy:Trawiad ar y galon da:Akut myokardieinfarkt de:Myokardinfarkt dv:ހާރޓް އެޓޭކް ޖެހުން el:Έμφραγμα του μυοκαρδίου eo:Korinfarkto es:Infarto agudo de miocardio et:Müokardi infarkt eu:Miokardio infartu akutu fa:سکته قلبی fi:Sydäninfarkti fr:Infarctus du myocarde gu:હૃદયરોગનો હુમલો hi:हृदयाघात hr:Infarkt miokarda hu:Szívinfarktus id:Serangan jantung is:Hjartaáfall it:Infarto miocardico acuto ja:心筋梗塞 kk:Миокард инфарктысы kn:ಹೃದಯಾಘಾತ ko:심근 경색 ku:Mirina masûlkeyên dil la:Infarctus cordis lt:Miokardo infarktas lv:Miokarda infarkts mk:Срцев напад ml:ഹൃദയാഘാതം mn:Зүрхний шигдээс mr:हृदयाघात nl:Hartinfarct nn:Hjarteåtak no:Hjerteinfarkt oc:Infart miocardiac pl:Zawał mięśnia sercowego pnb:دل دا دورہ pt:Infarto agudo do miocárdio qu:Sunqu p'itiy ro:Infarct miocardic ru:Острый инфаркт миокарда sh:Srčani udar si:හෘදයාබාධය simple:Myocardial infarction sl:Miokardni infarkt sq:Infarkti miokardial sr:Срчани удар sv:Hjärtinfarkt ta:மாரடைப்பு te:గుండెపోటు th:กล้ามเนื้อหัวใจตายเหตุขาดเลือด tr:Kalp krizi uk:Гострий інфаркт міокарда ur:احتشاء عضل قلب vi:Nhồi máu cơ tim war:Atake ha kasingkasing yi:הארץ אטאקע zh:心肌梗死