משתמש:שני לרי/הרפואה הבדואית
הבדואים הם קבוצה אתנית הכוללת בתוכה ערבים החיים בעיקר במדבריות ונוהגים לנדוד ממקום למקום. חיי המדבר הנם חיים שונים המצריכים את הבדואים להתאים את עצמם לסביבה המדברית וכך גם להתאים את הרפואה שלהם. הרפואה הבדואית מתבססת על שני סוגי רפואה: קוראטיבית ומונעת. הבדואים מאמינים כי מצבם הבריאותי ומחלותיהם הם הדרך של אללה להעניש אותם על החטאים שלהם, ושהן נגרמות על ידיו בעזרת כוחות טבעיים ואל טבעיים , הרפואה הבדואית מתחלקת לשני סוגי שיטות: פיזיות ורוחניות.
הרפואה הבדואית הקוראטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרפואה הבדואית הקוראטיבית מתייחסת לשימוש בתרופות במקרה של מחלה פיזית או נפשית. אחת משיטות הריפוי הרוחניות היא שימוש במוזיקה כאמצעי תקשורת תרפי לריפוי מחלות שונות ומחלות נפשיות. ואכן כבר בעבר משחר האיסלם במצרים נהגו להשתמש במוזיקה לריפוי מחלות נפש על ידי שימוש בשירה ובתופים. אמצעי נוסף לריפוי הוא שימוש בחוש הריח כגון: הדלקת קטורת או שימוש בצמחי מרפא. שימוש בהם נפוץ בתרבויות רבות (סין,הודו, ביהדות) במשך שנים רבות. הבדואים הרבו להשתמש בצמחי מרפא כשיטת ריפוי למחלות פיזיות.[1]
שיטות הריפוי הפיזיות מסתמכות על תרופות שבאות מצמחי מרפא[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוויות: שפיכת והתזת דם, כוסות רוח.
עצירות, כאבים בדרכי השן,בעיות מעיים - אבטיח הפקועה.
כאבי בטן ומעיים המלווים בדימום בצואה - אכילאה ערבית.
דלקת גרון, התקררות ונזלת וכאבי שקדים, כאבים שונים: כליות, מחזור ודרכי השתן - בבונג.
כאבי בטן, סוכרת, חיזוק גוף האישה בהריון והגברת הפרשת החלב בקרב נשים לאחר הלידה - גרגרנית יוונית (חלבה).
הרפואה הבדואית המונעת[עריכת קוד מקור | עריכה]
כישופים ומיסטיקה מהווים חלק נכבד בתרבותם של הבדואים על מנת לרפא אנשים. לנשים יש תפקיד חשוב מאוד בשיטת רפואה זו משום שיש להן ידע רב בתחום וחלקן עדיין משתמשות בידע זה גם כיום. הבדואים מאמינים שהאנשים שיכולים ויודעים כיצד לרפא בעזרת כישוף, תפילות ומיסטיקה יכולות לרפא אפילו לאחר המוות ,ואף עליה לקברו של קדוש כלשהו יכולה להביא לריפוי אפילו יותר טוב מהפעילות של הרפואה הפיזית כמו מרפא חי. הבדואים מאמינים עוד מהמאה הקודמת שהסיבה למחלות של בני האדם היא פלישה של חייזרים וגופים שונים אל גוף בני האדם ,ולכן ניתן למצוא המון טיפולים ברפואה הבדואית המסורתית שמתייחסים לאמונה זו והרבה כשפים וטיפולים נגד עין הרע.[1]
המרפאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים מרפאים שלכל אחד מהם יש תפקיד חשוב ושונה בדרכי הטיפול[2] :
- הדרוויש- בדרך כלל איש מבוגר שנחשב חסיד וקדוש שיודע ליצור קשר עם האלוהים בעזרת מלאכים. תפקיד זה עובר בירושה. הוא עורך טקסים הכוללים בתוכם שימוש באש, הוא מרפא מחלות וגם כותב קמעות.
- חטיב, חג'ב- אדם העוסק בכתיבת קמעות שנמצאים בהן פסוקים וציטוטים מהקוראן, בנוסף הוא מתעסק בהכנת מספרים המיועדים לתלייה על הגוף, סימנים ורמזים.
- חוואי- אדם שמומחיותו היא הוצאת רעלים שבאים מבעלי חיים כמו למשל: נחשים, עקרבים וכדומה.
- מג'בר- מרפא שתפקידו לטפל בעצמות שבורות ולאחות אותן.
- קאווי- מומחה בטיפול בכוויות.
- עאטר - מרפא שדרכי הטיפול שלו במחלות מתבססות בצמחי מרפא.
המרפאים במסורת הבדואית נחשבים כשליחים של האלוהים , ולכן האמונה היא שהמרפאים קרובים יותר לעולם הנסתר ולרוחות. ולהם יש כוח לגבור על הרוחות הרעות שפולשות לגופם של בני האדם החולים. מעמדם קדוש ומיוחד ונחשבו לאנשים המכובדים בשבט.