משתמש:Aqunamag /חידוש (פטנטים)

 חידוש (של פטנט)

חידוש הנו תנאי הכרחי לקבלת פטנט על האמצאה. בישראל, סעיף 4 של חוק הפטנטים תשכ"ז-1967 מגדיר את הדרישה לחידוש באמצאה כדלקמן: אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי בכל מקום בעולם, לפני תאריך הבקשה על ידי התיאור, בכתב או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור, או על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.

פטנט נותן לממציא זכות מונופול על האמצאה, וממציא יכול למנוע מאחרים להשתמש באמצאה שלו באמצעים חוקיים. למשל, אי אפשר לרשום פטנט על גלגל, כי זה היה מונע מכל אחד שמשתמש בו חופשי. המבחן החוקי הוא שהאמצאה צריכה להיות משהו חדש, ושיש בה "חידוש". המצאת גלגל אינה חדשה, מאחר וגלגל מהווה חלק מהידע הקודם.

תקופת חסד

בחלק מהמדינות, כמו ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ויפן, קיימת תקופת חסד שנועדה להגן על הממציא או בעל הזכויות על האמצאה מפרסום מורשה או בלתי מורשה לפני תאריך ההגשה. כלומר, אם הממציא או בעל הזכויות על האמצאה מפרסם את האמצאה, עדיין ניתן להגיש את הבקשה לפטנט והיא תישקל כחדשה למרות הפרסום, בתנאי שהפרסום נעשה בתוך הזמן המוגדר בתקופת חסד. משך תקופת חסד נא בין 6 ו-12 חודשים.

בארצות אחרות כולל אירופה, כל מעשה ׁ(או כמעט כל מעשה) שחושף את האמצאה לציבור בכל מקום בעולם, ומבוצע לפני תאריך קובע, קרי הגשת הבקשה לפטנט או לפני תאריך בכורה, שולל חידוש מאמצאה והופך אותה ללא כשירה לפטנט. דוגמאות לפרסום הם פרסום כתוב, מכירה, פרסום פומבי בעל פה והדגמה או שימוש הפומבי.

חשוב להבדיל בין תקופת חסד וזכות הבכורה שמוגדרת על פי כללים של אמנת פריז להגנה על קניין תעשייתי. שנת הבכורה מתחילה כשנעשית הגשה ראשנה במדינה חברה באמנה, כאשר תקופת חסד מתחילה לפני ההגשה של בקשה לפטנט.

ישראל

בישראל רשמית אין תקופת חסד, אך סעיף 6 של חוק הפטנטים תשכ"ז-1967 מגדיר מספר מקרים בהם אמצאה יכולה להתפרסם ועדיין להיות כשירה לפטנט:

• לא הייתה הסכמה של בעל האמצאה לפרסום;
• בעל האמצאה פרסם את האמצאה על ידי הצגה בתערוכה תעשייתית או חקלאית בישראל או במדינה חברה והודיע על קיום התערוכה לרשם הפטנטים לפני פתיחתה;
• פרסום התיאור של האמצאה בזמן התערוכה כאמור;
• שימוש באמצאה לצורך התערוכה ובמקום התערוכה;
• פרסום היה דרך שימוש באמצאה, אפילו לא בהסכמת בעליה, בזמן התערוכה, במקום התערוכה או מחוצה לה;

אם בעל האמצאה יגיש בקשה לפטנט תוך שישה חודשים מפתיחת התערוכה, ניתן יהיה לרשום פטנט עליה.

• פרסום בפני אגודה מדעית בהרצאה או פרסום ההרצאה בכתבים רשמיים של האגודה תוך מתן הודעה לרשם הפטנטים, והוגשה בקשה לפטנט תוך שישה חודשים לאחר הפרסום.

מדינות

ישראל

דרישת החידוש בישראל מעוגנת בחוק הפטנטים כאמור לעיל. לכן בשאלה האם אמצאה היא חדשה בוחנים ידע קודם בתחום. על הידע הקודם להיות מפורסם לפני התאריך הקובע של הבקשה לפטנט (להלן, הציטוט). פרסום נחשב כל בקשות לפטנט שפורסמו ,פטנטים שהתקבלו, כתבי עת או ספרים המוצעים למכירה.

כיצד נקבע תאריך קובע?

• הבקשה אינה תובעת דין קדימה ואינה בקשה של השלב הלאומי של ה-PCT, התאריך הקובע הוא תאריך הגשתה בישראל. אם הבקשה תובעת דין קדימה התאריך הקובע הוא תאריך דין הקדימה.
• אם מדובר בבקשה שנכנסה לשלב הלאומי, התאריך הקובע יהיה תאריך דין קדימה או אם הבקשה אינה תובעת דין קדימה, תאריך הבקשה הבינלאומית; במקרה של שלב לאומי יש לבדוק היטב האם יש בתיק מכתב מהלשכה ששולל את הסתמכות המבקש על דין הקדימה או על תאריך הבקשה הבינלאומית (מדובר במקרים נדירים).
• אם הוגשו תיקונים מהותיים, בשני המקרים התאריך הקובע לגבי הקטעים שתוקנו יכול להידחות לתאריך התיקון.

כיצד קובעים תאריך הפרסום?

• אם הציטוט הוא פטנט או בקשה לפטנט שפורסמה, התשובה פשוטה: תאריך הפרסום של הפטנט או של הבקשה. אם הציטוט הוא מאמר יש לבדוק היטב באיזו מסגרת התפרסם המאמר, למשל בכתב עת מדעי הנושא תאריך ברור; יתכנו מקרים שבהם תאריכו של כתב העת אינו יום מסוים, אלא רק חודש מסוים, (במקרה כזה תאריך הפרסום יהיה היום האחרון של אותו חודש) או תאריכו של הספר בו מופיע המאמר הוא רק שנה מסוימת (במקרה כזה תאריך הפרסום יהיה היום האחרון של אותה שנה).
• כדי לשלול חידוש מבקשה ישראלית בהתאם לסעיף 4 של חוק הפטנטים תשכ"ז-1967, תאריך פרסומה בישראל לפי סעיף 16א לחוק הפטנטים תשכ"ז-1967 לחוק או סעיף  26 לחוק הפטנטים תשכ"ז-1967 (במידה ולא פורסמה לפי סעיף 16א) הפטנטים חייב להיות מוקדם מהתאריך הקובע של הבקשה.

איך קובעים האם המסמך מגלה את פרטי האמצאה באופן שבעל מקצוע בתחום האמצאה יכול לבצעה?

ההלכה הבריטית שאומצה ע"י הרשם בישראל בשנות ה-50 קובעת כדלקמן:

"כדי לפגוע בכשירותו של פטנט מאוחר, צריך תוכן הפרסום הקודם להיות כזה שאדם בעל ידע רגיל בנושא מיד יתפוס ויבין, ויהיה מסוגל ליישם, באופן מעשי את הגילוי ללא צורך בעריכת ניסויים נוספים".

פרסום קודם שולל את החידוש אם ניתן להבין ממנו את האמצאה ולבצעה, באופן ישיר וברור, כולל דברים שלא הוזכרו במפורש בפרסום אבל הרמזים שבפרסום מאפשרים לבעל מקצוע לגלותם. אסור להסתמך על תכונות שוות ערך לתכונות שתוארו במפורש בפרסום הקודם, כי כל העניין של שווה-ערך שייך לסוגיה של התקדמות המצאתית ולא לסוגיה של חידוש.

המבחנים לחידוש נקבעו בפס"ד של ביהמ"ש העליון בעניין Hughes (פ"ד מ"ד (4) 45)

•  "אין לפסול פטנט בשל חוסר חידוש, אך ורק משום שניתן למצוא זהות בין המונחים או המילים המשמשים בפטנט לבין המתואר בפרסום הקודם. מבחן החידוש מתייחס למהות הדברים המתוארים ולא לצורתם או לניסוחם". במילים אחרות, לא הניסוח קובע אלא המהות.
• "בבחינת הפרסום הקודם מותר להצטייד בידע המקצועי הכללי, כפי שהיה אותו זמן, אולם אסור להוסיף בדרך זו יסודות ורכיבים אשר לא נזכרו בפרסום הקודם" משמעות הדבר היא שמותר להיעזר בידע הכללי של בעל מקצוע אך ורק כדי לפרש את המתואר בפרסום הקודם, אבל אסור להוסיף לפרסום הקודם דברים שלא תוארו בו.
• מבחן נוסף לחוסר חידוש נקבע בהחלטות הרשם בשורה של החלטות בעניין בקשות פטנט 28397, 45211, 57842 ו- 62180, והוא מבחן הזהות - כדי לשלול את החידוש הפרסום הקודם צריך לתאר את כל המרכיבים של התביעה.
• בבחינת החידוש אסור לעשות "מוזאיקה": אסור להסתמך על שני פרסומים קודמים (או יותר), שרק ביחד מגלים את האמצאה: האמצאה כולה חייבת להיות מתוארת בפרסום קודם אחד בלבד כדי לשלול את החידוש. אין לצטט שילוב של כמה פרסומים קודמים כדי לשלול את החידוש שבאמצאה אבל ניתן לצטט יותר מפרסום אחד כדי לשלול את החידוש בתנאי שכל פרסום בפני עצמו מתאר את האמצאה. עם זאת, כאשר פרסום אחד מתייחס מפורשות לפרסום קודם שני, מותר להסתמך על שניהם בשלילת החידוש. אחד המקרים הנפוצים הוא כאשר פרסום אחד עושה incorporation by reference של פרסום אחר (במיוחד בפטנטים אמריקאים). בנוסף מותר גם לצטט מונח ממילון או אנציקלופדיה או וויקיפדיה כדי לפרש מונח המופיע בפרסום הקודם, ואין זה נקרא פרסום נוסף.

קנדה

בקנדה דרישות החידוש מעוגנות בסעיף 28.2 של Patent Act (R.S.C., 1985, c. P-4).

הסעיף לא מגביל פרסום לפטנטים קודמים, ונותן הגדרה רחבה של מה כולל פרסום קודם; כל עוד שנושא האמצאה נחשף בפומבי והפך להיות זמין. פרסום כזה שולל חידוש האמצאה. זה כולל פטנטים קודמים, פרסומים או הצגה של אמצאה עצמה. פרסום המסמך פרטי, כמו פתק פנימי שלא נגיש לציבור, לא נחשב לפרסום.

יש מבחן שמונה שלבים לקביעה האם יש חידוש או לא בקנדה. על הידע הקודם:

1. לתת תיאור מדויק;
2. לתת הוראות שיביאו לתוצאה שנתבעת בתביעות;
3. לתת הוראות ברורות ומכוונות;
4. לתת מידע שמבחינה פרקטית שווה לזה של הפטנט;
5. להעביר מידע בצורה כזאת שבן אדם המחפש פתרון לאותה בעיה יוכל להגיד "זה נותן לי את מה שאני צריך";
6. לתת מידע לבן אדם של ידע ממוצא בצורה כזאת שהוא מיד יבין את האמצאה;
7. בהיעדר הוראות ממצאות, ללמד "תוצאה בלתי ניתנת למניעה" ש"ניתן להוכיח אותה בניסויים";
8. לספק את כל הדרישות הנ"ל במסמך אחד ללא צורך בבניית פסיפס.

מבחן עכשוי דורש עמידה במבחן אחד בין ה-8 על מנת לשלול חידוש.

אמנת פטנטים אירופאית

תחת אמנת פטנטים אירופאית (EPC), פטנטים אירופאים יינתנו לאמצאות חדשות, כאחד התנאים. סעיף חוק מרכזי שמעגן את הדרישה לחידוש הוא Article 54 EPC.

ארצות הברית

סעיף 102 של חוק פטנטים אמריקאי קובע את דרישת החידוש. ארבע דרכים הכי נפוצות לשלילת חידוש מאמצאה הן:

1. לחשוף את האמצאה או לתת לציבור להשתמש באמצאה; או
2. לפרסם אמצאה באמצעים קבועים כגון פטנט, בקשה לפטנט, כתבה בעיתון; או
3. אם האמצאה הומצאה בארצות הברית קודם לכן, והממציא האחר לא הזניח, ביטל או הסתיר את האמצאה, או
4. אם האמצאה מתוארת בבקשה לפטנט שהוגשה על ידי ממציא אחר, והבקשה מתקבלת והופכת לפטנט בארצות הברית.

קישורים חיצוניים

• Enlarged Concept of Novelty באתר הארגון העולמי לקניין רוחני
• Grace Period and Invention Law in Europe and Selected States, a comparative study of grace periods applicable for assessing novelty (by IPR-Helpdesk, a project of the European Commission DG Enterprise, co-financed within the fifth framework programme of the European Community)
• British Patent Office regulations

הערות שוליים

קטגוריה:קניין רוחני