בתמונה (Wikimedia Commons) אתר שאני צולל בו די הרבה
לא מתקרב לבסיס :)
אני אינני מי שהייתי, מי שהכרת כמה שנים בזבזתי בלהיות כמעט כי לא ידעתי איך לגלות לך את חולשותיי גם לעצמי סיפרתי סיפורים עליי אני עטלף עיוור צועק את חיי בחושך אני ישן וליבי ער אני נרקומן של אושר כותב בלילה שיר זה מנקה ממני עצב כשנגמר לי האוויר אני בוכה לבד ברכב ואת בוכה בפנים אני רואה אותך נשרפת את מפחדת להסכים שזו לא סתם תקופה חולפת אני כותב בלילה שיר זה מנקה ממני עצב כשנגמר לי האוויר אני בוכה לבד ברכב תן לי ת׳כח למצוא בי אומץ לראות סימן כי גם הילד שהיה בי מת מזמן אני אינני, מי שחלמתי מי שדמיינת, פקחתי עיניים והפכתי לאט לעטלף עיוור צועק את חיי בחושך אני ישן וליבי ער אני נרקומן של אושר כותב בלילה שיר זה מנקה ממני עצב כשנגמר לי האוויר אני בוכה לבד ברכב ואת בוכה בפנים אני רואה אותך נשרפת את מפחדת להסכים שזו לא סתם תקופה חולפת אני כותב בלילה שיר זה מנקה ממני עצב כשנגמר לי האוויר אני בוכה לבד ברכב אם יש עיניים אם את עדיין אם את לעד אם יש שמיים חדשים אז תני לי יד (עטלף עיוור, חנן בן ארי) לזכרו של סרן שאול גרינגליק, קצין בגדוד 931, חטיבת הנח"ל, אשר נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 26 בנופלו. גיבור שלחם בחשיכה וזעק את זעקת חייו על היותו עטלף עיוור. השם שלך, הקושי האדיר שלך והשיר שסגר עבורי מעגל אישי וכואב כל כך. אזכור אותך תמיד.
