משתמש:Asaf M/כבוש הקהילות
אפילו שהיו הספרדים תחלה המועטים, הנה הביאו עמם, בבואם אל ארץ אחרת, תרבות חשובה. הם היו סוחרים מופלגים, ולא רוכלים; מלומדים ואנשי דעת, ראויה היתה הממשלה להם ותפשוה תיכף, אבל איך נוסדו הקהלות הישראליות בלונדון והמבורג? תחלה התישבו שם הספרדים, והם היו העשירים והמיוחסים, מעולם לא הרכינו ראשם, לא הם בישבם כארצות גלותם, ולא אבותיהם בישבם על אדמת אספמיה ופורטוגליה. הם לא באו להתישב בלונדון ובהמבורג, ושק סחורתם על שכמם. לא איזה יהודי עני, כפוף, מעוקם ומשתחוה כקידה והשתחויה בא להתיישב אלא "אידלגו" זקוף, עשיר, תרבותי, מיוחס. וכאשר שמעו יהודים אשכנזים, כי יש "שבר" בהמבורג ובלונדון, אפשר ליהודי למצוא שם מעט לחם, מעט פרגסה, הלכו והתישבו עמהם שם. אבל הם באו כעניים דופקים על הדלת; קומתם כפופה, ברכיהם כושלות. לבם נמס בקרבם, וכל רוח אומץ אין בהם. הביטו הספרדים המיוחסים בצרות-עין על "האחים" האלה. אמנם אחים הם, אבל אחים שירדו מנכסיהם ופנה זיוום והדרם. באחים עניים, סחופים ומבוהלים כאלה מתביישים האחים העשירים. אבל מכל מקום פנו להם איזו קרן זוית להניח את ראשם שם; נם נתנו להם פרוסת לחם. אבל הזהרו! אל תהיו עזי פנים, אל תגשו אל השלחן. שם, מאחורי הדלת והמזוזה, מקומכם ואותו על תניחו. והעניים פקחים היו ונזהרו בכבוד האחים המוצלחים והעשירים — עד אשר היו הם יותר מוצלחים ויותר עשירים, עמדו וכבשו את הקהלות. בלונדון יש עוד איזו קהילה ספרדית זכר לחרבן. בהמבורג אין עוד כלום; תמו בני היחש.