הספירה הארמילרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הספֵירה הארמילרית (Armillary sphere. בגירסות אחרות: האצטרולב הספרי, ארמיליה, ארמיל. מלטינית: armilla שפירושה צמיד או מעגל) היא דגם לספירה של כיפת השמים.

הסְפֵרָה הארמילרית

הספירה הארמילרית הידועה המוקדמת ביותר הומצאה בידי המתמטיקאי היווני הקדום ארטוסתנס ב-255 לפנה"ס. גם הסינים המציאו אותה במאה הראשונה לפנה"ס, ובמאה ה-2 לספירה היה זאנג-הנג הראשון שלזכותו מיוחסת בנייתה של ספירה ארמילרית, שבה שימש כוח הנע הידראולי להנעתה הסיבובית.

מגוון דגמים של הספירה הארמילרית פותחו ברחבי מחוזותיה של הציוויליזציה ההלניסטית, והם שימשו כאמצעי הוראה החל מהמאה ה-3 לפנה"ס. דגמים גדולים ומדויקים יותר של הספירה הארמילרית שימשו אף כמכשירי עזר לתצפיות אסטרונומיות.

בימי קדם מקובל היה להציב במרכז הספירה כדור המייצג את כדור הארץ, ומאוחר יותר, משנפוץ המודל ההליוצנטרי, לפיו השמש נמצאת במרכז היקום, הוצב במרכז הספירה כדור המייצג את השמש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הספירה הארמילרית בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.