משתמש:Avneref/מדע/יששכר אונא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avneref.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avneref.


יששכר אונא, נכד של יצחק אונא

אנקדוטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במודל האטום של בוהר, לאלקטרון במסלול הנמוך ביותר יש אורך גל הקטן ביותר:
    • מספר אורכי גל דה ברויי בהיקף המסלול, הוא כמספר המסלול n; אבל הרדיוס (ולכן ההיקף) גדל עם ריבוע מספר המסלול:, ולכן אורך גל DB גדל לינארית עם מספר המסלול: . ע'27
  • הליום לעולם לא הופך למוצק כשמקררים; מותך ב-269°C-, ומכיוון שתמיד נשאר מינימום תנועה באלקטרונים סביב הגרעין - גם באפס המוחלט יש מספיק אנרגיה כדי למנוע התמצקות (מסת אטומי ההליום קטנה מאד, ולכן מהירות האלקטרונים גדולה יחסית (?), ומכאן האנרגיה הקינטית שלהם גדולה מספיק). 44
נילס בוהר עם האיש שעשה ספין על קרוניג
  • ספין#היסטוריה: ניסוי שטרן-גרלך גילה (1922); וולפגנג פאולי שיער, 1924 ("דרגת חופש קוונטית דו־ערכית", two-valued non-classical hidden rotation) שהוביל לניסוח עקרון האיסור של פאולי; ראלף קרוניג (Ralph Kronig) הציע הסבר, אבל פאולי ביקר בחריפות וקרוניג גנז בגלל יוקרתו של פאולי. ג'ורג' אולנבק (George Uhlenbeck) וסמואל גאודסמית (Samuel Goudsmit) היו ב-1925 סטודנטים צעירים שלא פחדו, ושלחו לפרסום הסבר דומה. כשנודע להם שהסברו של קרוניג נדחה, ביקשו Recall אבל הוא נכשל - מאמרם (החשוב) התפרסם. 66
  • הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן: מטרתו להמחיש את חוסר השלמות (כביכול) של מכניקת הקוונטים. לא באמצעות פוטונים מקוטבים (אלא: ספין של אלקטרונים שזורים), אבל קל להסביר באמצעותם: מדידה אם פוטון עבר דרך מקטב, נותנת מידע על בן-זוגו, בעל קיטוב זהה; מכאן נובע (כביכול) שתכונת "עובר את המקטב" הייתה כבר טבועה בפוטון השני - בניגוד לטענת מכניקת הקוונטים (שהיא: אין תכונה כזאת, כל עוד לא מבצעים מדידה - הפוטון בסופרפוזיציה של "עבר" + "לא עבר")[2]. האפשרות שהמידע על מעבר השני הגיעה ברגע המדידה של הראשון - סותרת את עקרון המקומיות בגרסתו ה"חזקה".[3]
    • פורסם כמאמר ב-1935; רק ב-1964 פרסם ג'ון סטיוארט בל את משפט בל (במגזין זנוח שנסגר באותה שנה; מאמר קצר, מתמטי לגמרי), והראה שבזויות מסוימות, התוצאה לפי הקוונטים בהכרח שונה מתוצאת איינשטיין. בכך הוכיח שמכניקת הקוונטים סותרת את עקרון המקומיות בגרסתו המקובלת (שכל השפעה שהיא מרחוק באפס-זמן - לא אפשרית); תחזיות התורה אומתו בניסויים, ומכאן שהנחת היסוד של EPR לא נכונה - יש השפעה מרחוק באפס-זמן, אם כי עדיין ייתכן שלא ניתן להעביר כל מידע שהוא במהירות גבוהה ממהירות האור (וזהו עקרון המקומיות בגירסה החלשה).
    • דייוויד בוהם פרסם גירסה (לפעמים: EPRB) על חלקיקים בעלי ספין חצי, שביניהם יש אנטי-קורלציה (אחד כך והשני הפוך).
    • בניסוי חדש (?Grangier and Aspect, 1986), פיצלו פוטון לשניים באמצעות מראה חצי-מעבירה, ורק אחרי שעבר-לא עבר דרכה, החליטו מה למדוד (זה אפשרי בטכנולוגיה החדשה). אם החליטו למדוד התאבכות - מוצאים שהפוטון ש"עבר" מתאבך עם עצמו ש"לא עבר"; ואם לא - אז אפשר לקבוע אם עבר או לא. המוזר: ההחלטה מתקבלת אחרי שהוא עבר (או לא) - ולמרות זאת היא משפיעה אם רואים התאבכות, או בחירה באפשרות אחת בלבד. בהרווארד, ברוצ'סטר

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיחות
  2. ^ ביתר דיוק: מכניקת הקוונטים לא מספקת דרך לניבוי וודאי של מצב הפוטון השני, למרות שניתן לדעת אותו ע"י מדידה של הראשון; על כן היא לא יכולה להחשב "תאוריה המספקת תאור שלם של המציאות", עפ"י הגדרתם של EPR.
  3. ^ תאורית הקוונטים עדיין במבחן מאת אונא