לדלג לתוכן

אקוקרדיוגרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אקו לב)
אקוקרדיוגרפיה
Echocardiography
ארבעת מדורי הלב באקוקרדיוגרם, מבט מחוד הלב
ארבעת מדורי הלב באקוקרדיוגרם, מבט מחוד הלב
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1820912 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D004452
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אקוקרדיוגרפיה (לפי מונחי האקדמיה ללשון העברית: דימות על-שמעי של הלב[1]), הנקראת גם אקו לב ובקיצור אקואנגלית: Echocardiography), היא בדיקת אולטרה סאונד רפואית של הלב. אמצעי דימות רפואי זה הוא כלי נייד וזמין, המשמש בתחום הקרדיולוגיה ליצירת תמונות דו-ממדיות ותלת-ממדיות של הלב וכן לדימות של זרימת הדם דרך מדורי הלב, מסתמי הלב וכלי הדם הגדולים בעזרת אולטרה סאונד דופלר.

סוגי אקוקרדיוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקוקרדיוגרפיה דרך בית החזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקוקרדיוגרפיה דרך בית החזה היא בדיקה לא פולשנית שבה המתמר מונח על גבי עור הנבדק. הנחת המתמר מתבצעת בארבע נקודות, המאפשרות זוויות הסתכלות שונות על מדורי הלב. נקודת המנח העליונה ביותר היא לצד עצם החזה מצד שמאל (פאראסטרנלית), וממנה ניתן להתבונן לאורך הציר האורכי של הלב. במבט זה ניתן לראות את החדר השמאלי בחלק התמונה העליון, ואילו העלייה הימנית תיראה כלפי מטה. כן ניתן לראות את המסתם הצניפי, לרבות עלעליו, המיתרים הגידיים והשרירים הפטמתיים. סיבוב של המתמר ב-90° יאפשר קבלה של חתך רוחב, כאשר החדר הימני עדיין ייראה מלמעלה. ניתן להניח את המתמר גם בגובה המסתם הצניפי או מסתם אבי העורקים. הטיה של המתמר לעבר עורק הריאה תאפשר מבט על התמזלגותו לעורקי הריאה הימני והשמאלי.

הנחה של המתמר על חוד הלב (אפיקלית) מאפשרת מבטים על מספר מדורים יחדיו. מבט של ארבעה מדורים יאפשר התבוננות בכל מדורי הלב, כאשר העליות נמצאות בתחתית התמונה. החיבור של העלעל הקדמי של המסתם הצניפי אל המחיצה נראה תחתון יותר מהחיבור של עלה המחיצה של המסתם התלת-פסיגי, שהוא קרוב יותר לחוד הלב. בנוסף ניתן לראות האוזנית של העלייה השמאלית ובצמוד לה את ורידי הריאה. מבט של חמישה מדורים יתאפשר בזכות הטיה של המתמר לפנים, ואז גם ייראה מסתם אבי העורקים. מבט של שני מדורים על צדו השמאלי של הלב יאפשר התבוננות בעלייה ובאוזנית שבחלקה התחתון של התמונה ובשרירים הפטמתיים של החדר. הנחת המתמר בצורה המנוגדת למנח שלצד עצם הבריח תאפשר מבט הפוך, שבו יופיעו החדר השמאלי, מסתם אבי העורקים והמסתם הצניפי והעלייה השמאלית. חדר ימין יופיע בצדה הימני של התמונה.

במנח תחת הצלעות (סובקוסטלי) ניתן לראות את הכבד בין הלב למתמר. מבט זה יעיל למציאת נוזל ממסב הלב, שיהיה בין הכבד ללב. כמו כן, ניתן להבחין בפגם במחיצה הבין-פרוזדורית. סיבוב של המתמר יאפשר התבוננות בווריד הנבוב התחתון, שהתרוקנות שלו אל העלייה הימנית מעידה על לחץ דם תקין בעלייה ועל היעדר אי-ספיקת לב ימנית.

מנח ממעל לעצם החזה (סופראסטרנלי) מאפשר התבוננות של קשת אבי העורקים והעורקים היוצאים ממנה: גזע הזרוע והראש, העורק התרדמני והעורק התת-בריחי.

זוויות הסתכלות שונות על מדורי הלב
זוויות הסתכלות שונות על מדורי הלב

אקוקרדיוגרפיית דופלר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אפקט דופלר, תדירות גל הקול החוזר מדם זורם משתנה כתלות בכיוון הזרימה ובמהירותה. אפקט זה מאפשר לזהות בבדיקת אקוקרדיוגרפיה זרימה של דם במדורי הלב ובכלי הדם הסובבים אותו. באקוקרדיוגרפיה נעשה באפקט דופלר שימוש בשני אופנים: גל מתמשך וגל פועם. בשידור גל מתמשך המתמר משדר וקולט גלי קול בצורה מתמדת, כך שמבצע הבדיקה יכול לקלוט את מהירויות הזרימה הנמדדות, אף אם הן גבוהות, אולם הוא אינו יכול לקבל את המיקום שממנו חזר האות. כמו כן, מתקבל טווח של מהירויות הנראה כמריחה על פני פלט הבדיקה. בשידור גל פועם הגל פוגע באיבר המטרה וחוזר, כך שניתן לקבוע את מיקום האיבר, אולם בשל מרווח הזמן בין השידור לדגימה, לא ניתן לקלוט מהירויות גבוהות.

בנוסף, שילוב של צבע באקוקרדיוגרפיית דופלר ממחיש את כיוון הזרימה, ובכך מאפשר לאתר בקלות רבה יותר זרימה פתולוגית. בשיטה זו זרימה בכיוון המתמר מופיעה בצבע אדום וזרימה הרחק ממנו בכחול, כאשר עוצמת הצבע משקפת את מהירות הזרימה. במהירויות גבוהות במיוחד, שהן על פי רוב פתולוגיות, הצבע על המסך מופיע כירוק.

אקוקרדיוגרפיה דרך הוושט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באקוקרדיוגרפיה דרך הוושט מוחדר מתמר אל תוך הוושט, דבר המאפשר צפייה איכותית יותר במדורי הלב ובכלי בדם היוצאים ממנו, שכן הלב ממוקם ממש מלפני הוושט, וגל הקול אינו צריך לעבור מרחק רב ושכבות רבות עד להגעתו אל הלב. זאת, בניגוד לאקוקרדיוגפיה דרך בית החזה, שאז על הגל לעבור דרך העור, שכבות שומן וצלעות ושרירים. החיסרון המרכזי בשיטה זו הוא הפולשניות שבה, אשר מגבירה את הסיכונים שבבדיקה, גורמת לאי-נוחות אצל הנבדק ומצריכה הרדמה או אלחוש ונוכחות צוות רפואי. כמו כן, על הנבדק לצום שש שעות בטרם הבדיקה ולהימנע משתייה למשך שעתיים.

אקוקרדיוגרפיה מודגשת בניגוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להדגיש את גבולות החדר השמאלי במהלך ההתכווצות מוזרק לעיתים חומר ניגוד העשוי בועיות קטנות של אוויר בעלות מעטה חלבוני. הבועיות נפוצות בדם ונראות היטב על ידי המתמר. שיטה זו מאפשרת להתרשם מהתכווצות החדר השמאלי, לאתר התעבות של הדופן שלו וקרישי דם בחלל שלו ולמצוא גושים מסוגים אחרים בלב. כמו כן, השיטה מאפשרת להעריך את מידת הזילוח אל החדר במחלת לב כלילית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקוקרדיוגרפיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]